מסיכות בעידן הקורונה

מסיכה היא חפץ המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעיתים גם חלק מן הראש, ולפעמים אפילו את הראש כולו. המסיכה משמשת כסמן לאפיון דמות באירועים קהילתיים כגון טקסים דתיים בתרבויות רבות.

מקור המילה 'מסכה' הוא כנראה מן המילה הלטינית Masca שפרושה רוח רפאים, ומערבית, שפרושה 'אדם בתחפושת'.

ביהדות נעשה שימוש במסיכה כחלק מתחפושתפורים. מסיכה יש בכל העולם אבל משתמשים בה בישראל בפורים.

המסיכה העתיקה ביותר בעולם, מן האלף השביעי לפני הספירה, נמצאה בארץ ישראל. המסכה נמצאת במוזיאון ישראל .

ישנם כמה סוגים של מסיכות, בהם: מסיכה איטלקית, מסיכה אפריקאית, מסיכה רפואית ועוד.

בקומדיה דלארטה במאה ה־15 שימשה המסיכה לתיאור דמויות קבועות ומזוהות של טיפוסים. מסיכות אלו מגדישות ומגזימות את תווי הפנים ויוצרות מעין קריקטורה של הדמות.

ברנסאנס המסיכה הייתה אביזר שמשתמשים בו בחיי היום יום בנשפי מסיכות וביציאות לבילויים כשהיא משמשת מסתור. גם בתיאטרון ברנסאנס (קומדיה דל'ארטה, שייקספיר, מולייר) משתמשים במסכות.

בתיאטרון השייקספירי תפקיד המסיכה לגרום לכך שהדמות לא תזוהה על ידי הדמויות האחרות על הבמה. אצל מולייר המסיכה ממשיכה את תפקידי הקומדיה דלארטה, המסכה הייתה לצורך הגזמת החיסרון המרכזי או הפגם של הדמות.

 מאז העת העתיקה מופיעות מסכות ביצירות אמנות שונות. כך לדוגמה ניתן למצוא תיאורים של מסכות תיאטרון על גבי פסיפסים .

באמנות של ימי הביניים ניתן לראות מסכות מפוסלות על גבי תבליטים בכנסיות.

פיקאסו צייר את העלמות מאביניון במסיכות.

בספרות, כמו באמנות הפלסטית, ניתן למסכה תפקיד משמעותי. לעיתים הוא מרמז על יושרו של האדם. לעיתים, כמו בספר "האיש במסיכת הברזל" מאת אלכסנדר דיומא האב, מצביעה המסיכה על יושרו של השבוי אל מול הצביעות של הסובבים אותו. תפקיד דומה ניתן למסכה בסיפור 'פנטום האופרה', שבו המום הפיזי של הגיבור והסתרתו במסיכה מהווים ניגוד אל טוהר לבו.