מיני עם שרוולים ארוכים
שמלות מידי
שמלות מקסי
שמלות סריג ארוכות
מידי עם מחשוף
צווארון רחב
מיני עם שרוולים ארוכים
שמלות מידי
שמלות מקסי
שמלות סריג ארוכות
מידי עם מחשוף
צווארון רחב
אטליה היא סדרה בנטפליקס לחובבות אופנה.
בהמשך: מבט על סדרות אחרות בהן ניתן לראות סטייל
חובבת אופנה, מכורה לאריגים ולסיבים, מתחילה לעבוד בבית אופנה יוקרתי להלבשה תחתונה "אמושיין".
הבוסית קשוחה ומכורה ליופי, מזכירה את אנה וינטור, עורכת ווג ניו יורק.
העורכת מאו לצד אנה וינטור.
גיבורת הסיפור שלדעת העורכת הקשוחה היא חסרת טעם:
גיבורת הסיפור וחברתה הטובה שהתחילה לעבוד בחנות לשמלות כלה:
הבוסית וגיבורת הסיפור:
הבוסית וצוות אמושיין:
אמילי בפריז
הכתר
היורשים
להרוג את איב
המשפט של כריסטן קילר\
החטא הקדמון
בנות
גברת מרזל המופלאה
מפורסמות רבות מתהדרות בתסרוקת מתולתלת.
להלן רעיונות לתסרוקת מתולתלת או גלית:
סנדרה הו
אלאנה ארינגטון
אנדואה מור
שרה ג'סיקה פרקר
דריו ברימור
אימאן אמאם
גבריאל אוניון
לופיטה נינגו או
טיילור סויפט
סלינה גומז
ג'ואן סמואלס
יארה שהידי
ביונסה
אמאנדה סייפריד
זנדיאה
ריהאנה
סירינה ויליאמס
ג'יג'י חדיד
ג'וליה רוברטס
סולאנג'
נעמי קמפבל
ויולה דויס
אמבר הרד
טרנס אלירוס
קוקו או זנב סוס היא תסרוקת שבה כל או רוב השיער על הראש נמשך מכיוון הפנים אל הראש, נאסף ומהודק בחלק האחורי של הראש (בדרך כלל על ידי גומיה המיועדת לכך) ונותר תלוי בחופשיות מנקודה זו. התסרוקת קרויה גם "זנב סוס", בזכות הדמיון שלה לזנב של סוס ובמקביל לשמה בשפות אחרות.
יש נשים שכשהשיער שלהן לא מסודר אוספות את שיערן לקוקו, ויש שקוקו הוא התסרוקת שלהם.
על פי רוב השיער נאסף עם גומייה שמכונה לפעמים קוקייה, אשר קיבלה את שמה משם התסרוקת. כמו כן, השיער יכול להיאסף גם על ידי סיכה, סרט בד וכלים דומים. בתרבויות שונות, בימי קדם, לעיתים נעשה הדבר בעזרת חוט או מעין קליפסים ממתכת.
קוקו נאסף בדרך כלל מאמצע החלק האחורי של הראש, או בבסיס הצוואר. בהתאם לסוגו, הוא יכול גם להיאסף בצד הראש, מעבר לאוזן, או בחלקו העליון של הראש.
יש כם קוקו עגול bun : שיער אסוף בפקעת עגולה
שרה ג'סיקה פרקר
קוקיות – תסרוקת שנוצרת כאשר השיער מחולק למספר חלקים שכל אחד מהם נאסף בנפרד
במחצית השנייה של המאה ה-18, רוב הגברים באירופה אספו את שיערם הארוך בצורה שהיינו מכנים כיום קוקו, אך לעיתים קרובות השיער נאסף לתוך שקית משי ולא נתלה באופן חופשי. באותו זמן, תסרוקת זו הייתה ידועה בדרך כלל על ידי המילה הצרפתית "Queue" (זנב). תספורת זו הייתה חובה לגברים בכל צבאות אירופה עד המאה ה-19, אחרי שרוב האזרחים כבר הפסיקו לאסוף את שיערם בצורה זו. הצבא הבריטי היה הראשון שוויתר על חובה זו, ועד סוף מלחמות נפוליאון בכל הצבאות השתנו התקנות ונקבעה חובה שהשיער יהיה קצר.
"Queue" הייתה גם מילה ששמשה כדי להתייחס לצמה באורך המותניים שהשליטים מבני מאנצ'ו חייבו את הסינים ההאנים לאסוף את שיערם כך בזמן שושלת צ'ינג בסין.
ג'יג'י חדיד
ליזו
מגן מרקל
אוליביה וילד
רוני מארה
קאטרי פרי
ניקי מינאג'
ביונסה
קייט מידלטון
ריהאנה
ג'ניפר לופז
קארי וושינגטון
צ'ופרה
בלה חדיד
ג'יג'י חדיד
גואן סטיפאני
ג'ניפר לופז
סראייה
ביונסה
ללה אנטוני
קים קרדישאן
זנדאייה
אריאנה גראנדה
בלייק ליבלי
קנדל ג'נר
קיילי ג'נר
אשלי גרהאם
Dashiki – ‘dan-ciki’ or ‘dan-shiki’
דאישקי היא חולצה עליונה בדרך כלל בצורת וי.
מוצאה – אפריקאי.
. יש גרסאות לא פורמליות ומשתנה מבגדים פשוטים עטופים לחליפות בהתאמה מלאה
הגרסה הבלתי פורמלית של הדאשיקי היא הדפסה מסורתית או רקומה מדויקת.
