לא רק מלכים ולא רק גיבורי-על מתהדרים בשכמיות. גם אנחנו בחורף הישראלי אוהבים לעטוף עצמנו
בשכמיה.
בתקופה הויקטוריאנית גברים לבשו שכמיות ונשים השתמשו בהן כמעילי ערב.
שמיות פופולאריות לגיבורי-על.
באופנה
לא רק מלכים ולא רק גיבורי-על מתהדרים בשכמיות. גם אנחנו בחורף הישראלי אוהבים לעטוף עצמנו
בשכמיה.
בתקופה הויקטוריאנית גברים לבשו שכמיות ונשים השתמשו בהן כמעילי ערב.
שמיות פופולאריות לגיבורי-על.
\
כפפה היא פריט לבוש המכסה את כף היד והאצבעות ודומה בדרך כלל בצורתו לכף יד. ישנן כפפות, שנועדו רק כדי לחמם את הידיים במזג אוויר קר וכפפות, שנועדו רק כדי לשמור על ניקיון הידיים או בטיחותן ממפגעים. מבחינת צורת הכפפות, ישנם כמה סוגי כפפות:
בעברית יש לומר "עוטים כפפות" ולא "לובשים כפפות".
כפפות יוצרו מחומרי מגוונים הכוללים כותנה, צמר, עור, גומי, לטקס, נאופרן (Neoprene) וחוטי מתכת ארוגים. קיימות כפפות מודרניות עשויות מקבלר (Kevlar) המגינות על כף היד מפני חתכים. כפפות המחוברות לשרוולים הם חלק בלתי נפרד מחליפות לחץ ומחליפות חלל. כפפות המצויות בחליפות חלל חייבות לשלב עמידות גבוהה ביותר והגנה מן הסביבה העוינת עם מידה של גמישות וחדירות לתחושת מישוש, המאפשרת לאסטרונאוט לבצע את מלאכתו.
כפפות מסוגים שונים מיוצרות ברחבי תבל. רוב הכפפות האופנתיות היקרות ביותר עדיין מיוצרות בצרפת וחלקן בקנדה. כפפות גברים זולות יותר מיוצרות במדינת ניו יורק. העיר גלוברסויל (Gloversville) (באנגלית "עיר יצרני הכפפות") שבמדינת ניו יורק נחשבת עד היום למרכז עולמי לייצור כפפות. בעת האחרונה עובר חלק ניכר מייצור הכפפות למדינות מזרח אסיה.
כפפות הן פריט לבוש עתיק ביותר. בהתאם לתרגומים מסוימים לשירת הומרוס האודיסיאה, לארטס (יוונית Λαέρτης) אביו של אודיסאוס, מתואר כלובש כפפות בעודו פוסע בגנו וכדי להימנע מדקירות הפטל. הרודוטוס בספרו ההיסטריה של הרודוטוס (440 לפנה"ס), מספר כיצד שליט ספרטה, לאוטיכידס, הורשע בעוון קבלת שוחד של כפפה מלאה בכסף. אף בהיסטוריה הרומית קיימים אזכורים לשימוש בכפפות. בהתאם לפליניוס הצעיר (שנת 100 לספירה לערך), הכתבן-קצרן של דודו (פליניוס הזקן) לבש כפפות בעת החורף כדי שלא לעכב את עבודת החכם.
בימי קדם נעשה שימוש בכפפות אף כהצהרת אופנה, לצרכים טקסיים ודתיים. גבירות אירופאיות ובריטיות החלו עוטות כפפות במאה השלוש עשרה כקישוט אופנתי. הכפפות היו עשויות כותנה ומשי ולעיתים הגיעו עד לגובה המרפק. רק במאה השש עשרה הגיעו הכפפות לשיא פיתוחן האופנתי, כאשר המלכה אליזבת הראשונה עטתה כפפות עם רקמה עשירה ומשובצת באבני חן.
כפפות רקומות ומשובצות באבני חן היו אף חלק מן הסמל המלכותי של קיסרים ומלכים. ההיסטוריון מתיו פריז (1200–1259 לערך) כותב כי המלך הנרי השני מאנגליה נקבר בשנת 1189 בגלימות המלכות, כאשר כתר זהב על ראשו וכפפות לידיו. כפפות נמצאו אף על ידיו של ג'ון מלך אנגליה כאשר קברו נפתח בשנת 1797 וכן על ידיו של המלך אדוארד הראשון כאשר קברו נפתח בשנת 1774.
כפפות כמורה הן קישוט דתי הנמצא בשימוש על ידי האפיפיור, הקרדינלים והבישופים. השימוש בכפפות נעשה אך ורק בעת המיסה. תחילת השימוש בכפפות בטקסי המיסה מקורו כנראה במאה העשירית וההשערה היא כי מטרתן לשמור על ניקיון כפות הידיים לצורך הטקס.
