מאמר זה הינו מאמר מחקר. פוסטים קלילים יותר בנושא "פסיכולוגיה של הלבוש" יישלחו בהמשך. התמונות - לצרכי איור בלבד.
הפסיכולוגיה של הלבוש
מהו לבוש?
החוקרים (Roach and Eicher (1992) מגדירים לבוש, במובן הרחב של הלבוש, כסך כל השינויים והתוספות לגוף , כולל שינויי צבע גוף, צורה, מרקם ואף ריח. תוספות אלו יכולות להיות יציבות (כמו: שתלי שיניים) או זמניות (כמו: שמלה). השינויים משפיעים על החושים.
הלבוש הוא תופעה אוניברסאלית. אין אדם ביקום ללא פריט זה או אחר של לבוש לפי הגדרה זו.
לבוש מספק שתי פונקציות לאדם:
א. גורם משנה של תהליכי הגוף –
הלבוש משמש כמגע עם הסביבה הפיזית ואף מגן מפניה, ואף משמש כמגן מפני נזקים פסיכולוגיים (כגון: קמעות).
ב. צורה של תקשורת – אנשים מייחסים משמעות ללבוש והלבוש מספק רמזים על הלובש אותו.
הפסיכולוגיה של הלבוש עוסקת בשאלות כגון: איך אמונות, רגשות, עמדות של האדם משפיעות על לבושו וכיצד הלבוש משפיע על התנהגותו ועל התנהגות אנשים אחרים.
הפסיכולוגיה של הלבוש עוסקת בשאלות הבאות:
איזו משמעות מייחסים אנשים ללבוש?
איך אנשים לומדים לעטות לבוש על גופם?
כיצד הלבוש של אדם משפיע על תפיסות והתנהגויות האחר?
איך הלבוש העצמי משפיע על תפיסות והתנהגויות עצמיות?
איך הלבוש מושפע מאינטראקציה עם אחרים?
אלו גורמים מסבירים הבדלים בין אנשים בלבוש?
איך הלבוש מתפקד בתוך קבוצות ובין קבוצות?
מדוע יש לחקור פסיכולוגיה של לבוש?
הפסיכולוגיה של הלבוש חושפת כיצד אנשים משתמשים בלבוש כדי לעצב את התנהגותם עם אחרים על בסיס יומיומי. בחברות מורכבות יש מגוון רב של פוזיציות עמם עלינו לתפקד בהצלחה. (למשל, אמא, מורה, שכן, רופא, בוס וכו') ועם כל אחד מהתפקידים הללוו עלינו לתפקד ברמה שונה של תקשורת. כל תפקיד חברתי נושא עמו ציפיות חברתיות. הלבוש מסייע להיענות לציפיות אלו. הלבוש מסייע לנו להסיק היסקים על הזולת הלובש אותו.כך הלבוש מציב את הבמה לאינטראקציה חברתית מוצלחת. הלבוש מקנה לנו זיהות, עמדה חברתית וחברות קבוצתית. ההיפך גם הוא נכון: אנו יכולים לבחור לנהל את ציפיות הזולת, את תפיסותיו לגבינו ולהשיג הישגים שאנו חפצים בהם ביום-יום.
הלבוש משפיע על הרעיונות שיש לאדם על עצמו (למשל: עמדות, ערכים, עמדות) וכן על הכוונת התנהגויותיו.
למשל, החוקרים Nancy Rudd and Sharron Lennon (2000) ו- Jaeha Lee and Kim K. P. Johnson (2009) מאמינים שאנשים בעלי תפיסת גוף לא מקובלת על אחרים יכולים לעסוק בשינוי גוף מסוכן כדי להשיג קבלה של גופם. (כגון: הרזייה קיצונית).
החוקרת Sally Francis (1992) מצאה שלבוש לא מקובל על-ידי אחרים עשוי למנוע מהאדם להתנהג בצורה מסוימת או להשתתף באירועים מסוימים.
חקר הלבוש מאפשר לנו לחשוף תפקיד הלבוש בעיצוב עמדות והתנהגויות ולנבא תוצאות של לבוש מסויים (למשל, דיעה קדומה, הערכה עצמית) הנובעות מבחירת לבוש מסויים.
