טאי דאי

צבעוני

קשרים

פסטלים

קיפולים

מותניים גבוהות

צבעים עזים

חיתוכים

הצבע כתום מופיע רבות בתצוגות לקייץ 2021.

כתום הוא צבע שנמצא בין אדום לצהוב .

המועמדים לאוסקר 2021 בעיצוב תלבושות:

אמה

מעצבת תלבושות  Alexandra Byrne

\

הבלוז של מא ריי

מעצבת תלבושות Ann Roth

 מאנק

מעצבת תלבושות  Trish Summerville

מולאן

מעצבת תלבושות  Bina Daigeler

פינוקיו

מעצב תלבושות  Cantini Parrini

והזוכה הוא:

הבלוז של מא ריי

לקראת עונת הסנדלים חוזר צמיד הרגל לככב.

צמיד רגל הוא קישוט לרגל הנלבש סביב הקרסול.

הצמידים עשויים להיות מכסף, מזהב, מעור, מבד או מחומרים נוספים.

יש צמידים שמצמידים להם פעמון או פעמונים כך שיישמע צליל כשהולכים איתם.

צמיד רגל נענד כבר לפני  8000 שנים בדרום אסיה.

גם נשים במצרים ענדו צמידי רגל.

צמידי רגל  – פופולאריים בחתונות בהודו.

בארה"ב צמידי רגל הפכו לאופנתיים בשנות ה-30.

תסרוקת קארה מאופיינת על ידי תסרוקת קצרה או עד הכתפיים הגזורה בשוליה בצורה ישרה.

נשים אוהבות אותה החל משנות ה-20 של המאה. ידועה אנה וינטור עורכת הווג האמריקאי בתסרוקת קארה הקלאסית שלה.

 ב-1920 פרסם עיתון בארהב: קארה היא האופנה!

היסטורית, נשים במערב העדיפו שיער ארוך, למרות שנשים צעירות, נערות ושחקניות היו בעלות שיער קצר כבר לפני מלמחמת העולם הראשונה.

ב-1909 אנטוני סירפילורווסקי עיצב תסרוקת תסרוקת קארה, הנקראית במערב – בוב שהפכה פופולארית בקרב נשים צעירות במערב, ביניהן:

קוקו שאנל, המלכה מארי מרומניה, שרה ברנדהאט, אלינור רוזוולט.

שאנל בקארה

נשים שאהדו את סגנון הפלאפר בשנות ה-20 נהגו להתהדר בתסרוקת קארה.

בלייק ליבלי בחיקוי תספורת קארה של אופנת הפלאפר.

ליידי דיאנה קופר 1926

שחקניות קולנוע כמו ג'ואן קראופורד וקלרה באו הסתפרו בתספורת קארה.

בשנות ה-30 קסמו של הקארה ירד וחודש בשנות ה-60  על ידי הספר וידאל ששון בלונדון.

מארי קוואנט מעצבת חצאית המיני בשנות ה-60 בתסרוקת קארה.

מאז שנות ה-60 תסרוקת הקארה לסוגיה השונים מככבת באופנה, למשל בסרטים:

מדונה בתסרוקת קארה:

In 2006, the bob was adopted by the singer Madonna and, as a move away from boho-chic, by actress Sienna Miller.^{[citation needed]}

ריהאנה:

 

סוגים של קארה

בוב קלאסי

שיער גזור בצורה ישרה עד הלחיים

 בוב ארוך:

כזור בצורה ישרה עד הכתפיים

בוב גלי

קארה במראה משוחרר וטבעי, באורכים שבין קו הסנטר לכתפיים.

בוב מדורג

קארה נוכח ודינמי עם דירוג. הוא יכול להיות ארוך יותר מקדימה וקצר

בוב רטוב

מראה פופולרי מאוד שמציג את הבוב המוכר עם טוויסט – חומר עיצוב שמעניק לו מראה רטוב.

בוב הפוך

שיער ארוך יותר מלפנים וגזור ישר מאחור

באמנות

בהמשך  ארבעת ציורי ה ״ נשים בתספורת קארה ״ המפורסמים ביותר בהיסטוריה של האמנות , ואת ארבעתם יצר אמדיאו מודיליאני ( 1884-1920) בשנת 1917.