יהדאשיקי מצא שוק באמריקה במהלך שנת תנועת זכויות האזרח ו תנועת כוח שחור. המושג דאשיקי החל להופיע בדפוס לפחות בשנת 1967.
ב- 7 ביולי 1968. דאשיקי הופיע רשמית ב מילון העולם החדש של וובסטר, מהדורת המכללה הראשונה משנת 1970/72. הוא מצטט את ג'יי בנינג עם השימוש הכתוב הראשון במילה בשנת 1967. ג'יי בנינג, מ 'קלארק, ה' דייוויס וו. סמית 'היו מייסדי New Breed הארלם ב מנהטן, העיר ניו יורק, היצרנית הראשונה של הבגד בארצות הברית.
הדאשיקי הוצג בסרטים עַצבָּנִי (1968), פוטני סווופ (1969), וסדרת הטלוויזיה השבועית רכבת נשמה (1971). בתוך ה סנפורד ובנו פרק "למונט הולך אפריקאי" מציג את בנו של סנפורד למונט לובש דאשיקי כחלק מהניסיון שלו לחזור לשורשים האפריקאים שלו. ג'ים בראון, צ'מברליין ווילט, סמי דייוויס ג'וניור, ו ביל ראסל היו מהידועים אפריקאי אמריקאי ספורטאים ובדרנים שלבשו את הדאשיקי בתכניות שיחה.
היפים אימצו גם דאיקיקים בארון הבגדים שלהם .
דאצ'יקים נצפו אצל מוזיקאים, ראפרים וזמרים רבים, בעיקר אפרו – אמריקאים,
במקורו הבגד נלבש על ידי גברים. נשים לובשות אותו גם כן כחולצות וכשמלות מקסי.
בסגנון אפריקאי
ללא ספק, הנעל האהודה על נשים בתקופת הקורונה היא הסניקרס.
להלן מספר דוגצאות אופנתיות:
נוחים
נעליים ומגפיים לסתיו 2021 ולחורף 2022
על סניקרס נביא פוסט נפרד.
הגיוון רב ומתאים לכל.
אוקספורד
נעלי סירה
עקבים מפוסלים
עקבי חתלתול
עם גדילים
מוקסינים על עקבים
חרטום נעל בולט
פלטפורמות
מגפיים קלאסיים גובה ברך
עם שרוכים
מטאלי
סוליות בולטות
מרושלים
קישוטים
צבעוניים
הדפסים
נעלי בית
קבקבים
שטוח
בלרינה
גלימות היו לבוש לגברים ולנשים בעבר. כיום נשים בעיקר, לובשות אותן וכיום ניתן לראותן גם במסלולי התצוגות. הן מופיעות בגרסא ארוכה וכן קצרה מעל הכתפיים.
ג'ניפר לופז בגלימה מפוארת בתצוגה האחרונה של דולצ'ה וגבאנה.
גלימה או אדרת היא בגד עליון רחב, חלוק, הנלבש מעל הביגוד הרגיל ומכסה באופן רופף את פלג הגוף העליון. לגלימה אין שרוולים ולעיתים יש בה חרכים המאפשרים להוציא את היד לצורך כלשהו.
על פי רוב הגלימה מעוגנת לגוף סביב הצוואר או הכתפיים. אורכה עשוי להשתנות, החל מגלימות באורך הגב וכלה בגלימות המשתרכות על גבי הקרקע ודורשות נשיאתן על ידי משרתים .
לעיתים כוללת הגלימה גם ברדס לכיסוי ראש הלובש. גלימה עשויה לשמש להגנה מפני רוח וקור, אולם בתקופה המודרנית נפוץ יותר השימוש בגלימה כסמל סטטוס.
מלכים התהדרו בגלימות, אנשי הכמורה הגבוהה ונזירים בדתות שונות לובשים גלימות שבצורתן או צבען מסמנות לאיזו דת או מסדר הם משתייכים.
אנשי אקדמיה מתעטפים בגלימות בטקסים רשמיים. ישנן ארצות, למשל בארצות הברית, שבהן גם בוגרי תיכון עוטים גלימות שחורות בטקס הגמר שלהם, כמו סטודנטים בטקסי הגמר שלהם.
שופטים ועורכי דין המופיעים בפני בית המשפט השלום, המחוזי והעליון נדרשים לעטות גלימות בצבע שחור. גם בבתי משפט בארצות אחרות נוהגים ללבוש גלימות לעיתים בצבעים שונים.
לימות נלבשות גם כאביזר אופנה, כחלק ממדים או מתחפושת.
בתרבות הפופולרית גלימה היא מאפיין לבוש בולט של גיבורי-על רבים, כגון סופרמן ובאטמן.
בספרות אנו מכירים את שלושת המוסקטרים כלובשי גלימות קצרות.
גלימה קצרה נקראת שכמיה, ובלועזית cape.
גלימות דוגמת פונצ'ו, צעיף גדול ושכמיה, הן תחליף למעיל. הם קלים לנשיאה, קלים ללבישה מעל הבגדים האחרים ואפילו מעל תיק שהאדם נושא.
בספר מלכים אליהו הנביא מכה עם אדרתו על הירדן, לשם חצייתו. לאחר מכן אלישע תלמידו לוקח את האדרת של אליהו (שנפלה כאשר עלה השמימה) וחוצה אף הוא בעזרתה את הירדן.
'כיפה אדומה בסיפור המקורי של 'האחים גרים' לבשה גלימה אדומה עם ברדס.
ישנו מחזה בשם 'האדרת', מאת ניקולאי גוגול. המחזה תורגם מרוסית לעברית על ידי אברהם שלונסקי
\