המחקרים עוסקים בהגנה פיזית (כמו: מגן לגוף) ובהגנות פסיכולוגיות על הגוף (כמו: קמעות) אך גם בהבנת הבגד כצורה של תקשורת ובמענה למידע המועבר על-ידי הלבוש וכן בזיהוי היבטים של לבוש המשמשים כרמזים וכמעוררי תקשורת בינאישית.
חוקרים רבים עוסקים בשאלה מה השפעת הבגד על יצירת רושם ועל תפיסה חברתית ומזהים את תוכן המידע שאנשים קושרים ללבוש.
מוקד מחקר מעניין הוא הגירוי שמשפיע על תפיסות האחרים. ב-1990 החוקרת Mary Lynn Damhors חקרה 109 מחקרים על יצירת רושם וסוג המידע שהועבר ע"י לבוש. היא מצאה שרוב המחקרים (81%) הראו שלבוש העביר מידע על קומפטנטיות, כוח או אינטליגנציה וב-67% המסרים היו על אופי, חברתיות ומצב רוח.
דוגמא טיפוסית של סוג זה של מחקר נוהל ע"י Dorothy Behling, a dress scholar and Elizabeth Williams, a high school teacher (1991).
החוקרים חקרו רושם של אינטליגנציה ורמת השכלה בין תלמידי תיכון ומורי תיכון.הם הציגו למשתתפים תמונות של סטודנטים גברים ונשים שלא היו מוכרים להם. הלבוש של הסטודנטים כלל טי-שירטס וג'ינס ובמחצית התמונות חליפות. הממצא היה: סטודנטים שלבשו טי-שירטס וג'ינס דורגו ברמת אינטליגנציה נמוכה וברמת השכלה נמוכה מאשר אלו שלבשו חליפה.
אלו אפקטים של לבוש קיימים ואלו רמזים קיימים לתוכן התקשורת?
כדי לנתח את האפקטים של לבוש על יצירת רושם, כדאי לזהות מהם הרמזים הספציפיים שמשתמשים בהם במחקר. חוקרים חקרו האם זה הסטייל של הלבוש, הצבע שלו , האופנתיות שלו, האטרקטיביות שלו המשפיעים על יצירת הרשמים מהלובש. בנוסף, היבטים כמו קירחות, סוג גוף, זקן, קוסמטיקה, משקפים, תכשיטים, בושם וקעקועים נמצאו גם כיוצרי רושם על הלובש אותם.
. Scholar Sandra Forsythe (1987) מצאה שכשנשים לבשו לבוש גברי הן נתפסו יותר קומפטנטיות.
Mary Lynn Damhorst (1990) מצאה שנשים נתפסו יותר קומפטנטיות כשלבשו לבוש פורמלי.
Kim K. P. Johnson and Mary Ellen Roach-Higgins (1987) חקרו סטודנטים בקולג'. כל אחד מהם קיבל תמונה של מועמדת נשית היפותטית, קורות חיים של המועמדת ותיאור המשרה לה יועדה. הלבוש שלבשו המועמדות היה או חליפה או לבוש "זרוק". התוצאות הראו שנשים שלבשו חליפות יועדו לתפקידים יותר בכירים.
איזו השפעה יש ללבוש על התנהגות האחר?
Kim K. P. Johnson, Jeong-Ju Yoo, Minjeong Kim, and Sharron J. Lennon (2008), עשו ניתוח תוכן של 93 מחקרים מ-1955 ועד 2004 שבהם החוקרים בדקו השפעת הלבוש על התנהגות האחר. רוב המחקרים הראו שלבוש משפיע באופן מובהק על התנהגות הצופים בהתנהגויות כמו: קבלת עזרה, צייתנות, פלישה לטריטוריה באינטראקציה, חשיפה ותוקפנות. למשל, Sharron Lennon and her research colleagues Leslie Davis and Minjeong Kim (1989) מצא בשני מחקרים נפרדים שלקוחות שלבשו לבוש שונה זכו להתנהגות מתן שירות אחרת מהמוכרים בחנויות כלבו.
איך הלבוש משפיע על תפיסת העצמי?
