.

הכובע הפך לסמל ל'צבר' הישראלי בשנות תהילתו. בארץ החלו לייצר אותו באמצע שנות ה–30, כשרבים בקרב המתיישבים, חיילי הפלמ"ח והפועלים העבריים, שמחו לחבוש אותו הודות לכך שכיסה את הראש והצוואר, היה קל משקל, ובעיצוב שאיפשר לקפל אותו גם בכיס המכנסיים.

הכובעים הנוסטלגיים נתפרו על ידי 'אתא', ("אריגים תוצרת ארצנו"), שרק לאחרונה נפתחה מחדש, כחלק ממגמה עולמית של פתיחת בתי אופנה נוסטלגיים. החברה החלה לייצר את כובעי הטמבל ב–1934 עד סגירתה בשנות ה-80. בכדי לגייס טמבל אחד למוזיאון המומה החליטה קידר לפנות לבית האופנה המתקמבק. "אחרי שקיבלתי אישור והטמבל עבר את כל המבחנים והסינונים – והיו המון כאלה, פניתי ליעל שנברגר, המנהלת הקריאטיבית של ״אתא״ החדשה, והצעתי לה שנציג בתערוכה כובע מקורי של אתא. יעל הצליחה לאתר כובע משנות ה-50 של המאה הקודמת, והוא נשלח אחר כבוד לניו יורק".