כפפות וימי קורונה corona days: gloves

חג שמח!

 

 היום אנחנו עוטים כפפות כמגן מקורונה.

אך לא כך היה תמיד.

גברים ונשים לובשים כפפות כמגן כקור, לסקי, לספורט, לנהיגה והן ליופי כאביזר אופנה.

 כפפה היא פריט לבוש המכסה את כף היד והאצבעות ודומה בדרך כלל בצורתו לכף יד. ישנן כפפות, שנועדו רק כדי לחמם את הידיים במזג אוויר קר וכפפות, שנועדו רק כדי לשמור על ניקיון הידיים או בטיחותן ממפגעים.
מבחינת צורת הכפפות ישנן כפפות ארוכות וקצרות,כפפות בהן  יש כיסוי מלא לאצבעות. כפפות, שבהן לחלק מאצבעות יש כיסוי חלקי (כיסוי דמוי שרוול ארוך או שרוול קצר), אך לכול אצבע יש כיסוי נפרד משלה, כפפות, שבהן לחלק מהאצבעות יש כיסוי משותף ולחלק יש כיסוי נפרד, כפפות בהן האצבעות חשופות.

בעברית יש לומר "עוטים כפפות" ולא "לובשים כפפות".

כפפות יוצרו מחומרי מגוונים הכוללים כותנהצמרעורגומילטקסנאופרן (Neoprene) וחוטי מתכת ארוגים.

קיימות כפפות מודרניות עשויות מקבלר (Kevlar) המגינות על כף היד מפני חתכים. כפפות המחוברות לשרוולים הם חלק בלתי נפרד מחליפות לחץ ומחליפות חלל. כפפות המצויות בחליפות חלל חייבות לשלב עמידות גבוהה ביותר והגנה מן הסביבה העוינת עם מידה של גמישות וחדירות לתחושת מישוש, המאפשרת לאסטרונאוט לבצע את מלאכתו.

 

קיימות כפפות מנתחים והיום יש לנו את הכפפות המגנות עלינו מקורונה הקיימות בצורות שונות.

 

 

נציג בעיקר כפפות כאקססורי  לנשים.

 

בהשבעה של הנשיא טראמפ 2017

 

כבר במצרים העתיקה, נשים וגברים לבשו כפפות.

המצרים הגברים השתמשו בכפפות כסמל למעמד חברתי ו הנשים השתמשו בכפפות כדי להגן על ידיהן אותן טיפחו בשמן ובתמרוקים. הכפפה היתה מעין כיס. לאחר מכן ניתן לראות כיס ליד עם כיסוי נפרד לאגודל.

יש גם עדויות שהרומיים  והיוונים הקדמונים השתמשו בכפפות.

הרומאים הקדמונים אכלו עם כפפות שהיו עשויות ממשי או  לינן. כפפות אלו נקראו «Digitalia» וגם שימשו לבישול.

אזכורים לשימוש בכפפות. בהתאם לפליניוס הצעיר (שנת 100 לספירה לערך), הכתבן-קצרן של דודו (פליניוס הזקן) לבש כפפות בעת החורף כדי שלא לעכב את עבודת החכם.

כפפות הן פריט לבוש עתיק ביותר. בהתאם לתרגומים מסוימים לשירת הומרוס האודיסיאה, לארטס (יוונית Λαέρτης) אביו של אודיסאוס, מתואר כלובש כפפות בעודו פוסע בגנו וכדי להימנע מדקירות הפטל.

הרודוטוס בספרו ההיסטריה של הרודוטוס (440 לפנה"ס), מספר כיצד שליט ספרטה, לאוטיכידס, הורשע בעוון קבלת שוחד של כפפה מלאה בכסף. אף בהיסטוריה הרומית קיימים

 

היתה מסורת בימי הביניים של אכילה בכפפות.

הכפפות שימשו כמגן על הידיים בעולם העתיק. רועים ואכרים  לבשו אותם.

בימי הביניים לבשו כפפות ללא אצבעות, שהיו עשויות מעור או כותנה או מעור כבשים ושימשו לצייד.

הכפפות הפכו לאביזר רווח אצל נשים החל מהמאה ה-12. הכפפות קושטו ברקמה, באבני חן ובפנינים. נשים התיזו על הכפפות בושם.

בימי קדם נעשה שימוש בכפפות אף כהצהרת אופנה, לצרכים טקסיים ודתיים.

כפפות כמורה הן קישוט דתי הנמצא בשימוש על ידי האפיפיור, הקרדינלים והבישופים. השימוש בכפפות נעשה אך ורק בעת המיסה. תחילת השימוש בכפפות בטקסי המיסה מקורו כנראה במאה העשירית וההשערה היא כי מטרתן לשמור על ניקיון כפות הידיים לצורך הטקס.

גבירות אירופאיות ובריטיות החלו עוטות כפפות במאה השלוש עשרה כקישוט אופנתי. הכפפות היו עשויות כותנה ומשי ולעיתים הגיעו עד לגובה המרפק. רק במאה השש עשרה הגיעו הכפפות לשיא פיתוחן האופנתי, כאשר המלכה אליזבת הראשונה עטתה כפפות עם רקמה עשירה ומשובצת באבני חן.

