שמלות וחצאיות

טופס


ז'קטים ועליוניות

מכנסיים ושורטס


שמלות וחצאיות

בגדי ים ובגד לים


shoes

אקססוריס
















היסטוריה של אקססוריז לשיער משקפת את האבולוציה של האופנה, הטכנולוגיה ומעמד האישה לאורך מאות שנים — מחפצי נוי יוקרתיים בעת העתיקה ועד למוצרי צריכה יומיומיים והצהרות אופנתיות.
העת העתיקה: סיכות שנהב ועצם כבר במצרים העתיקה, ביוון וברומא השתמשו הנשים בסיכות מחודדות מעצם, שנהב, עץ ומתכות יקרות כמו ארד וזהב. סיכות אלה שימשו בעיקר נשים ממעמד גבוה כדי להחזיק תסרוקות מורכבות ומורמות, והיוו סמל סטטוס חברתי.
ראשית המאה ה-20: מעבר לפונקציונליות וייצור המוני
סיכת הסבתא (Bobby Pin): בשנות ה-20 של המאה ה-20, עם כניסת תסרוקת ה"בוב" (קארה קצר), המציא לואיס מרקוס את סיכת הסבתא המוכרת. הסיכה הקטנה והקפיצית איפשרה להחזיק שיער קצר במקומו בצורה דיסקרטית.

פיתוח הפלסטיק והבקליט: המעבר לחומרים סינתטיים במחצית הראשונה של המאה אפשר לייצר קליפסים וסיכות במגוון צבעים ובמחירים נגישים לכל שכבות האוכלוסייה.
שנות ה-80 וה-90: המצאת קליפס הציפורן והאסתטיקה הנגישה בשנת 1989 רשם הממציא הצרפתי קריסטיאן פאריזר (Christian Potenza/Pariser) פטנט על קליפס הציפורן (Claw Clip או "קליפס סרטן"). העיצוב התבסס על שתי זרועות משוננות המחוברות בקפיץ מרכזי, שאיפשרו לאסוף את השיער בשנייה אחת ללא צורך בגומיות או סיכות נוספות.
לצד קליפס הציפורן, שנות ה-90 הביאו עימן מגוון עיצובים בולטים:
קליפס סרטן claw clip
קליפס בננה (Banana Clip): עיצוב אנכי שהעניק מראה של זנב סוס נפוח.
קליפסים בצורת פרפר: סיכות קטנות וצבעוניות שהיו חיוניות למראה ה-Y2K.
קליפס נקישה (Snap Clip / Tic-Tac): קליפס מתכתי קמור שנסגר בנקישה, פופולרי במיוחד אצל נערות וילדות.
המאה ה-21: קמבק נוסטלגי וקיימות בשנים האחרונות זכה קליפס הציפורן לקמבק עצום בהובלת רשתות חברתיות כמו טיקטוק ואינסטגרם. המעבר לסגנון לבוש נינוח והעדפה של תסרוקות טבעיות ומהירות החזירו את הקליפס לקדמת הבמה. כיום, יצרנים מתמקדים גם בשימוש בחומרים ירוקים כמו אצטט מתכלה (Cellulose Acetate) ופלסטיק ממוחזר.













| Valuable Vintage Purses | Record Sales Prices |
|---|---|
| Hermès So Black Kelly | $259,576 |
| Hermès Bleu Jean Birkin | $194,686 |
| Hermès Rouge Garance Clemence Fringe Birkin | $73,009 |
| Hermès Emerald Mini Kelly | $53,340 |
| Hermès Ebene Box, Veau Doblis Shearling Teddy Kelly | $51,917 |
| I Magnin & Co. Alligator Handbag | $37,500 |
| Chanel Métiers d'art Matryoshka Handbag | $32,500 |
| Van Cleef & Arpels 18K Gold & Diamond Purse | $29,280 |



Tony Neil Thompson via Shutterstock
\ \

Bottega Veneta Hob


.














