קיימים גוונים שונים של הצבע, הקרובים יותר לאדום או לצהוב בסקאלת הצבעים בהתאמה.
בעברית, המילה "כָּתֹם" נגזרת מן המילה "כֶּתֶם", שאחת ממשמעויותיה היא "זהב". מבחינה זו, העברית שונה משפות רבות אחרות, שבהן יש קשר בין המילה "כתום" (orange או מילה דומה בהרבה שפות) לבין המילה "תפוז". באנגלית, לצד המילה orange, שפירושה הפשוט הוא "כתום", קיימת גם המילה marigold, שפירושה "כתום-צהבהב" ומכילה את המילה gold – "זהב".
שימוש בצבע כתום
כתום הוא צבעה הלאומי של הולנד בשל העובדה שמוצא בית המלוכה מנסיכות אורנז'-נסאו (אורנז' בשפות רבות הוא כתום). הכתום הוא הצבע הראשי של נבחרות ספורט רבות בהולנד. למשל, נבחרת הולנד בכדורגל מכונה Oranje – "כתום" בהולנדית.
כתום מקובל בעולם כצבעם של כוחות חילוץ והצלה. זו הסיבה שבצה"ל, כתום הוא צבע הכומתה של פיקוד העורף.
בצה"ל, צבע הדגל של חיל ההנדסה הקרבית הוא כתום-שחור. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מלחמת סיני. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה.
הצבע הכתום מזוהה עם ענף רפואת החירום, והוא נמצא בשימוש נפוץ על מדיהם פרמדיקים ועל ניידות טיפול נמרץ.
צבע התלבושת של קבוצת בני יהודה תל אביב בכדורגל הוא כתום דומיננטי ולכן הקבוצה מכונה "הכתומים" או "הזהובים".
כתום כצבע התפוז
משתמשים בצבע הכתום כדי להגביר את הנראות של עצמים. כובעים, חליפות, גופיות ואביזרים נוספים בצבע כתום מיוצרים עבור ציידים, עובדים בכביש ואחרים שבטיחותם תלויה בכך שיראו למרחק. כבלי טלפון וסיבים אופטיים בדרך כלל ארוזים בצינורות פוליאתילן בצבע כתום.
קארה במראה משוחרר וטבעי, באורכים שבין קו הסנטר לכתפיים.
בוב מדורג
קארה נוכח ודינמי עם דירוג. הוא יכול להיות ארוך יותר מקדימה וקצר
בוב רטוב
מראה פופולרי מאוד שמציג את הבוב המוכר עם טוויסט – חומר עיצוב שמעניק לו מראה רטוב.
בוב הפוך
שיער ארוך יותר מלפנים וגזור ישר מאחור
באמנות
בהמשך ארבעת ציורי ה ״ נשים בתספורת קארה ״ המפורסמים ביותר בהיסטוריה של האמנות , ואת ארבעתם יצר אמדיאו מודיליאני ( 1884-1920) בשנת 1917.
בפריז, שבה ״ המציא ״ מעצב השיער המפורסם , אנטואן, בשנת 1909 את סגנון תסרוקת ה CARET – שעד מהרה הפך באנגליה ובאמריקה לסמל מאבקן של נשים לשוויון , זכות להיבחר ולבחור ופמיניזם אקטיבי – נותר הסגנון הפופולרי כמסמל כמעט אך ורק : נעורים , בוהמה ואוונגרד .
שנת 1917 היתה שנה חזקה מאוד מבחינה אמנותית עבור מודיליאני , בן ה 33 , שזכה לקבל המון הזמנות לציורי דיוקנאותיהן של נשים מחוגי הבוהמה והאוונגרדיה . באותה שנה הוא פגש את אהבת חייו – ז'אן אבוטרן , ציירת קתולית בת 19 ועבר לגור עמה . הוא הירבה לצייר אותה ושיווה לה בציוריו מראה אובאלי – מוארך , טיפוסי, מקורי – פרי דמיונו העשיר . תווי פניה המובהקים והנקיים תמיד הזכירו ציורים מסורתיים של מרים הבתולה . אבוטרן , מעולם לא נמשכה לתספורת הזו .