כפפות רקומות ומשובצות באבני חן היו אף חלק מן הסמל המלכותי של קיסרים ומלכים. ההיסטוריון מתיו פריז (12001259 לערך) כותב כי המלך הנרי השני מאנגליה נקבר בשנת 1189 בגלימות המלכות, כאשר כתר זהב על ראשו וכפפות לידיו. כפפות נמצאו אף על ידיו של ג'ון מלך אנגליה כאשר קברו נפתח בשנת 1797 וכן על ידיו של המלך אדוארד הראשון כאשר קברו נפתח בשנת 1774.

הכפפות הפכו לסמבול שיק ואלגנטיות ואף של מעמד חברתי. כפפות האצילים היו מתכושטות וכפפות האנשים הרגילים היו מעור או מכותנה.

החל מהמאה ה-11 בכנסיה הקתולית  הבישופים לבשו כפפות. הבישופים עם חוטים מוזהבים והכמרים הרגילים – כפפות לבנות.

בטקסים בימי הביניים היה נהוג להחליף כפפה לאות כבוד.

לכפפות היה ערך סימבולי במעגלי האבירים בימי הביניים.

בזמן האבירים:

מתן כפפה לאדם כלשהו סימן הפיכת הנותן לוסל של המקבל.

השלכת כפפה לרגלי אדם היתה הזמנה לדו-קרב.

מתן כפפה לאישה סימלה נאמנות לה.

אישה שנתנה כפפה לאביר סימנה שהיא רוצה בטובתו.

כפפות הופיעו במאות ה-13 וה-14 בגרמניה ובסקנדינביה. במאה ה-17 עם הופעת מכונת הסריגה נוצרו כפפות סרוגות תעשייתיות. במאה ה-16 הייתה בפריז גילדה של יצרני כפפות. בצרפת הפכו הכפפות  לחלק מלבוש האישה.

המלכה אליזבת במאה ה-16 לבשה כפפות רקומות ומתוכשטות. פורטרט  שלה  מציג אותה בכפפות עור.

נשים החלו  לבשם את הכפפות. ידועה בכך קתרינה דה מדיצ'י ב-1656.

במאה ה-17 כפפות מעור היו פופולאריות. היתה אופנה של כפפות מעור כבשים באירלנד מיצרן לימריק.

כפפות מקושטות ומתוכשטות היו אהובות על מלכים ומלכות. הנרי מאנגליה ב-1189 נקבר עם כפפות על ידיו. המלך ג'ון  אף הוא נקבר עם כפפות ב-1779 וכך גם המלך אדוארד הראשון ב-1774.

האפיפיור והקרדינלים השתמשו בכפפות החל מהמאה ה-10.

נשים החלו ללבוש כפפות כאופנה מהמאה ה-17. במאה ה-19 הם הפכו  לחלק מהלבוש לערב.

תמונה של אוגוסט רודן: מדאם פאולין בכפפות.

ב-1905 הטיימס פרסם מאמר על פושעים המסתירים את טביעות אצבעותיהם בעזרת כפפות.

בתחילת המאה ה-20 החלו חברות מכוניות מוכרות כפפות לנהיגה.

הוליווד החזירה לגדולתן את הכפפות הארוכות.

ג'יין ראסל השחקנית ההוליוודית בכפפות.

בקייץ 1968 ג'ון קרלוס ותומי סמית קיבלו את המדליות בידיים עטויות כפפות שהפכו לסמל של הכוח השחור. אגב כתוצאה מכך הם הודרו מהמשחקים האולימפיים.

במאה ה-20 הכפפות הפכו לסמל של אלגנטיות והפכו לחלק ממלתחת האישה.  היו תקופות בהן פסקו להשתמש בהן לנוי, אך לעיתים הכפפות חוזרות כאקססורי אופנתי.

gloves are character of the real «lady»

יש מגוון רב של כפפות מחומרים שונים: עור, סאטין, משי, כותנה, קטיפה וצמר.

ספרד ידועה בכפפותיה המבושמות.

קיימים סגנונות רבים לכפפות: קצרות, ארוכות, ללא אצבעות, עם אצבעות קטועות בקציהן, כמקשה אחת על היד ללא אצבעות, ואפילו עם אצבע שאפשר להשתמש בה בסמארטפון.

 

ניתן לראות  אוסף כפפות במוזיאון סומרסט באנגליה. http://www.museumofcostume.co.uk וגם במוזיאון של ויקטוריה ואלברט . http://collections.vam.ac.uk

 

 

 

 

כפפות מסוגים שונים מיוצרות ברחבי תבל. רוב הכפפות האופנתיות היקרות ביותר עדיין מיוצרות בצרפת וחלקן בקנדה.

כפפות גברים זולות יותר מיוצרות במדינת ניו יורק. העיר גלוברסויל (Gloversville) (באנגלית "עיר יצרני הכפפות") שבמדינת ניו יורק נחשבת עד היום למרכז עולמי לייצור כפפות.
בעת האחרונה עובר חלק ניכר מייצור הכפפות למדינות מזרח אסיה.

וכיום כפפות אנטי קורונה:

 

 

 

 

Leave a comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>