פאם פאטאל  femme fatale = אישה גורלית

 

 

ריטה היוורת

 

מתוך המילון:

femme fatale

אישה אטרקטיבית ומפתה. בסרטים היא בדרכ מביאה אסון על הגברים המעורבים איתה.

1. • מורכבות יותר

מאפיינים עיקריים של ה-femme fatale:

• יופי ומיניות מפתה
• אינטליגנציה וערמומיות
• שימוש בכוח המשיכה שלה להשיג מטרות

כיום:

היבטים של המשמעות העכשווית:

1. מורכבות רבה יותר:
   • דמויות ה-femme fatale מוצגות כיום עם עומק פסיכולוגי רב יותר.
   • יש התייחסות למניעים, רקע אישי וקונפליקטים פנימיים של הדמות.
2. העצמה נשית:
   • במקום להיות כלי בידי גברים, דמויות אלו מוצגות כבעלות שליטה על חייהן ומטרותיהן.
   • יש דגש על אינטליגנציה, כוח ועצמאות, לא רק על מיניות.

פאם פאטאל הופיעה בעיקר בסרטים שחור לבן שך film noire.

דמויות של פאם פאטאל בהיסטוריה:

חווה

היא הפאם הפאטאל האולטימטיבית

חווה בציור של ויליאם בלייק 1808

חווה מסמלת את פחד הגבר מהאישה, האישה המפתה, הגורמת לאדם לצאת מגן העדן.

דמויות כמו חווה מצויות בתרבויות שונות.

דלילה

דלילה הייתה האישה השלישית של שמשון, אחרי אשתו הראשונה, שניתנה לאיש אחר, והאישה הזונה העזתית. מכל נשיו, רק על דלילה מוזכר במפורש ששמשון אהב אותה, אך לא היה מצוין שדלילה אהבה אותו.

דלילה הציקה לשמשון בדבר מקור כוחו פעמים רבות, ובכל פעם, על מנת לרצותה התל שמשון בה ואמר לה סיבות שגויות. לבסוף, משגברו הצקותיה, גילה לה שמשון שכוחו טמון בשיער ראשו שלא גולח מעולם, בשל היותו נזיר לה' מיום הולדתו. בזמן ששמשון ישן, גזזה דלילה את מחלפות ראשו, דבר שגרם לאיבוד כוחו וכך נלכד שמשון לבסוף בידי הפלשתים.

שמשון ודלילה, פסל של ארטוס קלינוס האב, 1640

אשתר (עשתורת)

מספר נכבד של מיתוסים עוסקים בעישתר ומציירים את אופיה.

אחד מהם, אגדת גילגמש, מספר על טבעה הקנאי, והדמות המינית של עישתר. לפי המסופר במיתוס, לאחר שכוהנת עישתר בארך (עירו של גילגמש) הופכת את אנכידו לישות מתורבתת, יוצאים הוא וגילגמש למסע. לאורכו מסרב גילגמש לחיזוריה של עישתר, הנודעת באהוביה שנטשה והביאה למותם, ובכך מביא לחרון אפה. האלה שולחת אחריהם את "פר השמים", אך הצמד קוטל אותו. לבסוף נגזר דינו של אנקידו למיתה בגלל עזרתו בקטילת הפר והשד חֻמְבַּבָּ.

לילית

לילית באגדות חז"ל ובספר הזוהר היא שדה, ובמיתולוגיה היהודית המאוחרת היא אשתו הראשונה של אדם, ולאחר מכן אשתו של המלאך סמאל. במקורותמסופוטמים היא מכונה ליליתו ומקורה באלות למשתו ואישתר. לילית מסמלת מרדנות, רוע לב וחוסר צניעות, ובעולם העתיק ייצגה את האנטיתזה לדמותה של האישה היהודייה הנשואה והכשרה, בתרבות הרבנית ובתרבות העממית.

 

 

הלנה מטרויה

הלנה ( מילולית: לפיד) היא דמות במיתולוגיה היוונית שנודעה כיפה בנשים. הלנה הייתה אשתו של מנלאוס וחטיפתה על ידי פאריס הביאה לפרוץ מלחמת טרויה.

