קוקו זנב סוס ponytail

קוקו או זנב סוס היא תסרוקת שבה כל או רוב השיער על הראש נמשך מכיוון הפנים אל הראש, נאסף ומהודק בחלק האחורי של הראש (בדרך כלל על ידי גומיה המיועדת לכך) ונותר תלוי בחופשיות מנקודה זו. התסרוקת קרויה גם "זנב סוס", בזכות הדמיון שלה לזנב של סוס ובמקביל לשמה בשפות אחרות.

יש נשים שכשהשיער שלהן לא מסודר אוספות את שיערן לקוקו, ויש שקוקו הוא התסרוקת שלהם.

על פי רוב השיער נאסף עם גומייה שמכונה לפעמים קוקייה, אשר קיבלה את שמה משם התסרוקת. כמו כן, השיער יכול להיאסף גם על ידי סיכה, סרט בד וכלים דומים. בתרבויות שונות, בימי קדם, לעיתים נעשה הדבר בעזרת חוט או מעין קליפסים ממתכת.

יש סוגים שונים של קוקו .

קוקו נאסף בדרך כלל מאמצע החלק האחורי של הראש, או בבסיס הצוואר. בהתאם לסוגו, הוא יכול גם להיאסף בצד הראש, מעבר לאוזן, או בחלקו העליון של הראש.

יש כם קוקו עגול bun : שיער אסוף בפקעת עגולה

שרה ג'סיקה פרקר

קוקיות – תסרוקת שנוצרת כאשר השיער מחולק למספר חלקים שכל אחד מהם נאסף בנפרד

יש גם קוקו של גבר שנאסף מאחור.

במחצית השנייה של המאה ה-18, רוב הגברים באירופה אספו את שיערם הארוך בצורה שהיינו מכנים כיום קוקו, אך לעיתים קרובות השיער נאסף לתוך שקית משי ולא נתלה באופן חופשי. באותו זמן, תסרוקת זו הייתה ידועה בדרך כלל על ידי המילה הצרפתית "Queue" (זנב). תספורת זו הייתה חובה לגברים בכל צבאות אירופה עד המאה ה-19, אחרי שרוב האזרחים כבר הפסיקו לאסוף את שיערם בצורה זו. הצבא הבריטי היה הראשון שוויתר על חובה זו, ועד סוף מלחמות נפוליאון בכל הצבאות השתנו התקנות ונקבעה חובה שהשיער יהיה קצר.

"Queue" הייתה גם מילה ששמשה כדי להתייחס לצמה באורך המותניים שהשליטים מבני מאנצ'ו חייבו את הסינים ההאנים לאסוף את שיערם כך בזמן שושלת צ'ינג בסין.