מסנדל לים סנדלי אצבע הפכו ללגיטימיות גם בהזדמנויות אחרות.
סנדלי אצבע (Flip-Flops) הם אחד מפריטי ההנעלה המרתקים ביותר בעולם האופנה — הם עשו מסלול מדהים מפריט קיץ בסיסי, זול ויומיומי למעמד של פריט אופנה נחשק (High Fashion) שמככב על מסלולי התצוגות ובסטייל רחוב ברחבי העולם.
השראה עתיקה: העיצוב של סנדלי האצבע קיים אלפי שנים. הגרסה המודרנית המוכרת לנו קיבלה השראה בעיקר מה-Zori — סנדלים יפניים מסורתיים העשויים מקש אורז או מעור.
הפריצה למערב: לאחר מלחמת העולם השנייה ובמהלך שנות ה-50, חיילים אמריקאים חזרו מיפן עם סנדלי ה-Zori. תעשיית הפלסטיק והגומי המערבית אימצה את העיצוב, והפכה אותו ללהיט של תרבות החוף והגלישה בשנות ה-60 בארה"ב ובאוסטרליה.
שני מותגים מרכזיים לקחו את סנדל האצבע הפשוט והפכו אותו לאייקון תרבותי:
Havaianas (האוויאנס): המותג הברזילאי שהוקם ב-1962 שינה את התפיסה לחלוטין. מנעלי עבודה זולות של פועלים, הם הפכו בשנות ה-90 לפריט צבעוני, אופנתי ומזוהה עם שמחת חיים ברזילאית, שנעלמו גם דוגמניות על וסלבריטאים.
Ipanema (איפנמה): מותג ברזילאי מוביל נוסף שהביא שיתופי פעולה עם מעצבי על ודוגמניות (כמו ג'יזל בונדשן), והדגיש עיצובים מעט יותר מעודנים ואורבניים.
בעשורים האחרונים, ובמיוחד בשנים האחרונות, סנדלי האצבע עברו "גלוריפיקציה" (האדרה) על ידי בתי האופנה הגדולים ביותר:
מעצבי העל מאמצים את הטרנד: בתי אופנה כמו Chanel ,Dior ,Balenciaga, ו-The Row (של האחיות אולסן) הציגו גרסאות משלהם על המסלולים.

שדרוג חומרים: הגומי הפשוט הוחלף בעור משובח, סוליות פלטפורמה עבות (Chunky), עיטורי פנינים, אבזמי מתכת יוקרתיים ואפילו עקבים (Kitten Heels) בשילוב רצועת אצבע.
היום סנדלי אצבע הם חלק בלתי נפרד מסגנון ה-Effortless Chic (אלגנטיות ללא מאמץ) והרחוב האורבני:
הניגודיות האופנתית: הדרך הפופולרית ביותר לנעול אותם היום באופנה היא דווקא לא עם בגד ים, אלא כקונטרה לבגדים מחויטים או אלגנטיים. שילוב של סנדלי אצבע (במיוחד מעור או עם סוליה עבה) יחד עם חליפת פשתן, מכנסיים מחויטים רחבים, או שמלת מקסי נשפכת, יוצר מראה קליל, מתוחכם ולא מתאמץ.

המינימליזם של שנות ה-90: הטרנד הנוכחי שואב המון השראה מהאסתטיקה המינימליסטית של שנות ה-90 (בסגנון קולקציות ישנות של קלווין קליין או הלמוט לאנג) — קווים נקיים, צבעים נייטרליים (שחור, לבן, חום, קרם) וגזרה פשוטה.





,


































:





.










.











–

\





,ף









,











אחת הסיבות הנפוצות היא קשר רגשי – בגד שקיבלנו במתנה, שלבשנו באירוע משמעותי, או שמזכיר לנו תקופה מסוימת בחיים,הופך לחלק מהזיכרון שלנו ולא רק לפריט לבוש. לפרק ממנו זה כמו לפרק מהזיכרון עצמו, אז קל יותר להשאיר אותו בארון. בגד יכול להזכיר תקופה בחיים, אדם אהוב, אירוע משמעותי או הישג אישי


יש גם את גורם העלות – הרגשה שאם זרקנו בגד יקר שלא לבשנו, "הפסדנו" את הכסף, אז שמירה שלו (גם בלי שימוש) מרגישה. שמירה שלו (גם בלי שימוש) מרגישה כמו דרך לא להתמודד עם ההפסד הזה. תחושת בזבוז – קשה להיפרד מבגד שהיה יקר או שנלבש מעט, גם אם כבר אינו שימושי.
,,





