גרבונים – טיטס

גרבונים  – מטרתם לחמם את הרגל אך גם להוסיף יופי ללבוש.

גרבוןגרביון או גרבי מכנס הם גרביים ארוכים ומשמשים כמעין מכנסיים (לרוב שקופים במידה מסוימת). רוב הלובשים גרבי מכנס הם נשים. גרבי מכנס עשויים לרוב מניילון.

גרבונים נועדו למטרת:

  • שיפור כללי של מראה הרגל.
  • הסתרת פגמים פיזיים כגון: חבורות, צלקות, שיער או דליות.
  • הקלת חיכוך בין הירכיים וחיכוך בין כף הרגל לנעל.
  • מעבר ללבישת גרבונים כפריט אופנתי, בחברה המערבית גרבונים לעיתים נלבשים על ידי נשים כחלק מלבוש רשמי או אף כחלק ממדים רשמיים.

מקור המונח גרביונים (באנגלית אמריקנית: Pantyhose) הוא בארצות הברית, ומתייחס לשילוב בין גרבונים וגרבי ניילון. באנגלית בריטית הם נקראים "גרבונים חלקים" (Sheer Tights). המונח טייטס לבדו, מתייחס לכל פרטי הלבוש האלו, ללא קשר אם הם פריטי הלבשה תחתונה או לבוש עליון. באנגלית אמריקנית המונח טייטס מתייחס בדרך כלל לפריטי לבוש דמויי גרביונים עשויים מחומר עבה יותר, והם בדרך כלל אטומים או שקופים מעט.

פריטי לבוש אטומים העשויים מחומרים כגון לייקרה, נלבשים בדרך כלל גם על ידי גברים וגם על ידי נשים לפעילויות ספורטיביות או לצורך מטרות חימום, ונקראים בדרך כלל חותלות (באנגלית: leggings). ברוב המקרים לחותלות יהיה תפר על החלק הפנימי של הרגל, ואילו גרבונים יהיו חסרי תפרים.

 

ההיסטוריה של גרבונים, כמו גם גרביים, קשורה לשינויים בסגנונות המכפלות שנשים נהגו ללבוש.

לפני 1920, היה נהוג לצפות מנשים שיכסו את רגליהן בציבור, לכל האורך כולל הקרסוליים. אורך השמלות והחצאיות אז היה בדרך כלל עד הרצפה. התחומים יוצאי הדופן היו בעיקר תחומי הספורט והבידור. בשנות העשרים של המאה העשרים החל אורך החצאיות והשמלות להתקצר, ורגליים נחשפו בדרך כלל עד הברך. אז נכנסו גרבונים לאופנה גם על מנת לשמור על כיסוי הרגל לכדי רמת חימום מסוימת. הגרבונים הפופולריים ביותר היו גרבונים שנעשו בתחילה ממשי או ממשי מלאכותי (באנגלית: rayon).

בשנת 1938 פותח על ידי חברת דופונט הניילון, ומאז החל להיכנס לשימוש בתהליך הכנת גרבונים.

גרבונים הגיעו לחנויות בשנת 1939 ונתקבלו בהתלהבות על ידי הקהל. כארבעה מיליון גרבונים נמכרו ביום אחד.

הביקוש היה גדול מאוד בחנויות, אך כאשר בשנת 1942 נכנסה ארצות הברית למעורבות בלחימה במלחמת העולם השנייה, חברת דופונט עברה לייצר אך ורק עבור צבא ארצות הברית והפסיקה לייצר גרבונים, משום שהניילון ששימש בתהליך הייצור הופנה לייצורמצנחים, כילות נגד יתושים לחיילים ושימושים דומים. גרבוני הניילון הפכו למעין סמל של הקרבה אזרחית למען המולדת והאימרה המקובלת הייתה: "תורידי אותם בשביל הדוד סם". אינספור גרביוני ניילון נאספו מהארונות והמדפים, מוחזרו והפכו בין היתר לגלגלים של מפציצים, שזכו לכינוי 'גרבונים מעופפים'.

באוגוסט 1945, עם תום הקרבות, חזרה דופונט למכור גרבונים לשוק האזרחי. כשחזרו הגרבונים למדפים, במקומות רבים בארצות הברית צבאו אלפי נשים על חנויות הבגדים. העיתונאים תיארו את מהומות הניילון תוך שימוש בז'רגון צבאי שהיה שגור עדיין בפיהם: "מכירה של גרביונים בשיקגו! אין הרוגים". רבים האשימו את דופונט שהיא אוגרת במכוון גרבונים ויוצרת ביקוש מלאכותי, ובדופונט טענו בתגובה שהחברה מייצרת שלושים מיליון זוגות גרביונים בחודש. בעקבות לחץ ציבורי דופונט העניקה רישיונות ייצור לגרבוני ניילון לחברות אחרות, ההיצע עלה ו"מהומות הניילון" שככו.

בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים, נהוג היה שמפיקים בתחומי התיאטרון והקולנוע יתפרו גרבונים לשחקניות והרקדניות שלהם.

