גזרת A

חצאית בגזרת A  היא חצאית  שצמודה לירכיים ובהדרגה מתרחבת לכיוון המכפלת. היא מקנה את הרושם של צורת האות A. המונח משמש גם כדי לתאר את השמלות ואת המעילים עם צורה דומה.

המונח היה בשימוש לראשונה על ידי המעצב כריסטיאן דיור כתווית עבור האוסף שלו של באביב 1955. איפיין את אוסף בגדים בגזרת A ולאחר מכן זו הייתה הצללית המבוקשת ביותר בפריז. 

הרעיון הפך לפופולרי על ידי יורשו של דיור  איב סן לורן, עם גזרת "טרפז" בבגדים שהוצגה ב- 1958.  הוא הציג שמלות מתנפחות היורדות באופן דרמטי מקו הכתפיים.

בגדים בסגנון A הפכו לפופולריים בשנות ה-60 וה-70. בשנות ה-80 גזרה זו ירדה מגדולתה וקמה לתחייה בשנות ה-90 המאוחרות. החל מזמן זה גזרה זו מתארת  כל שמלה הרחבה במותניים מאשר בבית החזה וכן חצאית הצרה במותניים ומתרחבת כלפי מטה. 

חצאית A יכולה להופיע עם קישוטים שונים: כיסים, כפתורים במרכז החצאית רוכסן מאחורנית או מקדימה.

החצאית יכולה להופיע באורכים שונים.
היא מומלצת לנשים כיוון שהיא יוצרת אשליה של גזרה חטובה.

 

בתקופה האליזביתנית (1558-1603)  כבר נראתה המקבילה של חצאית A.

 

 

 

 

 

 

גם בתקופה האדוארדית  (1901-1910) ניתן לראות שמלות בגזרת A.

לרוב השתמשו בשמלה תחתונית כדי ליצור מראה צר למעלה ורחב למטה.

גברת בתקופה האדוארדית

 

בתקופה של שושלת קינג בסין (1644-1911) ניתן לראות חצאיות בגזרה זו.

 

 

לאחר דיור וסן לורן בשנות ה-60 הופיעה שמלת האוהל במערב, שאף היא בגזרת A.

פייר קרדין הציג בגדים רבים בגזרת A.  חצאית שלו בגזרת A מופיעה על שער שבועון גליימור בשנות ה-50.

---

 

בשנות ה-60 שוב הופיעה החצאית בגזרת A ואפילו בגרסת חצאית מיני.

 

 

בשנות ה-70 הופיעו חצאיות A בג'ינס. החצאיות הללו הפכו לבחירה של נשים כחצאית לעבודה.

בשנות ה-80 נשים פחות לבשו גזרה זו, אך היא חזרה לאופנה בשנות ה-90. גם במאה ה-21 ניתן לראות בתצוגות אופנה וגם ברחוב בגדים בגזרת A.

 

 

 מעצבים

דולצ'ה וגבנה

אלכסנדר מקווין

מרק ג'ייקובס

נינה ריצ'י

אלכסנדר מקווין

איזבל מרנט

דולצ'ה וגבנה

אןסקר דלה רנטה

ולנטינו

MCGM

קלווין קליין

גוצ'י

סן לורן

גוצ'י

דולצ'ה וגבנה

---

ולנטינו

דולצ'ה וגבנה

פנדי

קלווין קליין

פנדי

 

גוצ'י

אלכסנדר מקווין

מוסקינו

---