כפפות ארוכות היו חלק מתלבושתה של גברת במאות ה-19 וה-20.
סוודר
סוודר (נקרא גם מיזע, סוּדָר בעבר סֻרְגָּה) הוא פריט לבוש, הנועד לחמם הנלבש לרוב מעל החולצה או פריט לבוש לחלק העליון של הגוף, אך לעיתים גם בסמיכות לעור.
הסוודר הוא סריג מחמם הסרוג במכונה או ביד מצמר, כותנה, פשתן או בד סינתטי.
לבישת סוודר נפוצה הן בקרב גברים והן בקרב נשים וילדים.
מקור המילה בשפה העברית הוא מהאנגלית, מהפועל "להזיע" ("To Sweat"), ומכאן הדמיון לשם האנגלי של הבגד "Sweater", ולשם העברי "מיזע".
בפולקלור, לעיתים, משויך הסוודר כפריט לבוש של החנון או של אנשים בגיל העמידה. בקשת האם מילדיה ללבוש סוודר בצאתו מהבית כשבחוץ קר, הפכה לסמל לדאגת האם.
בבתי ספר ומוסדות שונים מקובל כי התלמידים לובשים סוודר הנושא את סמל בית הספר או המוסד.
בין סוגי הסוודר השונים ניתן למנות כמה בולטים:
סריג בלשון העם הוא סוודר דק.
בשפה המקצועית סריג הוא בד סרוג, כלומר עשוי מחוט אחד מתמשך משמש ליצירת לולאות הנקראות עיניים, שורה אחר שורה. בצד אחד הנקרא גם צד ימין הסריג נראה כשורות של האות האנגלית V המשולבות זו בזו, בדרך כלל זה הצד שנהוג ללבוש כלפי חוץ. הצד השני נראה כמו שורות של קוים קטנים אופקיים. להבדיל מבדים אחרים שמיוצרים באריגה, כלומר בחוטים המתוחים בשתי וערב ושילובם זה בזה.
סוודרים, אפודות גרביים וחולצות T הם דוגמאות לסריגים. סריג אפשר גם לסרוג בעיגול, כך שאין צורך בתפר.
שמלות סריג הן מחממות, סקסיות ומושלמות לחורף.
הן שייכות לסוג בגדים הנקראים היברידיים
מישל אובמה
צמידים מודרניים
צמיד יחיד נקרא בנגל – bangle
צמיד רגל נקרא אנקלט –anklet
הצמידים עשויים מחומרים מגוונים: מתכות שונות, עור, עץ. בד, פלסטיק, חרוזים. כוללים חרוזים, יהלומים, פנינים, קריסטלים ועוד כל מיני חומרים.
צמיד ממצרים העתיקה
צמיד הוא תכשיט בצורת רצועה שקושרים סביב פרק כף היד. חומרים נפוצים שמהם מכינים צמידים כוללים מתכת, עור, בד, חומרים פלסטיים. לעיתים יש על צמידים תכשיטים, אבנים טובות, קישוטים מעץ, ו/או קישוטים מעצם. צמידים משמשים גם למטרות זיהוי רפואיות. דוגמאות לזיהוי רפואי כוללות צמידים לזיהוי חולים עם אלרגיה ותגי זיהוי לחולים .
צמיד עור עם ניטים ממתכת. צמידים מסוג זה הם אביזר אופנה טיפוסי בסגנונות הפאנק (Punk), מטאל גותי והבי מטאל.
הצמידים הראשונים נוצרו במצרים העתיקה, לפחות מאז שנת 5000 לפני הספירה. בהתחלה נוצרו הצמידים מחומרים כמו עצמות, אבנים ועצים לצרכים דתיים.
לפי נשיונל ג'יאוגרפיק, צמיד חרפושית הוא אחד מהסמלים המוכרים ביותר של מצרים העתיקה. החרפושית ייצגה לידה מחדש והתחדשות. חרפושיות מגולפות היו נענדות כתכשיטים והוכנסו לתוך תחבושות הפשתן של המומיות. המיתוס המצרי סיפר על חרפושית אלוהית בשם Khepri שדוחפת את השמש על פני השמים, כשם שחיפושית זבל מגלגלת את כדור הזבל שלה.
בבולגריה קיימת מסורת בשם "Martenitsa". שלעיתים, כחלק מהמסורת, יש לכרוך חוט אדום על גבי חוט לבן סביב פרק כף היד כדי לרצות את "באבא מרתה" על מנת שהאביב יגיע מוקדם יותר.