החוקרים מצאו שלבוש משפיע על תפיסת העצמי שלנו. Bettina Hannover and Ulrich Kühnen (2002) חקרו אם מה שאנשים לובשים משפיע על צורת החשיבה כלפי עצמם. הם מצאו שמשתתפים תיארו עצמם באופן עקבי עם צורת לבושם. כך אם אתה לבוש בצורה רשמית אתה מרגיש יותר כנושא התפקיד בו אתה לבוש.
חוקרים הראו שתפיסה עצמית (למשל, זקן, לא מושך, שמן) משפיעים על התנהגויות הלבוש שלנו.
אנשים שלא מרוצים מגופם עוסקים בפעילות שינוי כמו: דיאטה, ניתוח קוסמטי, איפור,התעמלות ועוד.
למשל,
Linda Smolek and Michael P. Levine (1994)
מצאו שאי שביעות רצון מהגוף נמצא במתאם עם דיאטה. אבל Eric Stice, Erika Schupak-Neuberg, and Richard Stein (psychologists) joined with Heather Shaw (a sociologist) (1994)מצאו שאי שביעות רצון מהגוף קשורה להפרעות אכילה. 2008 researchers Laura Hurd Clarke, a sociologist, and Meridith Griffin מצאו שנשים מבוגרות שחשבו שהן לא מושכות יותר נטו לשנות את הופעתן.
המחקר הראה שלבוש משפיע על תפיסתנו העצמית.
המחקר גם הראה שהלבוש משפיע על התנהגות הלובש. למשל,
Barbara Fredrickson, Tomi-Ann Roberts, Stephanie Noll, Diane Quinn, and Jean Twenge (1998)
מצאו שנשים שלבשו בגד ים במהלך ניסוי פסיכולוגי תפקדו פחות טוב במבחן מתימטיקה מאשר נשים שלבשו סוודר.
Mark Frank and Thomas Gillovich (1988)
מצאו ששחקני כדורגל שלבשו מדים שחורים שיחקו יותר באגרסיביות (כפי שמדדה ע"י מספר העונשים שקיבלו) מאשר שחקנים שלבשו מדי ג'רסי לבנים.
במחקר נוסף של חוקרים אלו שאלו משתתפים במשחק איזה סוג של משחקים הם רוצים לשחק. לובשי המדים השחורים העדיפו משחקים יותר אגרסיביים מלובשי המדים הלבנים.
במחקר אחר Hajo Adam and Adam Golinsky (2012) מצאו שכאשר לבגד יש משמעות סמלית עבור הלובש, יש לכך תוצאות התנהגותיות. הם מצאו שמעיל מעבדה גרם לנבדקים להסיק שהלובש הוא זהיר וקשוב. בניסוי – לובשי מעיל מעבדה תפקדו טוב יותר במשימות שדרשו קשב מאשר אנשים שלא לבשו מעילי מעבדה.
בחברות מערביות מניחים שאנשים בוחרים באופן חופשי מה שהם לובשים, אבל למעשה השתתפות בקבוצות ובארגונים פורמליים ובלתי פורמליים עשויים להשפיע על לבושם. בתי ספר ומקומות עבודה לעיתים מחייבים קודי לבוש פורמליים ולא פורמליים. ארגונים לעיתים קרובות מפעילים הנחיות לבוש.
Linda Arthur (1999) מצאה שבמועדוני נשים בקולג'ים לרוב יש קודי לבוש המאומצים על-ידי החברים.
חוויה טראומטית גם עשוייה להשפיע על לבוש. בראיונות ל-41 נשים ניצולות של תקיפות מיניות שערכו Kim K. P. Johnson, Jane Hegland, and Nancy Schofield (1999) הם מצאו כיצד אמונותיהם השפיעו על לבושן. כל המשתתפות דיברו על התפקיד התקשורתי של לבושן. הן טענו שלא שידרו בלבושן הסכמה ליחסי מין. יותר ממחצית הנבדקות ציינו שהן שינו את לבושן לאחר חווית התקיפה המינית. הסיבות שהן ציינו לשינוי הלבוש היו: התפקיד המגן של הבגד, הרצון לא לבלוט, הרצון להרגיש חזקות.
