טאי דאי

 

טאי דאי – משמעותו "קשירה וצביעה".

בדרך העשייה של בדים אלו  קושרים את הבד ומסובבים אותו לפני הצביעה. כך נוצרת בו דוגמת הצביעה המיוחד של "פיצוצי" צבע.

במונח השתמשו החל משנות ה-60 בארה"ב אם כי מקורו בארה"ב כבר בשנות ה-40.
הדוגמאות הראשונות של טאי דאי ידועות מפרו עוד במאה ה-6 לספירה. 10 גם באסיה ובאפריקה היו בדים שיוצרו כך, אך הם לא נקראו טאי-דאי.

שיטות שונות של קשירת בדים וצביעתם התפתחו משך השנים.

בשנות השישים והשבעים אימצו ההיפים את הטאי דאי בחום, ולא בכדי: הרצון לפרוץ גבולות ולהביע אינדבידואליות .

 

 

מאחר  ששיטת הצביעה הזאת נעשית ידנית, יש סיכוי קלוש ששני הדפסים ייצאו זהים. בנוסף, מערבולת הצבעים נתפסת כהמחשה מצויינת לחוויית השימוש בסמים פסיכדליים שהיו פופולריים מאד באותה התקופה.

בסוף שנות השמונים והתשעים, הטאי דאי נדד מההיפים לגולשי הגלים — קצת בגלל הנשמה החופשית שמיוחסת להם עוד מהתקופה ההיפית והרבה בגלל שהזרחניות העזה אופיינית לאופנת חוף הים וההדפסים מתכתבים עם גלים מתנפצים.

הקאמבק הנוכחי של הטאי דאי מגיע עם שינוי.   קשת הצבעים, שבעבר נשענה על גווני יסוד, מתרככת, ובגרסה הנוכחית מככבים בה הרבה פסטלים עדינים.

הטאי דאי זולג הפעם מבגדי קז'ואל לחליפות גברים ושמלות אלגנטיות לנשים.

הטאי דאי כיום לא נעשה בטכניקה העתיקה, אלא בהדפס תעשייתי שרק נראה כמו הדבר האמיתי.

 

 באסיה נפוצה שיטת טאי דאי הנקראת שיבורי.

גם באפריקה ניתן לראות בגדים העשויים בטכניקת טאי דאי.

במערב  – טאי דאי בצבעים פסיכודליים נלבש על ידי כוכבי רוק בשנות ה-60 כמו ג'ניס צ'פלין וג'ון סבסטיאן.

 

 בשנות ה-60 לבשו הצעירים בלונדון חולצות שנצבעו בשיטת טאי-דאי.

באופנה

רלף לורן

פראבל גורונג

ג'אני

רסרבד

קלוין קליין

MSGM

סטרוסי

סטלה מקרטני

פרוזנה שולר

מנגו

גאני

פרוזנה שולר

פרבל גורונג

אלרי

דה אלדר סטטיטמן

סן לורן

אשלי וויליאמס

דיור

פדרו גרסיה

רוד ריסורט

אקהוז לאטה

סטאוד

אמירי

פראדה

אריס

נייק

בלאוז

פראדה

ויקטוריה בקהאם

אמבוש

פסקל

 

 

 

 

תגובה אחת לפוסט “טאי דאי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>