טבעת אירוסין engagement ring

טבעת אירוסין היא טבעת, שאותה מעניק החתן לכלתו המיועדת בעת הצעת הנישואים. ענידת הטבעת על ידי האישה מסמלת את הסכמתה להינשא. המנהג מקובל בעולם המערבי. נהוג לתת טבעת משובצת ביהלום או באבן חן אחרת.

לאורך ההיסטוריה ניתן למצוא עדויות ואזכורים שונים לטבעות הניתנות כסמל לאירוסי הזוג ובתרבויות שנות גם כסמל רכישתה של האישה על ידי הגבר.

בתרבויות רבות נענדת טבעת האירוסין בידה השמאלית של האישה על האצבע הקרובה ביותר לזרת. בעבר רווחה האמונה כי באצבע זו קיים וריד (Vena amoris) המוביל הישר אל הלב,

בעת העתיקה היה נהוג לחשוב כי מחירה של טבעת האירוסין כלול במחירה של האישה העומדת להקנות על ידי הגבר, וטבעת האירוסין נותרת כסמל לבעלות ורכישתה של האישה.

התיעוד ההיסטורי המשמעותי של הענקת טבעת יהלום כאות לאירוסין נרשם לזכותו של הארכידוכס מקסימיליאן מאוסטריה, כאשר הציע לבת האצולה מארי דוכסית בורגונדי להינשא לו ב-1477. להענקת טבעת יהלום זו הייתה כנראה השפעה על האצולה הגבוהה של אירופה וכך התחילו אנשי המעמד הגבוה להעניק טבעת יהלום לאהובותיהם.

בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה בפופולריות של טבעות אירוסין משובצות יהלום, מגמה זו אף התגברה בשנים שלאחר השפל הכלכלי הגדול אשר פקד את ארצות הברית. בשנת 1938 החל קרטל היהלומים דה-בירס במסע שיווקי אשר נודעת לו השפעה רבה על מסורת הענקת טבעות אירוסין משובצות יהלומים. במהלך השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30, מחירם של היהלומים צנח ובמקביל סקר שוק שנערך בארצות הברית קבע כי טבעות אירוסין יוצאות מהאופנה בקרב בני הדור הצעיר. בעוד השלב הראשון של מסע הפרסום של קרטל היהלומים דה בירס כלל מחקרי שוק שונים, שלב המסרים לקהל האמריקאי החל בשנת 1939. אחד ממרכיביו העיקריים של מסע הפרסום היה לחנך וללמד את הקהל על ה-4C's . בשנת 1947 יצא לאוויר העולם הסלוגן המפורסם של המאה "יהלומים הם לנצח". בסופו של דבר, דה בירס, שהייתה חייבת להפטר ממלאי יהלומים אדיר שהיה ברשותה, הצליחה לקבע תפיסה בקרב הצרכן האמריקאי כי יהלום הוא האבן היחידה המקובלת בטבעת אירוסין. מסע הפרסום היה למוצלח מאוד, בשנת 1939 רק 10% מטבעות האירוסין שנקנו היו עם יהלום. עד 1990 80% מהטבעות שנקנו היו עם יהלום.

סגנונות

טבעות אירוסין, כמו כל סוג אחר של תכשיטים, באות בסגנונות רבים ושונים. זהב ופלטינה הם החומרים הנפוצים בייצור טבעות אירוסין. אך סוגי מתכת נפוצים כגון טיטניום, כסף, ונירוסטה משמשים גם כן בייצור טבעות אירוסין.

בארצות הברית, שבו טבעות אירוסין נחשקות על ידי נשים רבות, יהלומים היו משובצים באופן נרחב בטבעות אירוסין מאז אמצע המאה ה-20. בדרך כלל בסגנון הסוליטר בו יהלום אחד מרכזי ובודד. אב-טיפוס של צורה מודרנית זו הוא שיבוץ טיפאני סוליטר אשר הוצג על ידי טיפאני בשנת 1886 ומתאפיין בראש טבעת בולט אשר מחזיק באבן החן המרכזית עם שישה טפרים. החיתוך המבוקש ביהלומים המשובצים בטבעות אירוסין הוא החיתוך המבריק, אשר מקנה את הניצול המקסימלי של יכולת החזרת האור של אבן החן. החיתוך קובע את יופי היהלום בהתחשב בתכונות האחרות שלו.

קטגוריה נוספת היא טבעות אירוסין עם אבני צד. טבעות עם יהלומים גדולים יותר שנקבעו באמצע ויהלומים קטנים בצד נמנים עם קטגוריה זו. טבעות המשובצות שלושה יהלומים, המכונות לעתים טבעות שילוש או טבעות טרילוגיה, הן טבעות עם שלושה יהלומים בגודל זהה המשובצים ברציפות לצד האבן המרכזית הממוקמת במרכז.

בצפון אמריקה ובבריטניה, הטבעת נענדת ברוב המקרים על קמיצת יד שמאל. מסורת דומה לכאורה מתוארכת עוד לתקופה הקלאסית. נהוג לטעון כי מנהג זה מקורו במיתוס מצרי עתיק שגורס כי דרך אצבע זאת עובר וריד המוביל ישירות ללב, סברה אחרת היא כי מקור המנהג נובע פשוט ממיקומו של הלב הנמצא מעט לצד השמאל של הגוף. בגרמניה הטבעת נענדת על יד שמאל בזמן האירוסין, אבל עוברת ליד ימין לאחר החתונה. בפולין ובטורקיה, טבעת האירוסין וטבעת נישואים נענדות באופן מסורתי על יד ימין, אך גם במדינות אלו מתחזקת המגמה של ענידה ביד שמאל.