 בפריז, שבה ״ המציא ״ מעצב השיער המפורסם , אנטואן, בשנת 1909 את סגנון תסרוקת ה CARET – שעד מהרה הפך באנגליה ובאמריקה לסמל מאבקן של נשים לשוויון , זכות להיבחר ולבחור ופמיניזם אקטיבי – נותר הסגנון הפופולרי כמסמל כמעט אך ורק : נעורים , בוהמה ואוונגרד .

שנת 1917 היתה שנה חזקה מאוד מבחינה אמנותית עבור מודיליאני , בן ה 33 , שזכה לקבל המון הזמנות לציורי דיוקנאותיהן של נשים מחוגי הבוהמה והאוונגרדיה . באותה שנה הוא פגש את אהבת חייו – ז'אן אבוטרן , ציירת קתולית בת 19 ועבר לגור עמה . הוא הירבה לצייר אותה ושיווה לה בציוריו מראה אובאלי – מוארך , טיפוסי, מקורי – פרי דמיונו העשיר . תווי פניה המובהקים והנקיים תמיד הזכירו ציורים מסורתיים של מרים הבתולה . אבוטרן , מעולם לא נמשכה לתספורת הזו .

 את ההזמנות ל 4 הציורים שלפנינו , קיבל אמדיאו מודיליאני מבני זוגן של נשים שהיו מחוברות ומקושרות היטב לחיי הלילה של פריז באותם ימים . בציור הראשון שנקרא: " YOUNG BRUNETTE " מתוארת פרנסואז מאריני ( 1900- 1957 ) שהייתה זמרת צעירה , במועדון הלילה המפורסם " החתול השחור " ( LE CHAT NOIR ) שפעל בשדרות קלישי 68 ברובע ה 18 של פריז . בן זוגה דאז , איש עסקים איטלקי , מימן עבורה לימודי ציור וניסה לארגן לה עבודה נוספת כמודליסטית . הציור שנוצר בינואר 1917 , נמצא כיום בבעלות אוסף פרטי , בלונדון .

בציור השני שנקרא: " ADRIENNE-WOMAN WITH BANGS " ( " אדריאן – אישה עם פוני " ) מתוארת אדריאן פורניי , שהיתה שחקנית די מוכרת , חברת להקה ב " תיאטרון גראנד גוניול " , שפעל בכיכר פיגאל . זה היה תיאטרון קטן מימדים שבו 293 מושבים ועלו בו בעיקר מחזות " אוף – ברודוויי " שכאלה . הציור הוזמן בחודש פברואר 1917 אצל מודיליאני על ידי " ידיד" של אדריאן . בסופו של אותו חודש סגרה המשטרה הצרפתית בפריז את תערוכת הסולו היחידה שהתקיימה בחייו של אמדיאו מודיליאני בטענה כי הצייר : " פוגע באופן תדיר במוסר הציבורי " וזה קרה בדיוק ביום שבו הוצג בתערוכה הציור הזה לראשונה . להבדיל – כיום מוצג הציור היפה הזה שגודלו : 55X38 ס"מ ב " נשיונל גאלרי אוף ארטס ", לונדון . ונחשב לציור מצוין .

בציור השלישי שנוצר כעבור חודש, במרץ 1917, מתוארת לא אחרת מאשר – רנה קיזלינג ( 1896-1960 ) , רעייתו היפה של הצייר היהודי הנודע, מואיז קיזלינג ( 1891-1953 ) , חברו הקרוב של מודיליאני. קיזלינג נולד בקראקוב, פולין והיגר לפריז בשנת 1910, בגיל 19. הוא קיבל אזרחות צרפתית בשנת 1915 בזכות התנדבותו לשרת בצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה. בפריז התחבר מאוד עם שני האמנים היהודיים הבולטים באותה תקופה : מודיליאני ו מארק שאגאל ( 1887-1985 ) . רנה היתה אישה מאוד בוהמית ומוחצנת. היא למדה ציור ב " אקדמי ראנסון " ודיגמנה עבור מודיליאני וקיזלינג לחוד וביחד. מודליאני עשה לה 3 סקיצות ו 2 ציורי שמן וכתב עליה : " אהבתי את רנה , מיד כשפגשתי בה , עם שיערה הקצוץ דק , הפה הגדול שלה וסנטרה החד ! ". הציור הוא בגודל : 63X51 ס"מ והוא מוצג כיום ב " נשיונל גאלרי אוף ארט " , וושינגטון.

