שמלות סריג הן מחממות, סקסיות ומושלמות לחורף.
הן שייכות לסוג בגדים הנקראים היברידיים
שמלות סריג הן מחממות, סקסיות ומושלמות לחורף.
הן שייכות לסוג בגדים הנקראים היברידיים
מישל אובמה
צמידים מודרניים
צמיד יחיד נקרא בנגל – bangle
צמיד רגל נקרא אנקלט –anklet
הצמידים עשויים מחומרים מגוונים: מתכות שונות, עור, עץ. בד, פלסטיק, חרוזים. כוללים חרוזים, יהלומים, פנינים, קריסטלים ועוד כל מיני חומרים.
צמיד הוא תכשיט בצורת רצועה שקושרים סביב פרק כף היד. חומרים נפוצים שמהם מכינים צמידים כוללים מתכת, עור, בד, חומרים פלסטיים. לעיתים יש על צמידים תכשיטים, אבנים טובות, קישוטים מעץ, ו/או קישוטים מעצם. צמידים משמשים גם למטרות זיהוי רפואיות. דוגמאות לזיהוי רפואי כוללות צמידים לזיהוי חולים עם אלרגיה ותגי זיהוי לחולים .
הצמידים הראשונים נוצרו במצרים העתיקה, לפחות מאז שנת 5000 לפני הספירה. בהתחלה נוצרו הצמידים מחומרים כמו עצמות, אבנים ועצים לצרכים דתיים.
לפי נשיונל ג'יאוגרפיק, צמיד חרפושית הוא אחד מהסמלים המוכרים ביותר של מצרים העתיקה. החרפושית ייצגה לידה מחדש והתחדשות. חרפושיות מגולפות היו נענדות כתכשיטים והוכנסו לתוך תחבושות הפשתן של המומיות. המיתוס המצרי סיפר על חרפושית אלוהית בשם Khepri שדוחפת את השמש על פני השמים, כשם שחיפושית זבל מגלגלת את כדור הזבל שלה.
בבולגריה קיימת מסורת בשם "Martenitsa". שלעיתים, כחלק מהמסורת, יש לכרוך חוט אדום על גבי חוט לבן סביב פרק כף היד כדי לרצות את "באבא מרתה" על מנת שהאביב יגיע מוקדם יותר.
ביוון, בדומה לבולגריה, ישנה מסורת דומה של אריגת צמיד מחוט אדום ולבן ביום הראשון של חודש מרץ ולבישתו עד סוף הקיץ. המסורת נקראת "Martis" ונועדה להגן על עורו של הלובש מפני השמש היוונית החזקה.
בחלקים מסוימים בהודו, מספר וסוג הצמידים שאישה עונדת מציין את מצבה המשפחתי.
בישראל יש שקושרים סביב פרק כף ידם חוט אדום מקבר רחל כסגולה למזל.
בסלנג האמריקאי צמידים הם כינוי לאזיקים.
השימוש בסיליקון צבעוני כחומר לייצור צמידי ספורט נהיה פופולרי בזכות נייק ולאנס ארמסטרונג ששיווקו את צמיד Livestrong ממאי 2003. הצלחתם הובילה לכך שצמידי סיליקון הפכו לדרך מקובלת וידועה לשיווק והקמת קרנות ומסעות צדקה. ניתן לדמות את השימוש בסרטי מודעות למטרות דומות.
צמיד Charm הוא צמיד המכיל תליונים המסמלים דברים חשובים בחייו של העונד, למשל: סמל מגלגל המזלות, אבן הולדת ועיטור הקשור לתחביב או מקצוע. צמידים אלה עשויים ממתכות זולות או יקרות, והתליונים עשויים מחומרים שונים.
צמידים שהם במצב קשיח ואינם גמישים מכונים Bangles או צמידי Bangles. בדרך כלל הם עשויים מעץ, מתכת או פלסטיק. צמידים אלו יכולים להיות חלקים, מחוספסים או משובצים באבנים. בהודו, צמידי "Bangles" שעשויים מזכוכית נפוצים. צמידים אלו עשויים מזכוכית רגילה ונענדים בקבוצות, כך שתנועת היד גורמת להם להשמיע קול חינני שאינו נשמע כמו צלצול של פעמוני רוח. בהודו מקובל גם שילדים צעירים יענדו צמידי זהב דקים על הידיים והקרסוליים.
צמיד סרגל הוא צמיד אשר הורכב ממספר שכבות של רצועות מתכת גמישות אשר נאטמו בתוך כיסויי בד צבעוניים. הצמיד מסוגל להתיישר, ובכך נוצר מתח בתוך רצועות המתכת הקפיציות. כאשר מצמידים את הצמיד המיושר לזרוע הוא גורם לרצועות לקפוץ למצב קשתי ולהתלפף סביב פרק היד.