ביוון, בדומה לבולגריה, ישנה מסורת דומה של אריגת צמיד מחוט אדום ולבן ביום הראשון של חודש מרץ ולבישתו עד סוף הקיץ. המסורת נקראת "Martis" ונועדה להגן על עורו של הלובש מפני השמש היוונית החזקה.
בחלקים מסוימים בהודו, מספר וסוג הצמידים שאישה עונדת מציין את מצבה המשפחתי.
בישראל יש שקושרים סביב פרק כף ידם חוט אדום מקבר רחל כסגולה למזל.
בסלנג האמריקאי צמידים הם כינוי לאזיקים.
השימוש בסיליקון צבעוני כחומר לייצור צמידי ספורט נהיה פופולרי בזכות נייק ולאנס ארמסטרונג ששיווקו את צמיד Livestrong ממאי 2003. הצלחתם הובילה לכך שצמידי סיליקון הפכו לדרך מקובלת וידועה לשיווק והקמת קרנות ומסעות צדקה. ניתן לדמות את השימוש בסרטי מודעות למטרות דומות.
צמיד Charm מזהב
צמיד Charm הוא צמיד המכיל תליונים המסמלים דברים חשובים בחייו של העונד, למשל: סמל מגלגל המזלות, אבן הולדת ועיטור הקשור לתחביב או מקצוע. צמידים אלה עשויים ממתכות זולות או יקרות, והתליונים עשויים מחומרים שונים.
צמידים שהם במצב קשיח ואינם גמישים מכונים Bangles או צמידי Bangles. בדרך כלל הם עשויים מעץ, מתכת או פלסטיק. צמידים אלו יכולים להיות חלקים, מחוספסים או משובצים באבנים. בהודו, צמידי "Bangles" שעשויים מזכוכית נפוצים. צמידים אלו עשויים מזכוכית רגילה ונענדים בקבוצות, כך שתנועת היד גורמת להם להשמיע קול חינני שאינו נשמע כמו צלצול של פעמוני רוח. בהודו מקובל גם שילדים צעירים יענדו צמידי זהב דקים על הידיים והקרסוליים.
צמיד סרגל הוא צמיד אשר הורכב ממספר שכבות של רצועות מתכת גמישות אשר נאטמו בתוך כיסויי בד צבעוניים. הצמיד מסוגל להתיישר, ובכך נוצר מתח בתוך רצועות המתכת הקפיציות. כאשר מצמידים את הצמיד המיושר לזרוע הוא גורם לרצועות לקפוץ למצב קשתי ולהתלפף סביב פרק היד.
הצמיד היה פופולרי מאוד בקרב ילדים ובני נוער בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים המוקדמות, והיה ניתן להשגה במספר רב של דגמים וצבעים. לאחר שנפוצה שמועה שצמידי סרגל עלולים לגרום לפציעה ודימום ירדה הפופולריות שלהם. בישראל הצמיד זכה לעדנה מסוימת במהלך תחילת שנות ה-2000.
באנגלית נקרא צמיד זה "צמיד Slap" (Slap באנגלית פירושו סטירה). שם זה ניתן לאור מאפיינו העיקרי של צמיד ש"סוטר" על היד כאשר הוא נכרך סביבה.
צמיד חרוזים הוא צמיד שלאורך כל או רוב היקפו יש חרוזים. בדרך כלל בחרוזים יש חור במרכזם והם מחוברים יחד על ידי חוט או רצועה אלסטית דרך החורים.
צמיד רפואה אלטרנטיבית הוא צמיד שמייחסים לו כוחות סגוליים. ישנם סוגים רבים של צמידים מסוג זה כמו צמידי קארמה, צמידי "Ionized" וצמידים מגנטיים. צמידי קארמה מורכבים מחרוזי עץ ולעיתים גם קמעות, ותפקידם להביא מזל טוב או קארמה טובה לעונדים אותם.
מיליס סיירוס
ריהאנה
מישל אובאמה
קים קארדישיאן
אירנה שייק
קייטי פרי
מילה קוניס
גוון סטפאני
אליזבת הרלי
קים קרדישאן
סטים של תכשיטים הם באופנה.
להלן סטים מרשימים:
פנדי
כריסטאן לוביטין
פרוזנה שולר
כריסטאן לובוטין
פנדי
פנדי
איזבלה מאראט
סן לורן
ולנטינו
בלנסיאגה
דרייס ואן נוטן
ג'ימי צ'ו
באלמיין
פנדי
כריסטיאן לובוטין
כריסטיאן לובוטין
פראדה
ג'יבאנטו רוסי
סן לורן
איזבל מאראט
ונדלר
כריסטיאן לובוטין
סטיוארט ויצמן
איזבל מאראט
גולדן גוז
ג'יאבנטו רוסי
מיו מיו
גוצ'י
סן לורן