הלנה מטרויה בציורה של אוולין דה-מורגן, לונדון 1898

אשת פוטיפר

ספר בראשית, פרק ל"ט, מביא את סיפורה של אשת פוטיפר, שר הטבחים המצרי, שבחצרו גדל יוסף. בכל הפסוקים העוסקים באשת פוטיפר לא נזכר שמה. דמותה של אשת פוטיפר הפכה לסמל האשה המפתה, המנצלת את מעמדה מצד אחד ואת יצריו של יוסף מצד שני (במונחי ימינו, סיפור אשת פוטיפר הוא מקרה מובהק של הטרדה מינית, ולא של פיתוי).

 

הקרב כרגע  הוא על כנף מעילו: האם תצליח אשת פוטיפר לעצור את מנוסת יוסף, או לפחות להחזיק במעיל כהוכחה לגרסתה בדבר האירוע.

נשים אלו מתמרנות גברים לפי צורכיהן.

בימי הביניים נקראו נשים אלו מכשפות והוצאו להורג בשריפה.

מהספרות ידועות:

 

• כרמן- מהנובלה "כרמן" מאת פרוספר מרימה
• מטילדה – מ"מועדון המתאבדים" מאת רוברט לואיס סטיבנסון
• בריג'יד או'שונסי – מ"הנץ ממלטה" מאת דשיאל האמט
• פיליס דיטריכסון – מ"פרידה מאהובתי" מאת ריימונד צ'נדלר
• אנה קרנינה – מהרומן באותו שם מאת לב טולסטוי
• לולה-לולה – מ"המלאך הכחול" מאת היינריך מאן
• סלומה – מהמחזה באותו שם מאת אוסקר ויילד
• לייזי סוזן – מ"מולי פלנדרס" מאת דניאל דפו
• מרגריטה גוטייה – מ"הגברת עם הקמליות" מאת אלכסנדר דיומא הבן
• ליידי מקבת

בקולנוע

• Barbara Stanwyck as Phyllis Dietrichson in “Double Indemnity” (1944; dir. Billy
• Wilder)

 

Ann Blyth as Veda Pierce in “Mildred Pierce” (1945; dir. Michael Curtiz

• Mary Astor as Brigid O'Shaughnessy in “The Maltese Falcon” (1941; dir. John Huston)

 

קלייר אנדרווד בבית הקלפים

סרסי לנינסטר במשחקי הכס

 

 

Catherine Tramell – Basic Instinct (1992)

 

 

מרלין מונרו

הביקורת על femme fatale

 

 

 

טבעת אירוסין היא טבעת, שאותה מעניק החתן לכלתו המיועדת בעת הצעת הנישואים. ענידת הטבעת על ידי האישה מסמלת את הסכמתה להינשא. המנהג מקובל בעולם המערבי. נהוג לתת טבעת משובצת ביהלום או באבן חן אחרת.

 

 

לאורך ההיסטוריה ניתן למצוא עדויות ואזכורים שונים לטבעות הניתנות כסמל לאירוסי הזוג ובתרבויות שנות גם כסמל רכישתה של האישה על ידי הגבר.

בתרבויות רבות נענדת טבעת האירוסין בידה השמאלית של האישה על האצבע הקרובה ביותר לזרת. בעבר רווחה האמונה כי באצבע זו קיים וריד (Vena amoris) המוביל הישר אל הלב,

בעת העתיקה היה נהוג לחשוב כי מחירה של טבעת האירוסין כלול במחירה של האישה העומדת להקנות על ידי הגבר, וטבעת האירוסין נותרת כסמל לבעלות ורכישתה של האישה.

התיעוד ההיסטורי המשמעותי של הענקת טבעת יהלום כאות לאירוסין נרשם לזכותו של הארכידוכס מקסימיליאן מאוסטריה, כאשר הציע לבת האצולה מארי דוכסית בורגונדי להינשא לו ב-1477. להענקת טבעת יהלום זו הייתה כנראה השפעה על האצולה הגבוהה של אירופה וכך התחילו אנשי המעמד הגבוה להעניק טבעת יהלום לאהובותיהם.

בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה בפופולריות של טבעות אירוסין משובצות יהלום, מגמה זו אף התגברה בשנים שלאחר השפל הכלכלי הגדול אשר פקד את ארצות הברית. בשנת 1938 החל קרטל היהלומים דה-בירס במסע שיווקי אשר נודעת לו השפעה רבה על מסורת הענקת טבעות אירוסין משובצות יהלומים. במהלך השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30, מחירם של היהלומים צנח ובמקביל סקר שוק שנערך בארצות הברית קבע כי טבעות אירוסין יוצאות מהאופנה בקרב בני הדור הצעיר. בעוד השלב הראשון של מסע הפרסום של קרטל היהלומים דה בירס כלל מחקרי שוק שונים, שלב המסרים לקהל האמריקאי החל בשנת 1939. אחד ממרכיביו העיקריים של מסע הפרסום היה לחנך וללמד את הקהל על ה-4C's . בשנת 1947 יצא לאוויר העולם הסלוגן המפורסם של המאה "יהלומים הם לנצח". בסופו של דבר, דה בירס, שהייתה חייבת להפטר ממלאי יהלומים אדיר שהיה ברשותה, הצליחה לקבע תפיסה בקרב הצרכן האמריקאי כי יהלום הוא האבן היחידה המקובלת בטבעת אירוסין. מסע הפרסום היה למוצלח מאוד, בשנת 1939 רק 10% מטבעות האירוסין שנקנו היו עם יהלום. עד 1990 80% מהטבעות שנקנו היו עם יהלום.

 

סגנונות

טבעות אירוסין, כמו כל סוג אחר של תכשיטים, באות בסגנונות רבים ושונים. זהב ופלטינה הם החומרים הנפוצים בייצור טבעות אירוסין. אך סוגי מתכת נפוצים כגון טיטניום, כסף, ונירוסטה משמשים גם כן בייצור טבעות אירוסין.

בארצות הברית, שבו טבעות אירוסין נחשקות על ידי נשים רבות, יהלומים היו משובצים באופן נרחב בטבעות אירוסין מאז אמצע המאה ה-20. בדרך כלל בסגנון הסוליטר בו יהלום אחד מרכזי ובודד. אב-טיפוס של צורה מודרנית זו הוא שיבוץ טיפאני סוליטר אשר הוצג על ידי טיפאני בשנת 1886 ומתאפיין בראש טבעת בולט אשר מחזיק באבן החן המרכזית עם שישה טפרים. החיתוך המבוקש ביהלומים המשובצים בטבעות אירוסין הוא החיתוך המבריק, אשר מקנה את הניצול המקסימלי של יכולת החזרת האור של אבן החן. החיתוך קובע את יופי היהלום בהתחשב בתכונות האחרות שלו.

קטגוריה נוספת היא טבעות אירוסין עם אבני צד. טבעות עם יהלומים גדולים יותר שנקבעו באמצע ויהלומים קטנים בצד נמנים עם קטגוריה זו. טבעות המשובצות שלושה יהלומים, המכונות לעתים טבעות שילוש או טבעות טרילוגיה, הן טבעות עם שלושה יהלומים בגודל זהה המשובצים ברציפות לצד האבן המרכזית הממוקמת במרכז.

בצפון אמריקה ובבריטניה, הטבעת נענדת ברוב המקרים על קמיצת יד שמאל. מסורת דומה לכאורה מתוארכת עוד לתקופה הקלאסית. נהוג לטעון כי מנהג זה מקורו במיתוס מצרי עתיק שגורס כי דרך אצבע זאת עובר וריד המוביל ישירות ללב, סברה אחרת היא כי מקור המנהג נובע פשוט ממיקומו של הלב הנמצא מעט לצד השמאל של הגוף. בגרמניה הטבעת נענדת על יד שמאל בזמן האירוסין, אבל עוברת ליד ימין לאחר החתונה. בפולין ובטורקיה, טבעת האירוסין וטבעת נישואים נענדות באופן מסורתי על יד ימין, אך גם במדינות אלו מתחזקת המגמה של ענידה ביד שמאל.

עגול נוצץ

 

 

מלבן

 

 

 

 

 

 

 

כרית

 

 

 

 

 

חיתוך בסגנון Asscher

 

 

 

 

אובלי

 

 

 

 

 

אגס

 

 

 

 

 

נסיכה – ריבוע

 

 

 

מרקיזה

 

 

 

 

נוצץ מבריק

 

 

בגט

 

 

 

 

 

לב

 

 

 

משולש

 

 

 

ורד

 

בסגנון אלטרנטיבי