החצאיות הראשונות בצורת פעמון נלבשו ביוון העתיקה וברומא העתיקה. הן היו עשויות מכותנה או צמר, והיו מקושטות ברקמה או ברקמה. בימי הביניים, חצאיות הפעמון נלבשו על ידי גברים ונשים כאחד. הן היו עשויות מחומרים כבדים כמו צמר או משי, והיו לעתים קרובות מרופדות בפרוות.
במאה ה-15, חצאיות הפעמון הפכו פופולריות במיוחד באירופה. הן נלבשו עם מחוך, והיו מקושטות ברקמה או ברקמה יקרה. במאה ה-16, חצאיות הפעמון הפכו עוד יותר פופולריות, והיו לעתים קרובות נלבשות על ידי אצילים ורוזנים.
הפופולריות של חצאיות הפעמון הלכה וירדה במהלך המאות ה-17 וה-18, אך היא חזרה במאה ה-19. זה היה עידן סגנון האימפריה, שהדגיש את המותניים הטבעיים. חצאיות הפעמון היו עשויות מבד קל, והיו לעתים קרובות מקושטות עם ריבועים או פרחים.
חצאיות הפעמון הגיעו לשיא הפופולריות שלהן בשנות ה-50 של המאה ה-20. זו הייתה תקופת "הסגנון החדש" של כריסטיאן דיור, שהדגיש חצאיות מלאות וחגורות צרות. חצאיות הפעמון היו עשויות מחומרים כבדים כמו צמר או טאפט, והיו לעתים קרובות מקושטות בקפלים או בצמות.
הפופולריות של חצאיות הפעמון הלכה וירדה בשנות ה-60, אך הן חזרו במהלך השנים האחרונות. הן כעת פופולריות בקרב נשים בכל הגילאים, ויכולות להיות לבושות למגוון הזדמנויות.