את ההזמנות ל 4 הציורים שלפנינו , קיבל אמדיאו מודיליאני מבני זוגן של נשים שהיו מחוברות ומקושרות היטב לחיי הלילה של פריז באותם ימים . בציור הראשון שנקרא: " YOUNG BRUNETTE " מתוארת פרנסואז מאריני ( 1900- 1957 ) שהייתה זמרת צעירה , במועדון הלילה המפורסם " החתול השחור " ( LE CHAT NOIR ) שפעל בשדרות קלישי 68 ברובע ה 18 של פריז . בן זוגה דאז , איש עסקים איטלקי , מימן עבורה לימודי ציור וניסה לארגן לה עבודה נוספת כמודליסטית . הציור שנוצר בינואר 1917 , נמצא כיום בבעלות אוסף פרטי , בלונדון .
בציור השני שנקרא: " ADRIENNE-WOMAN WITH BANGS " ( " אדריאן – אישה עם פוני " ) מתוארת אדריאן פורניי , שהיתה שחקנית די מוכרת , חברת להקה ב " תיאטרון גראנד גוניול " , שפעל בכיכר פיגאל . זה היה תיאטרון קטן מימדים שבו 293 מושבים ועלו בו בעיקר מחזות " אוף – ברודוויי " שכאלה . הציור הוזמן בחודש פברואר 1917 אצל מודיליאני על ידי " ידיד" של אדריאן . בסופו של אותו חודש סגרה המשטרה הצרפתית בפריז את תערוכת הסולו היחידה שהתקיימה בחייו של אמדיאו מודיליאני בטענה כי הצייר : " פוגע באופן תדיר במוסר הציבורי " וזה קרה בדיוק ביום שבו הוצג בתערוכה הציור הזה לראשונה . להבדיל – כיום מוצג הציור היפה הזה שגודלו : 55X38 ס"מ ב " נשיונל גאלרי אוף ארטס ", לונדון . ונחשב לציור מצוין .
בציור השלישי שנוצר כעבור חודש, במרץ 1917, מתוארת לא אחרת מאשר – רנה קיזלינג ( 1896-1960 ) , רעייתו היפה של הצייר היהודי הנודע, מואיז קיזלינג ( 1891-1953 ) , חברו הקרוב של מודיליאני. קיזלינג נולד בקראקוב, פולין והיגר לפריז בשנת 1910, בגיל 19. הוא קיבל אזרחות צרפתית בשנת 1915 בזכות התנדבותו לשרת בצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה. בפריז התחבר מאוד עם שני האמנים היהודיים הבולטים באותה תקופה : מודיליאני ו מארק שאגאל ( 1887-1985 ) . רנה היתה אישה מאוד בוהמית ומוחצנת. היא למדה ציור ב " אקדמי ראנסון " ודיגמנה עבור מודיליאני וקיזלינג לחוד וביחד. מודליאני עשה לה 3 סקיצות ו 2 ציורי שמן וכתב עליה : " אהבתי את רנה , מיד כשפגשתי בה , עם שיערה הקצוץ דק , הפה הגדול שלה וסנטרה החד ! ". הציור הוא בגודל : 63X51 ס"מ והוא מוצג כיום ב " נשיונל גאלרי אוף ארט " , וושינגטון.
בציור הרביעי שנוצר בחודש נובמבר 1917 ושמו : " אישה יושבת בבגד כחול " , מתוארת מריאן, רעייתו הבוהמית של איש עסקים שוודי , בשם אולף סוונסון, שנהג להגיע לפריז פעמיים- שלוש בשנה כדי לרכוש תמונות של ציירי אוונגרד. את האוסף שלו ובו גם הציור הזה שגודלו : 70X50 ס"מ, תרם סוונסון למוזיאון שנקרא : " מודרנה מיוזיט " שמצוי בשטוקהולם , שבדיה.
\\\
\
\
.jpg)