בנוסף להשפעות חיצוניות, יש גם השפעות פנימיות כיצד אנשים בוחרים להתלבש כמו למשל, מאפייני אישיות וזהות. למשל,
, Simine Vazire, Laura Naumann, Peter Rentfrow, and Samual Gosling (2008)
מצאו שתכונת אופי של נרקיסיזם קשורה להופעה שהיא אטרקטיבית שכוללת ביגוד יקר ואופנתי.
איך המחקר מנוהל בפסיכולוגיה של לבוש?
החוקרים משתמשים בניסויים, סקרים, ניתוח תוכן, מחקרי שדה וראיונות.
. Dress researchers Sharron Lennon, Kim K. P. Johnson, and Ji-Hye Park (2001)
השלימו ניתוח של ספרות בנושא הפסיכולוגיה של הלבוש ומצאו שהחוקרים בעיקר השתמשו בסקרים.
בדרך כלל נחקרים בסקרים קשרים בין שני משתמשים. למשל,
Jaeha Lee and Kim K. P. Johnson (2009),
חקרו את הקשר בין אוביקטיזציה עצמית לבין ניהול הופעה. החוקרים גם מבצעים ניסויים למשל, Kim K. P. Johnson, Christy Crutsinger, and Jane Workman (1994)
חקרו את האפקט של לבוש על יצירת רושם. סטודנטיות ראו תצלום של אישה ויצרו רשמים עליה בין אם לבשה מטפחת, עניבה או שום דבר סביב צווארה.
חוקרים גם ערכו מחקרי שדה:
Sharron J. Lennon and Leslie Davis (1989),
ערכו ניסוי שדה בשתי חנויות כלבו כדי לבדוק האם מוכרים נתנו שירות מהיר יותר ללקוחות שלבשו לבוש של מעמד גבוה. שתי נשים שלבשו האחת לבוש מעמד גבוה והשניה לבוש מעמד נמוך ניסו לקבל את השירות.התברר שמוכרים נתנו שירות מהיר יותר לנשים שלבשו לבוש של מעמד גבוה.
כמו-כן יש מחקרים שבהם אנשים אינם מקור המידע. למשל,
ניתח תוכן לבוש כפי שהופיע בסדרות טלביזיות ובדק כיצד הופעת כוח קשורה ללבוש.
מהם המחקרים החשובים?
ספרים חשובים:
Mary Shaw Ryan’s Clothing: A study in Human Behavior published in 1966
Mary Lou Rosencranz’s Clothing Concepts: A Social Psychological Approach published in 1972.
Dress and Society published in 2009 and authored by Jane Workman and Beth Freeburg
Mary Ellen Roach-Higgins and Joanne B. Eicher’s seminal article, Dress and identity,
כמו-כן מומלץ העיתון:
Clothing and Textiles Research Journal
References
Adam, H., & Galinsky, A.D. (2012). Enclothed Cognition. Journal of Experimental Social Psychology, 48, 918–925.
Arthur, L. (1997). Role Salience, Role Embracement, and the Symbolic Self-completion of Sorority Pledges. Sociological Inquiry, 67(3), 364–379.
Behling, D., & Williams, E. A. (1991). Influence of Dress on Perception of Intelligence and Expectations of Scholastic Achievement. Clothing and Textiles Research Journal, 9(4), 1–7.
Damhorst, M. L. (1990). In Search of a Common Thread: Classification of Information Communicated through Dress. Clothing and Textiles Research Journal, 8(2), 1–12.
Davis, L. L. (1984). Clothing and Human Behavior: A Review. Home Economics Research Journal, 12(3), 325–339.
Francis, S. (1992). Effect of Perceived Clothing Deprivation on High School Students’ Social Participation. Clothing and Textiles Research Journal, 10(2), 29–33.
Frank, M. G. & Gilovich, T. (1988). The Dark Side of Self and Social Perception: Black Uniforms and Aggression in Professional Sports. Journal of Personality and Social Psychology, 54(1), 74–85.
Fredrickson, B., Roberts, T., Noll, S., Quinn, D., & Twenge, J. (1998). That Swimsuit Becomes You: Sex Differences in Self-objectification, Restrained Eating, and Math Performance. Journal of Personality and Social Psychology, 75, 269–284.