בשנת 1953 פיתח אלן גנט מחברת גלן רייבן(Glen_Raven,_Inc) דגם מסחרי של גרבונים, אך הם החלו להימכר בשוק רק לאחר 1959. במהלך תקופה זו המציא ארנסט רייס גרבונים בעיצוב משלו, הדומים לאלו הנמכרים כיום בשוק. בשנת 1956 הוא הגיש בקשה לרישוםפטנט של שילוב בין גרבונים ותחתונים, שהועתק על ידי חברות יצרניות רבות, מה שגרם לסכסוכים בבתי משפט בארצות הברית במשך שנים רבות לפני אישור הפטנט (זמן מה לאחר מותו של רייס).

עד לאותה תקופה, לא הייתה סיבה ממשית לנשים מחוץ לתחומי הבמה ללבוש גרבונים, מאחר שהמכפלות הארוכות אפשרו להם ללבוש גרביים עד מעל לברך שאובטחו בביריות. במהלך שנות השישים של המאה העשרים תהליכי ייצור הטקסטיל הלכו והשתפרו, מה שהפך את הגרבונים לזולים יותר. ייצור של טקסטיל אלסטי מלאכותי גם הפך אותם לעמידים ונוחים יותר.

הופעתה של חצאית המיני האופנתית, שחשפה את הרגליים מעל הברך, גרמה לנשים רבות צורך ברכישת גרבונים. לאורך שנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים, הפכו הגרבונים למוצר מלתחה חיוני.

משנת 1995 החלה ירידה מתמדת במכירות הגרבונים ששיאה היה בשנת 2006, כאשר המכירות בארצות הברית היו פחות ממחצית בהשוואה לעבר. ירידה זו יוחסה לאופנת הרגליים החשופות, שינויים בקוד הלבוש במקומות עבודה, ופופולריות גוברת של מכנסיים לנשים.

בעוד המכירות של סגנונות גרבונים מסורתיים לא התאוששו, במהלך המאה ה-21 כן נצפתה עלייה במכירות של סגנונות מסוימים. גרבוני רשת, גרבונים בהדפסים וצבעים שונים, גרבונים אטומים, גרבונים בגזרה נמוכה וגרבונים לגברים: כל אלה חוו גידול במכירות. בשנת2010 הפופולריות ההולכת וגדלה של טייצים אטומים בשילוב עם שמלות יומיומיות, החליפה את המקום שהיה לגרבונים באופנה, אף על פי שגרבונים כחלק מלבוש פורמלי נשארו פופולריים.

בעוד שגרבונים נחשבים לפריט לבוש נשי, גם גברים לעיתים לובשים אותם, מסיבות בריאותיות ואקלימיות. רוכבים במירוצי סוסים עשויים ללבוש גרבונים מתחת למדים שלהם, על מנת לאפשר להם להחליק בחופשיות בתנועה בקצב מהיר.[7] בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים הציגו יצרני אופנה גרבונים מעוצבים לגברים, כדי לספק את הצורך הנישתי לגרבוני גברים כפריט אופנה.

 לגרבונים בדרך כלל מבנה סטנדרטי: החלק העליון באזור המותניים יהיה לרוב עשוי מחומר אלסטי עמיד יחסית. החלק המכסה את הירכיים ואת הישבן מורכב מחומר עבה יותר מאשר זה שבאזור הרגליים. החומר באזור הרגליים הוא לרוב הבד הדק ביותר, ותפור בצורה רציפה עד לבהונות. חלק זה יכול להיות מחוזק מעט על מנת למנוע שחיקה.

רוב הגרבונים עשויים מעירוב של ניילון וסטרץ', הרכב בד אשר מספק את הגמישות ואת הצורה המתאימה לרגל ואופיינית לגרבונים המודרניים. לאריג הניילון יש נטייה להיקרע מה שיוצר לעיתים קרובות את ה"רכבות" בגרביונים. גרבונים עשויים להיות מורכבים גם מחומרים אחרים כגון: משי, כותנה או צמר.

 

 Granny Chic Socks & Tights

גרבוני רשת

 

נועז

טום פורד

זריקת צבע

טום פורד

לבן

טום פורד

לערב

אלכסנדר ונג

נקודות

אלכסה ונג

 

אסוס

נוצצים

סון ג'ונג ואן

 

בלוק צבע

קנדל ג'נר

עם סנדלים

 

ולנטינו

בשכבות

פנדי

תחרה

פנדי

 

אדום

 

קטיפה

ארדם

רשת -רשת דייגים

 

 

 

 

 

 

 

גרבי סבתא מעל גרבונים

 

 

 

 

גרבונים מקושטים

 

 

close

🕶 גם את חיה בסטייל?

אם גם את (או אתה) רוצים להתעדכן בפוסטים החדשים של חיה בסטייל, הזיני את כתובת האימייל שלך למטה. מבטיחה לשלוח רק מייל אחד בשבוע, ולא להציק.

אנחנו לא שולחים ספאם או משתפים כתובות אימייל.
למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

תגובה אחת לפוסט “גרבונים – טיטס

  1. מקסים יש לי כמה גרבונים שאני עדיין שומרת מרוב יופי. תודה חיה

    מירון פנינה הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *