מעילי שירלינג
חגורות
מעילים עם חגורה
תכלת
משבצות
נעליים עם סגירה על הקרסול
מבריקים
שמיכת פוך כבגד
נוצות
עור
אדום
חליפות
פרוות וינטג' מלאכותיות
מגפיים נוצצים
אריג צמר משובץ
כובעי רטרו
סריגים מקושטים
כובעי רטרו
וֵסְט (בעברית: מוֹתְנִיָּיה או לְסוּטָה (מלשון חז"ל)) הוא אפודת בד חסרת־שרוולים.
המונח וסט מגיע מלטינית: vestis פירושו בגד.
במקורו הוא לבוש גברי.
באופן מסורתי, הווסט נלבש מעל החולצה והעניבה ומתחת למקטורן ולמעיל, כחלק מלבוש חגיגי או רשמי לגברים. הווסט מהווה חלק מחליפת שלושה חלקים, הכוללת בנוסף לו, גם מקטורן ומכנסיים. בעבר היה הווסט נפוץ בלבוש הגברים המערבי, אולם משנות ה-30 של המאה ה-20 החל השימוש בו פוחת.
הווסט נרכס בחזית בטור אנכי של כפתורים, או בשני טורי כפתורים מקבילים (רכיסה כפולה). בחליפת שלושה חלקים הבד החזיתי של הווסט זהה לבד של שני חלקי החליפה האחרים, בעוד שגב הווסט ייתפר מבד שונה. בעת ששעוני כיס היו נפוצים, גברים נהגו להחזיק את שעון הכיס באחד מכיסי הווסט ולהצמיד את שרשרת השעון ללולאת אחד הכפתורים; בחלק מן הווסטים נתפרת לולאה מיוחדת לשרשרת השעון.
באנגליה נהוג שלא לרכוס את הכפתור התחתון בווסט, מנהג המיוחס לראשונה לאדוארד השביעי עוד בעת שהיה נסיך ויילס, שעשה זאת מאילוצי גזרתו.
הוסט הפך ללבוש אופנתי גם לנשים.
נשים לובשות אותו מעל חולצה, שמלה ולעיתים גם במקום מעיל.
בסגנון גברי: לאשת קריירה
כלואה
נט-א-פורטר
סנט לורן
כלואה
בלנסיאגה
בוגטה וינטה
מיסוני
ברברי
מנגו
פפר לונדון
בוגטה
מקס מארה
ברברי
לואה
וירגיל
ורסצ'ה
צ'פנפנג
טומי ג'ינס
קנדל וקיילי
איווי פארק
מאיסון מארגילה
בלאנשה
ברברי
כלואה
ברברי
ברברי
מקס מארה
ברברי
Acne Studios
בלה חדיד
לואי פריז
מטיסון סטון
אסוס
מקס מרה
ברברי
בוגטה ונטה
כלואה
ברברי
מקס מרה
ברברי
די מונד
ברטלהד
ברברי
ברברי
בוגטה ונטה
פרי פיפל
מה דמוזאל
ז'קט ג'ינס הוא ז'קט העשוי מבד דנים או ג'ינס. השתמשו בו בצבא האמריקאי בשתי מלחמות עולם, ולבשו אותו מפורסמים רבים מג'יימס דין, מרלין מונרו ואלביס פרסלי. צעירים מרדניים בשנות ה-50 העדיפו ללבוש אותו, היפים בשנות ה-60 ופנקיסטים בשנות ה-70. הוא נלבש על-ידי מעמד הפועלים וגם האליטות והפך אף לבגד שמעצבים עיצבו אותולעיתים מכנים ז'קט זה כז'קט ליוס.
לתקופה זו של השנה הוא ז'קט אידיאלי. (ראו תמונות של ז'קט ג'ינס באופנה – בהמשך).
ב-1880 יצר לוי-שטראוס את חולצת הג'ינס הראשונה שתפקדה כז'קט ונקראה Levi's Triple Pleat Blouse ע"ש שלושת הקפלים בחזיתה. מיד הפכה חולצה זו ללבושם של העובדים והקאובויס באמריקה.
בתחילת המאה ה-20 לוי יצר את ז'קט Type I, שהיה הפרוטוטיפ של ז'קט הג'ינס הידוע שגם היה ידוע כ-506. זה היה הז'קט של הקאובויס.
ב-1921 לי הציג את "ז'קט פסי הרכבת" שלו, שתוכנן במיוחד לעובדי מסילת הרכבת. הוא נקרא Loco Jacket. בסוף עשור זה לי הציג גם את ז'קט ג'ינס עם רוכסן שידוע כ-91 וגם נוסף לו תג "UNION MADE" .
http://www.rokit.co.uk/blog/history-of/the-history-of-the-denim-jacket
ב-1953 יצר לוי את ז'קט Type II שהתאפיין בשני כיסים בחזיתו. הוא נקרא גם מודל 507XX.
ב-1933 לי השיק את אחד הז'קטים מג'ינס הידועים ביותר – the Storm Rider. ז'קט זה רופד בצמר.
צי ארה"ב החל להשתמש בז'קט ג'ינס כבר משנת 1914. ב-1919 צבא ארה"ב הכניס את ז'קט הג'ינס למדים שלו.
1951 בינג קרוסבי
החל מאמצע שנות ה-80 ועד היום החלו מעצבי אופנה ידועים לעצב את ז'קט הג'ינס.
בינג קרוסבי 1951
השחקן ג'יימס דין בסרט Rebel Without a Cause.
מרלין מונרו בז'קט ג'ינס
שנות ה-60 צעירים בז'קט ג'ינס
שנות ה-70: הדוגמנית ורושקה בז'קט ג'ינס
1971: ג'ון לנון בז'קט ג'ינס
שנות ה-80: שרה ג'סיקה פרקר בז'קט ג'ינס אוברסייז
1984: ברוס ספריגסטיין
1991: ג'ינה דוויס ב"תלמה ולואיז"
1992: הדוגמנית קלאודיה שיפר
2001: מדונה
2001: בריטני ספירס וג'סטין טימברליק
2013: מיילי סיירוס
2013: ריהאנה
ויויאן וסטווד
מוסקינו
המגפיים הם אחת מהקניות החשובות לחורף. נציג את המגפיים האופנתיות וקצת היסטוריה.
המגפיים הקדומים ביותר נמצאו מצויירים במערה בספרד בשנים 15000 לפנ"הס. הציור תיאר מגפי נשים מפרווה. על כדים פרסיים נמצאה תמונה של מגפיים סביב 3000 לפנה"ס.
היוונים הקדמונים תיארו את הסיקים כנועלי מגפיים בשנות 1000 לפנה"ס. בצבאות האסיאתיים בעולם הקדמון מגפיים סימלו כוח. ניתן היה לראות חיילים במגפיים. הקיסרים , חלק מהסנאטורים וחיילים גבוהי דרג נעלו מגפיים העשויים מעור ברומי העתיקה.
בימי הביניים אנשי חצרות המלכים נעלו מגפיים עם רכיסה. במאה ה-15 אנשים נעלו מגפיים שהגיעו עד לירכיים. נשים עדיין לא נעלו מגפיים אלא רק הגברים מכל המעמדות. המגפיים היו בדרך כלל מעור והסתיימו בשוליהם בפרווה. אחד מהאישומים כנגד ג'ון דארק היה שהיא נועלת מגפיים.
במאה ה-16 הופיעו מגפיים קלים יותר. תחת שלטונו של הקיסר לואי ה-17 המגפיים אף הפכו לקצרים יותר.
במאה ה-17 המגף הפך לחלק מהמדים הצבאיים באירופה. המגפיים הגנו על רגלי החיילים בעת הרכיבה.
במאה ה-18 המגפיים היו פופולאריות באנגליה בעת רכיבה בזמן צייד ובספורט.
במאה ה-19 ההוסארים בגרמניה נעלו מגפיים שכונו: מגפי הסיאן.
במאה ה-19 הדנדי באנגליה בלבושו המגונדר התהדר במגפיים. הרוזן מוולינגטון נעל מגפיים שהפכו לאופנתיות. מגפיים אלו ננעלו מעל המכנסיים הצרים וכונו מגפי וולינגטון.
מגפי וולינגטון
במאה ה-19 גם נראו מגפי בלצ'ר שהם למעשה מגפונים.
מגפוני/נעלי בלצ'ר
בתקופה הויקטוריאנית היתה פופולאריות עצומה למגפיים. הממציא הבריטי ג'. ספארקס הול הציג למלכה ויקטוריה מגפיים שהפכו לנפוצות לאחר מכן הן על ידי גברים והן על ידי נשים.
החל מתקופה זו היו נפוצים מגפי באלמוראל
ומגפוני דרבי.
בארה"ב היו בולטים מגפי הקאובויס. מגפיים אלו התפתחו ממגפי וולינגטון ומהמגפיים המקסיקניות וקרוס.
נשים החלו לנעול מגפיים החל מהמאה ה-17. הן נעלו מגפיים מעור ומבד. המגפיים היו בדרך כלל רכוסות .
סוג מסויים של מגפיים כונה מגפי ברטלט והן היו רכוסות כך שניתן היה גם לראות את הגרביים מתחתיהם.
בתחילת המאה ה-20 נעלו מגפיים אך העדיפו נעליים אלגנטיות הן גברים והן נשים.
בשנות ה-50 הפכו מגפי נשים לאופנתיות והן ננעלו על עקבים גבוהים. במאה ה-20 מגפיים הפכו לחלק מהמלתחה הגברית והנשית.
ידועים למשל, "מגפי החיפושיות" .
אצל נשים הופיעו מגפיים בכל הסגנונות. ידועים מגפי אנדרה קוראג' אשר הציג אותם בשנות ה-60:
מגפי דוק מרטנס אומצו ע"י תנועת הפאנק בשנות ה-70 אך הפכו למקובלים בכל המגזרים:
סן לורן
טופשופ
לובוטין
לולו
פרונזה שולדר
נט א-פורטר
מירה
ג'יאבניטו רוסי
דיאנה
דולצ'ה ויטה
מריאן נאסיר זאדה
נט א-פורטר
זארה
H&M
סטיוארט וייצמן
איזבל מרנט
סטיבן מאדן
נט א פורטר
ברברי
דאנר מאונטין
דוק מרטנס
סטיב מאדן
ג'יוונשי
ולנטינו
קנזו
סטיוארט ויצמן
ג'ימי צ'ו
סן לורן
נט א-פורטר
שוץ
טיבי הרפר
אליקסיר
סלוודור פרגאנו
אלקסיס
ג'פרי קמפבל
קרבלה
זארה
קורט גייגר
אורבן אאוטפיטרס
זארה
פאבליק דזייר
זארה
ריבר איילנד
טופשופ
זארה
אלדו
טופשופ
אופיס
H&M
ריבר איילנד
זארה
טארטאן
גוצ'י
מיו מיו
גרוסגראין
בלנסאיגה
טוני ביאנקו
בעבר הלא-רחוק לא היה רצוי שכתפיות החזייה יבצבצו מתחת לבגד.
אבל עכשיו יותר ויותר מעצבים מציגים לראווה את חזיות הכתפיה שלא לדבר על הצגת החזייה כולה.
עדיין יש סטייליסטיות שלא ממליצות לנשים ללבוש בגדי עבודה עם כתפיות חזייה מבצבצות.
להלן תמונות בהן כתפיות החזייה מבצבצות:
הדוגמנית קאיה גרבר
פונזה שולדר
אופנת הכתפיים החשופות ואופנת כתף אחת חשופה הביאה נשים רבות לכך שכתפיות החזייה צצות לראווה.
אלסנדרה אמבורסיו
יש נשים המשקיעות בכתפיות חזייה ייצוגיות:
בריטני ספירס
Gwen — 28 Days
Evie and Tracy — Thirteen
Gwen Stefani — Hollaback Girl
Erin Brockovich — Erin Brockovich Amy Winehouse — All the time
Courtney Love — On the regular...
Madonna — Like a Prayer
..
Carrie Bradshaw
ב-1 באוקטובר נפתחה ב-MOMA – מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק תערוכה על האביזרים והבגדים הכי משפיעים במאה ה-20. התערוכה תהיה פתוחה עד 28 בינואר ומהווה הצהרה של המוזיאון שאופנה היא אכן אמנות.
האוצרת: Paola Antonelli
נציג חלק מהמוצגים בתערוכה, אך התמונות אינן מהמוזיאון אלא של האביזרים כפי שאנו מכירים אותם.
התערוכה כוללת כ-350 מוצגים מ-111 קטיגוריות. התערוכה מכונה:
ג'ינס 501 של לויס 1947
A–POC (A Piece of Clothing) Queen Textile i
האריגים המיוחדים של Fujiwara Dai and Miyake Issey
סופרסטארס של אדידס 1983
איר פורס 1 S של נייק 1980
סוודר מאראן 1942
משקפי טייס 1942
תיק גב מניילון של פראדה 1980
כובע גרב
נעלי בלט
בנדנה
כובע בייסבול
ברט
ז'קט אופנוען
ביקיני
תיק בירקין של הרמס
Body Meets Dress, Dress Meets Body dress (Comme des garçons)
סילואטה חדשה לבגדים של המעצבת Rei Kawakubo
חולצת ברטון (פסים)
תחתונים של קלווין קליין (מכנסונים)
כובע טמבל (אתא) – כובע סל
בורקיני
קפטן
מכנסי קפרי
צמיד אהבה של קרטייה
שאנל 5 בקבוק הבושם מ-1924
Cheongsam. בגד סיני צמוד
שינו: אריג כותנה בעיקר, מכנסיים
אולסטארס של קונברס
קלוגס 1970
כובע קופולה
Dashiki.
בגד צבעוני הודי
טבעת אירוסין מיהלומים
עגילי יהלום קטנים
עגילי צוענייה
Dutch wax.
שעווה בבגדים
אספרדילס
Fanny pack. ארנק של ויויאן ווסטווד ללואי ויטון
Fitbit.
פליז אריג
Flip-flops.
מעיל פרווה
חולצה גברית עם 2 קפלונים
כיפה
Leotard. 1976
בגד גוף
Loafer. 1970
סוג של נעל נוחות
מניקור
מערכת טיפוח ציפורניים
ז'קט מאו
חצאית מיני
מונוגרמה
Moon boot. 1970
חולצת אוקספורד
כובע פנמה
חצאית עיפרון
מחרוזת פנינים
חולצת משבצות מפלנל
פלטפורמות
חולצת פולו
Premaman. 1950s sterotype
בגד הריון
Wei Hung Chen
שפתון אדום
שעון רולקס
חליפת ספארי
סיכת ביטחון
סמל פאנק
בחולצת "אלוהים שמור על המלכה" של ויויאן ווסטווד
סארי
Seven Easy Pieces. Donna Karan
אוסף 7 פריטים שדונה קארן סבורה נחוצים לכל אישה
Salwar kameez.
מדי בית ספר מפקיסטן
של
שמלת שיפט
Shift dress.
שמלת חולצה
מטפחת משי
שמלת קומבינזון
קלווין קליין
Snugli.
Snugli babycarrier from Ann and Mike Moore
מנשא לתינוק
בגדי חלל
פייר קרדין
Spanx
ספידו
חולצות ג'רסי לספורט
סטילטו
חליפה
מגן שמש
• Sunscreen. Bain de soleil
מסיכה כירוגית
סווטש
מגפי טאבי
• Tabi boot
טאטו
סנדלי טבע
עניבה
גרבונים
Track suit.
Bruce Lee
Trench coat
צווארון גולף
פרויקט יוניסקס
Unisex Project (Rudy Gernreich)
חולצת טי לבנה
Wonderbra.
שמלת מעטפת
דיאן פון פירסטברג
Y-3 Yohji Yamamoto
מכנסי יוגה
YSL Touche Éclat
טייטס/לגינג הם מכנסיים צמודים לעור לנשים ולגברים. הם נקראים legging או tights.
באנגלית קיימים שני מונחים:
tights טייטס
legging לגינג
ההבדל ביניהם הוא שלגינג עבה יותר מטייטס.
אנו נשתמש כאן במונח טייטס הרווח יותר בעברית.
לגבי רבים – לגינג או טייטס הם "אסון" אופנתי. לגבי רבים אחרים זהו לבוש לחדר כושר ואחרים חושבים שעם חולצה ארוכה, קרדיגן, טוניקה או עם שמלה קצרה הם אופנתיים ויפים.
גברים ונשים נהגו ללבוש טייטס כהגנה מקור בעבר וגם כיום.
הם עשויים מלייקרה. מכותנה, מפוליאסטר או ניילון אך יכולים להיות גם עשויים מג'רסי , משי או מסריג.
ניתן ללבשם כפי שהם, אך בדרך כלל הם מכוסים על ידי בגד נוסף כמו חצאית, שורטס,
חולצה ארוכה, טוניקה ועוד.
הם בדרך כלל באורך הקרסול, אך גם עשויים להיות באורך קצר יותר.
הם נלבשים כדי להתחמם, או לאימון ספורט או כקישוט.
הם מעין מכנסיים צמודים לגוף.
זארה
זארה
זארה
מרק ג'ייקובס
סטלה מקרתני
גוצ'י
ורסצ'ה
ריבוק
סטלה מקרתני
מקס מארה
פנדי
נייק
דולצ'ה וגבאנה
נייק
פרנץ קונקשן
נייק
מיסוני
איסי מיאקי
מרני
סאפורה
ג'יוונשי
אמיליו פוצ'י
סטורמי הית'ר
קפרי
גרבל
אנטויין
בלה חדיד
צבעוניות
קנדל ג'נר
אמה רוברטס
הלסה הוסק
ג'יג'י חדיד
אל פאנינג
בלה חדיד
סטלה מקרתני
לגינג מג'רסי
אשלי גרהאם בלגינג גבוה
אדידס
בסגנון מחוך
לבן
עור (זארה)
ניוד
בסגנון מחוך
עם ז'קט נמר
עם חולצה חושפת כתפיים
חצאית מידי עם סוודר
חצאית ג'ינס לבנה
עם מגפונים וז'קט
עם ז'קט ג'ינס רחב
עם חולצת פסים
חצאית ג'ינס ארוכה
עם טייטס
ג'ינס עם ג'ינס
עם מגפיים גבוהים
ג'ינס ארוך
עם מגפונים וז'קט עור
עם חולצת פלנל
חצאית ארוכה וגרבי רשת
עם סוודר גולף
עם ז'קט בומבר
חצאית ג'ינס שחורה עם ז'קט ג'ינס
עם נעליים שטוחות וחולצה ארוכת שרוולים
עם בלייזר קלאסי
עם חולצה פרחונית: עיצוב של כלואה
עם חגורה
עם חולצת בטן
עם טי-שירט
עם קבקבים
בשני צבעי ג'ינס
עם חולצת משבצות
עם מכפלה פרומה
עם חולצה אדומה
חצאית מידי בשני צבעים
עד הברך
בגדי אבל הם הבגדים אותם לובש האבל בזמן ההלוויה של האדם שמת או בתקופת האבל עליו. ישנם כללים שונים בדתות ובתרבויות שונות המכתיבים אלו בגדי אבל ילבש האבל בתקופת האבל. אחת מהפונקציות של בגדי אבל היא לאותת לסביבה שאיבדת אדם יקר, וכך הסביבה שותפה עמך באבל ומביעה חמלה וסימפטיה.
במשך כ-500 שנים באירופה ובאמריקה שחור היה צבע האבל. המנהג נבע מהאריסטוקרטיה והמוני העם חיקו זאת.
בימי הבינייים ג'נטלמנים ספרדיים לבשו קטיפה שחורה לאות אבל ואילו תבע שחור לצביעת בגדים נחשב יקר.
באמצע המאה ה-20 ביטניקים בארה"ב החלו ללבוש שחור ליומיום כדי לבדל עצמם מההמון. כיום לבוש צעיר שחור לצעירים מכונה לעיתים גותי וצבע שחור תמיד היה קשור לכמורה.
במשך ימי הביניים האצולה והאריסטוקרטיה לבשו בגדים שחורים בזמן האבל. הצבע השחור היה יקר ולכן רק העשירים לבשו בגדי אבל שחורים.
אבל בימי הביניים. מדאם תרזה דה אוסטנה.
במאה ה-18 מעמד הביניים ובעיקר הסוחרים החלו ללבוש בגדים שחורים לאות אבל.
המהפיכה התעשייתית איפשרה לרבים ממעמד הביניים ללבוש שחור בעת אבל.
המלכה ויקטוריה וילדיה בעת אבל.
למלכה ויקטוריה היתה השפעה רבה על בגדי האבל. אחרי מות בעלה הנסיך אלברט ב-1861 היא לבשה בגדי אבל שחוקו על ידי נשות החצר ואחר כך על ידי כל מכמד הביניים. היא לבשה שחורים ממותו ועד מותה שלה ב-1901.
מודעה לפרסום בגדי אבל בתקופה הויקטוריאנית.
האלמנות לבשו שחורים ורעלה משך שנה לאחר מות יקירם. אחרי שנה ניתן היה להשתמש במעט תכשיטים ולאחר חצי שנה להשתמש בבגדים מצבע אפור, סגול ולבן. נוצרו תכשיטים מיוחדים שהעידו על אבל.
סיכת אבל בתקופה הויקטוריאנית
התכשיטים המיוחדים לאות אבל בתקופה הויקטוריאנית נעשו בדרך כלל ממינרל שחור. השתמשו בשיער הנפטר לתכשיט בדרך כלל לסיכת דש.
בגד אבל בתקופה הויקטוריאנית
בתקופה הויקטוריאנית פרח מסחר של בגדי אבל ואביזרים נלווים. פורסמו מודעות על בגדי אבל וכן פורסמו כתבות: כיצד להתלבש בעת אבל. למשל, ב- Sylvia's Home Journal פורסמה ב-1881 כתבה שאמהות צריכות ללבוש קרפ שחור ששה חודשים אחרי מות החותן או החותנת של ילדיהם. בכתבה נכתב על זמני אבל שונים לדודים, דודות ולשאר קרובי משפחה.
בתקופה הויקטוריאנית
הבגדים נתפרו מקרפ שחור והיו מודעות למכירת סרטים שחורים, כובעים, רעלות, ממחטות. כפפות ומניפות.
מנהג לבישת בגדי אבל חדר גם למעמד הנמוך וב-1900 כמעט הכל נהגו ללבוש בגדי אבל.
ב-1920 המנהג ללחבוש בגדי אבל לתקופות ארוכות שכך, יתכן ובגלל ריבוי החללים במלחמת העולם הראשונה. אם כי קתולים אדוקים עדיין החזיקו במנהג זה. עדיין נשאר המנהג ללבוש שחורים בהלוויה גם במאה ה-20.
הצורך בבגדי אבל שחורים במהירות במאה ה-19 וה-20 גרם לפריחת המסחר בהם בבתי כלבו, שכן לא ניתן היה לחכות לתופרת שתתפור בגדי אבל כשאירע מוות במשפחה.
הפונקציה של בגדי אבל היתה לאותת לסובבים שהאדם באבל, ויש להראות לו חמלה וסימפטיה על האובדן.
בגדי אבל 1927
1894 משי, אוסף מוזיאון מטרופוליטן שהוצג במוזיאון ברוקלין לתלבושות.
בגד זה נלבש בזמנו ע"י המלכה ויקטוריה (1819-1901). בגד אבל לזכר בעלה אלברט.
נערכה תערוכה במטרופולין על בגדי מוות בסוף 2014 עד תחילת 2015. התערוכה הציגה בגדי אבל בבריטניה ובארה"ב מ-1815 עד 1915.
בגד אבל במלחמת האזרחים בארה"ב
בגדים שחורים פשוטים סימלו צניעות, העדר אור, ניתוק מהבלי המציאות.
המתאבלת הידועה ביותר המלכה ויקטוריה לבשה בגד מטפטה שחורה ומוסלין ממשי שעוטר בתחרה ובבד קרפ שחור.
לא כולם לבשו שחורים. מלכות צרפת לבשו לבן לאות אבל.
היו גם שלבשו בגדי אבל אפורים או סגולים כפי שהודגם בתערוכת בגדי אבל שנערכה במוזיאון מטרופוליטן בניו-יורק ב-2014.
הנסיכה אלכסנדרה , כלתה של ויקטוריה, לבשה בגדי אבל לאחר מות המלכה ויקטוריה ממשי טהור שקושטו בצבע סגלגל. נשים רבות לבשו בגדי אבל לפי צווי האופנה, למרות שבדרך כלל נהוג היה ללבוש בגדים פשוטים.
ב-1963 ג'קי קנדי לבשה בלווית בעלה ג'והן קנדי בגדים שחורים שהפכו לאיקון אופנה. היא לבשה חליפה שחורה של ג'יוונשי ורעלה שחורה שהסתירה את פניה.
בגדי אבל 2015
מקור הרעלה מבגדי הנזירות הקתוליות והיא שימשה כמגן מהמציאות וסימלה צניעות וטוהר.
הרעלה שימשה כאמצעי לאישה להסתיר את יגונה ואת רגשות האבל שלה.
אלמנות אמריקאיות, בעיקר עשירות, נהגו ללבוש רעלה בלוויה.
בספר מידות אמריקאי נכתב שהרעלה אף מהווה פריט לבוש מפתה. היא גם מגנה מקשרים חברתיים לא רצויים אך מהווה גם פריט אופנתי.
ענידת יהלומים נחשבה מקובלת לאבל, כיוון שהם חסרי צבע. כמו כן הייתה מקובלת אבן הג'ד, כיוון שהיא שחורה. פנינים נחשבו מקובלים כיוון שהם סימלו דמעות. בתכשיטים ניתן למצוא משכיות שהכילו שערה של הנפטר סגורה במנעול. גם דמות של אישה בוכיה נראתה בתכשיטים.
אופנת בגדי האבל לאבלים ולמלווים בצבע השחור –דומיננטי.
בעת טקס האבל בקתדרלה הגותית במילנו לג'יאני ורסאצ'ה הנוכחים לבשו בגדים בעיצובו. כך גם בלוויה ב-2010 של אלכסנדר מקווין. הנוכחות לבשו בגדים מהאוסף הגותי המפורסם שלו.
At the 2010 funeral of Alexander McQueen, Kate Moss wore a fur stole and five-inch stilettos (Jeremy Selwyn/Evening Standard/REX)
בציור של האנס הולביין מופיעה גברת ג'יין סמול בבגד שחור כבגד של אבלה. בגדי האבל השחורים הפכו לבגדי אבל של מעמד הסוחרים. יחד עם זאת היא חבשה לראשה כומתה לבנה שאף היא איפיינה את הנשים האבלות בצרפת ובבריטניה במאה ה-16.
בציורי פורטרטים של נשים אבלות מהמאה ה-16 וה-17 ניתן לראות בגדים שחורים אך גם בגדים לבנים עם שוליים שחורים. היה יקר לנשים לקנות בגדים שחורים ללוויה ולכן השתמשו בסרטים שחורים כדי לעטר בגדים לבנים.
בציור מ- 1809 ניתן לראות אשה וילדה אבלים בבגדים שחורים בסגנון ניאוקלאסי (שמלת אמפייר).
ציור מ-1827: גברת מתאבלת
A Harlot’s Progress, Plate 6 a print made by William Hogarth. משפחה אבלה
ילדים בלוויה במאה ה-18
לואיז פרנסואז ממשפחת בורבון באבל
התערוכה של כריסטיאן בולטאנסקי בגרנד פאלאיס
הצייר גכטמן במודעת אבל
אדוארד מונק "ליד מיטת המת"
סר ג'ון אברט מיללאיס ליד מיטת המת
"The Cemetery of Pere Lachaise," after John James Chalon, color engraving
Magnificent Mourning, Hilda Belche
Magnificent Mourning, Hilda Belche
The Entombment, 1893
Maurice Denis (French, 1870-1943)
Tempera on paper, mounted on canvas
Norton Simon Art Foundation
In Mourning and in Rage (1977) by California artist Suzanne Lacy
Military Funeral – Isaac Israels (1865-1934
Anna Ancher (1859-1935), A Funeral, 1891
File:Luis Montero – The Funerals of Inca Atahualpa –
Funerals – Jean Fouquet
STEEL MAGNOLIAS 1989
STAR TREK II: THE WRATH OF KHAN 1982
מלחמת הכוכבים 2: זעמו של חאן 1982
FOUR WEDDINGS AND A FUNERAL 1994 ארב ע חתונות ולוויה אחת
Death at a Funeral 2010
Helen Mirren, Michael Caine, Bob Hoskins