Forsythe, S. M. (1987), Effect of Clothing on Perception of Masculine and Feminine Managerial Traits. Perceptual and Motor Skills, 65(2), 531–534.
Hannover, B., & Kuhnen, U. (2002). “The Clothing Makes the Self” via Knowledge Activation. Journal of Applied Social Psychology, 32(12), 2513–2525.
Hurd Clarke, L., Griffin, M. (2007), Becoming and Being Gendered through the Body: Older Women, Their Mothers and Body Image. Ageing and Society, 27, 701–18
Johnson, K. K. P., Crutsinger, C., & J. E. Workman (1994). Can Professional Women Appear too Masculine? The Case of the Necktie. Clothing and Textiles Research Journal, 12(2), 27–31.
Johnson, K.K.P., & Roach-Higgins, M. E. (1987). Dress and Physical Attractiveness of Women in Job Interviews. Clothing and Textiles Research Journal, 5(3), 1–8.
Johnson, K.K.P., Yoo, J., Kim, M., & Lennon, S.J. (2008). Dress and Human Behavior: A Review and Critique. Clothing and Textiles Research Journal, 26(1), 3–22.
Kim, M., & Lennon, S. J. (2005). The Effects of Customers’ Dress on Salesperson’s Service in Large-sized Clothing Specialty Stores. Clothing and Textiles Research Journal, 23(2), 78–87.
Kaiser, S. (1996). The Social Psychology of Dress: Symbolic Appearances in Context. New York: Fairchild.
Lee, J., & Johnson, K.K.P. (2009). Factors Related to Engagement in Risky Appearance Management Behaviors. Clothing and Textiles Research Journal, 27(3), 163–178.
Lennon, S. J, Davis, L. L., & Kim, M. (1989). Customer Service as a Function of Customer Appearance and Salesperson Goals. Home Economics Forum, 9, 9–11, 18.
Lennon, S. J., Johnson, K.K.P., & Park, J. (2001). Research Trends in Textiles and Clothing: An Analysis of Three Journals, 1980–1999. Family and Consumer Sciences Research Journal, 30(2), 117–139.
Roach-Higgins, M.E., & Eicher, J. B. (1992). Dress and Identity. Clothing and Textiles Research Journal, 10(4), 1–8.
Rosencranz, M. L. (1972), Clothing Concepts: A Social Psychological Approach. New York: Macmillan.
Rudd, N, & Lennon, S. J. (2000). Body Image and Appearance Management Behaviors in College Women. Clothing and Textiles Research Journal, 18(3), 152–162.
Ryan, M.S. (1966), Clothing: A Study in Human Behavior. Austin, TX: Holt, Rinehart and Winston.
Smolek, L. & Levine, M. (1994). Toward an Empirical Basis for Primary Prevention of Eating Problems with Elementary School Children. Eating Disorders, 2(4), 293–307.
Stice, E, Schupak-Neuberg, E., Shaw, H., & Stein, R. (1994). Relation of Media Exposure to Eating Disorder Symptomatology. Journal of Abnormal Psychology, 103(4), 836–840.
Vazire, S, Naumann, L., Rentfrow, P., & Gosling, S. (2008). Portrait of a Narcissist: Manifestations of Narcissism in Physical Appearance. Journal of Research in Personality, 42, 1439–1447.
Workman, J. E., & Freeburg, B. W. (2009) Dress and Society. New York: Fairchild Books.
See Also:
http://www.bergfashionlibrary.com/page/The$0020Social$0020Psychology$0020of$0020Dress/the-social-psychology-of-dress#How_is_research_conducted
4 תגובות לפוסט “הפסיכולוגיה של הלבוש”
נשמע מאד מעניין אבל קצת כבד ויבש. הייתי מעדיפה לקרוא את המסקנות בקיצור…
גליה צור
מדליק מרענן ובכלל גם משעשע. אהבתי!
ענת דבש
מאמר מקצועי ומעניין
אני מאוד אוהבת את החיבור של העיצוב לנפש, האם ישנם ספרים בעברית שעוסקים בתחום הזה?
רינה
לא ידוע לי.
בקרוב אוציא פוסט נוסף על הפסיכולוגיה של הלבוש.
חיה