בציור הרביעי שנוצר בחודש נובמבר 1917 ושמו : " אישה יושבת בבגד כחול " , מתוארת מריאן, רעייתו הבוהמית של איש עסקים שוודי , בשם אולף סוונסון, שנהג להגיע לפריז פעמיים- שלוש בשנה כדי לרכוש תמונות של ציירי אוונגרד. את האוסף שלו ובו גם הציור הזה שגודלו : 70X50 ס"מ, תרם סוונסון למוזיאון שנקרא : " מודרנה מיוזיט " שמצוי בשטוקהולם , שבדיה.

 באופנה

 

קארה נערי

יום עצמאות שמח!

היסטוריה של בגדי בלט

בגדי בלט הם חלק בלתי נפרד מאמנות הבלט.

כבר החל מהמאה ה-15 הקפידו רקדני הבלט על תלבושתם.

רנסנס וברוק

מאמצע המאה ה-16 ניתן היה לראות בגדי בלט המורכבים מחצאית תפוחה ומותניים צרות.

במאה ה-17 בגדי הבלט היו מקושטים באבני חן ואפילו בזהב.

 בגד הבלט הרוסי החל מהמאה ה-17 דמה לבגדי הבלט האירפיים.

במאה ה-19 בגד הבלט אופיין במחוכים, כתרים ותכשיטים. בגדי הבלרינה עוצבו כחצאית נפוחה ומחוך צר. באמצע מאה זו רקדניות לבשו חצאיות טוטו וחשפו את הרגליים בטייטסים מהודרים. בלרינות נעלו נעליים מחודדות.

במאה ה-20 הלבוש הפך פחות פורמלי, ואפילו הופיעו טוניקות על הרקדנים ומכנסי הרמון.

במשך הבלט המודרני כולל בגדים שונים עפ"י הכוריאוגרפיה של הבלט.

סרטים על בלט

נעליים אדומות (1948)

(Tiny Pretty Things  (2020

Innocence 2004

Suspiria (1977)

Black Swan (2010)

Ballets Russes (2005)

White Night (1985)

הסרט "נעלי  בלט" 2007

בגדי בלט באופנה

סקס והעיר הגדולה

חצאית טוטו

למראה הבלרינה

הקימונו  הוא הלבוש המסורתי של יפן. בעבר שימשה המילה "קימונו" במשמעות של ״לבוש״, וייצגה את כל סוגי הלבוש. בעת החדשה נתייחדה משמעותה לזו של החלוק המהודר והטקסי המשמש בעיקרו את המין הנשי, אך גם גברים וטף.

הקימונו עושה קאמבק במולדתו יפן בסטיילינג חדשני ומתקבל בהתלהבות גם במערב. תערוכה מרהיבה בלונדון סוקרת את השראתו והשפעתו על מעצבים ואמנים.

התערוכה מתקיימת במוזיאון ״ויקטוריה ואלברט״ בלונדון . תערוכת הקימונו הגדולה של המוזיאון נפתחה לזמן קצר במרץ ונסגרה כמובן למבקרים בעקבות המגיפה.

n,u

מעיל קימונו של ג'ון גאליאנו

מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון מייחד לפריט הלבוש הלאומי היפני תערוכה. "קימונו: מקיוטו למסלול התצוגה", המציגה כ־100 פריטי קימונו, עוקבת אחר ההיסטוריה וההתפתחות של הקימונו מהמאה ה־17 ועד היום ומלמדת עד כמה גדולה השפעתו על עולם האופנה. זה לצד זה מוצגים פריטי קימונו עתיקים ומודרניים כמו גם תלבושות מקוריות

הקימונו – על ההדפסים והרקמות המרהיבות – עבר הרבה גלגולים במשך ההיסטוריה, אבל הגזרה הבסיסית הפשוטה שלו נותרה כשהיתה. צורת טי, לרוב מידה אחת מתאימה לכולם ויש לו חגורה – אובי – הנכרכת סביב המותניים. "אנשים נוטים לראות בקימונו מסורת שאינה משתנה בגלל שהגזרה אינה משתנה", אמרה ל"גרדיאן" אנה ג'קסון, אחת מאוצרות התערוכה. "אנחנו רוצים להראות שזו אינה תלבושת משעממת, פריט על זמני, אלא שהוא משתנה ואופנתי". למשל, קימונו שנוצר בקיוטו בסוף המאה ה־18 ומעוטר בקליגרפיה של מלות שירה, שאפשר לראות בו אולי את ניצני הססמאות שמודפסות על חולצות טי. או איור אירוטי של נאהבים תחת עץ הדובדבן, המספר את ההיסטוריה של הפיתוי של הקימונו. או הקימונו של פרדי מרקורי ודיוויד בואי שמטשטשים את סימני המגדר של הבגד האיקוני, ברוח ערבול המגדרים הנושבת בעולם האופנה בשנים האחרונות. ואפילו על קיימות אפשר לדבר.

מדונה בקימונו ב־1999. משמאל: קימונו של המעצבת היפנית העכשווית הירוקו טקהאשי

עד מלחמת העולם השנייה לבשו גברים ונשים ביפן קימונו ביום יום. אחרי המלחמה, החלו היפנים ללבוש בגדים מערביים והקימונו נהפך לבגד השמור לאירועים מיוחדים. לדברי האוצרת ג'וזפין רוט, מאז ראשית שנות ה־2000 הקימונו עושה קאמבק ביפן, כשאנשי סצינת האופנה המקומית חזרו ללבוש קימונו בכל יום ולשלב אותו באמצעות סטיילינג אישי ויצירתי במראה שלהם. זה התחיל כמחאה על קצב החיים המהיר והאופנה המהירה המערבית, אך גם כתגובת נגד לדור המבוגר יותר שראה בקימונו משהו מיושן ומסורתי מדי. הסטיילינג החדש לא כלל תמיד את חגורת האובי הרחבה שפינתה את מקומה לוורסיות אחרות קלות יותר ללבישה מהקימונו המסורתי, שנלבש בשכבות רבות והיה מסורבל ולא נוח. לא עוד בגדי טקסים אלא, לדבריה, "משהו שאנשים יכולים ללבוש בכיף. אם וינטג' ואם פריט שעוצב בידי הדור החדש של המעצבים – דור האיקס ודור הזד הפכו אותו לפריט קולי, המביע אינדיבידואליזם וסגנון אישי", אמרה ג'קסון ל"מארי קלייר".

גם במערב הוא התקבל בהתלהבות, בין השאר, בקרב חובבי סגנון הבוהו שאהבו את בדי המשי הצבעוניים, הנפילה הרכה והחופשית על הגוף וגזרת המעטפת המחמיאה. התערוכה מספרת את סיפור נדידתו של הפריט האיקוני לאירופה, ואת ההשפעה שלו על מעצבי תחילת המאה ה־20, בהם פול פוארה, מדלן ויונה וז'אן לנוון. היא מלמדת עד כמה גלובלי הפריט האיקוני הזה ועל השפעתה של אסיה על עולם האופנה המערבי: החל בקימונו האדום שלבשה מדונה בווידיאו מ־1999 והתלבושת שעיצב אלכסנדר מקווין לביורק ב־1997, דרך הקולקציה של ג'ון גאליאנו לדיור קוטור בקיץ 2007 וכלה בקולקציית הגברים של טום בראון לאביב 201

הקימונו ביפן בעיקר כלבוש חגיגי בטקסים, חגים, ומסיבות משפחתיות.

הקימונו משמש גם כפריט לבוש לנשים בעולם המערבי.

שמלה בהשראת קימונו 1984 איב סן לורן

באופנה

קימונו קצר

קימונו גיאומטרי

ססגוני

בגווני כחול

מסורתי

מקטיפה

איב סן לורן

וסט בסגנון קימונו

קימונו של ואן נורטן

בסגנון הקימונו

חלוקים מעל פיג'מות

מועדים לשמחה!

נציג נעליים שטוחות לעונת האביב:

סניקרס

סנדלי דייגים

נעלי בלט שטוחות

\\\

פלטפורמות שטוחות

FLATFORMS

\

נעלי בית

קבקבים

 חג שמח!

מסגרות שקופות

מסגרות עבות וגדולות

עגולים  ווינטאג'

משקפי קרן

מרובעים ענקיים

משקפי מתכת דקים

חתוליים

עגולים

טייסים

משקפי שמש

משקפי טייסים

משקפי שמש קטנים

חתוליים

גדולים

בסגנון חצי ירח

מלבניים

מיוחדים

סרטים קשורים הם חלק מהאופנה. הם מופיעים בבגדים , בחגורות וכמובן בשיער.

הם כבר הופיעו ב-2019 בתצוגות, וגם עכשיו ואפילו לסתיו הקרוב הם מככבים על המסלולים.

להלן דוגמאות :

\