הצמיד היה פופולרי מאוד בקרב ילדים ובני נוער בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים המוקדמות, והיה ניתן להשגה במספר רב של דגמים וצבעים. לאחר שנפוצה שמועה שצמידי סרגל עלולים לגרום לפציעה ודימום ירדה הפופולריות שלהם. בישראל הצמיד זכה לעדנה מסוימת במהלך תחילת שנות ה-2000.
באנגלית נקרא צמיד זה "צמיד Slap" (Slap באנגלית פירושו סטירה). שם זה ניתן לאור מאפיינו העיקרי של צמיד ש"סוטר" על היד כאשר הוא נכרך סביבה.
צמיד חרוזים הוא צמיד שלאורך כל או רוב היקפו יש חרוזים. בדרך כלל בחרוזים יש חור במרכזם והם מחוברים יחד על ידי חוט או רצועה אלסטית דרך החורים.
צמיד רפואה אלטרנטיבית הוא צמיד שמייחסים לו כוחות סגוליים. ישנם סוגים רבים של צמידים מסוג זה כמו צמידי קארמה, צמידי "Ionized" וצמידים מגנטיים. צמידי קארמה מורכבים מחרוזי עץ ולעיתים גם קמעות, ותפקידם להביא מזל טוב או קארמה טובה לעונדים אותם.
מיליס סיירוס
ריהאנה
מישל אובאמה
קים קארדישיאן
אירנה שייק
קייטי פרי
מילה קוניס
גוון סטפאני
אליזבת הרלי
קים קרדישאן
סטים של תכשיטים הם באופנה.
להלן סטים מרשימים:
פנדי
כריסטאן לוביטין
פרוזנה שולר
כריסטאן לובוטין
פנדי
פנדי
איזבלה מאראט
סן לורן
ולנטינו
בלנסיאגה
דרייס ואן נוטן
ג'ימי צ'ו
באלמיין
פנדי
כריסטיאן לובוטין
כריסטיאן לובוטין
פראדה
ג'יבאנטו רוסי
סן לורן
איזבל מאראט
ונדלר
כריסטיאן לובוטין
סטיוארט ויצמן
איזבל מאראט
גולדן גוז
ג'יאבנטו רוסי
מיו מיו
גוצ'י
סן לורן
כשאת עובדת, את זקוקה לתיק גדול. תיק שיכיל את תיק האיפור, סניקרס, צעצוע של הילד, בקבוק מים, ספר לקריאה ברכבת, סנדוויץ , לפעמים לאפטופ ועוד ועוד. התיקים האלגנטיים – כבדים ולא מספיקים. לשם כך קיימים תיקי הנסיעה (commuter-work-bags) רובם עשויים מקנווס וקלים.
תיקי אלכסון
י
צבע האופאל
לבן, חסר צבע, צהוב חיוור, אדום חיוור, אפור, חום או שחור עקב זיהומים. השתברות קרני האור תראה כתמי צבע בכל צבעי הקשת.
אוֹפּאל (בעברית לשם) הוא מינרל אמורפי (חסר-סדר) –
. קיימים שני סוגים עיקריים של אופאל, אופאל רגיל ואופאל יקר שהוא אבן חן יקרה. שני הסוגים הם אמורפיים (כלומר, אינם בנויים מגבישים) אך לאופאל יקר יש מבנה פנימי מסודר. מקור המילה "אופאל" מהמילה הלטינית opalus, שהגיעה מיוונית (ο̉πάλλιον – אוֹפאליון, ופירושה "לראות שינוי בצבע").
האופאל היקר נחשב כאבן אצילה משחר ההיסטוריה, ורבים מאמינים כי האבן מביאה מזל וניחנה בכוחות מאגיים.
הרומאים קבעו את האופאל כאבן חן יקרה שאותה כרו ממכרות באזור צ'כיה של היום או שקנו מסוחרים מהמזרח התיכון. פליניוס הזקן כתב כי האופאל מייצג את צירוף היופי של כל האבנים האחרות. מסופר על סנטור רומאי בשם נוניוס שהעדיף לצאת לגלות במקום למכור את אבני האופאל שלו למרקוס אנטוניוס שרצה לתת אותן מתנה לקלאופטרה.
מאות שנים אחר־כך כינה שייקספיר את האופאל "נס" ו"מלכת אבני החן". לבני דורו הייתה האבן אבן־מזל.
בתקופה מסוימת הייתה אמונה כי האבן דווקא מביאה מזל רע לבעליה. הסיפור הידוע ביותר על כך קשור במלך אלפונסו ה-12 מספרד שקיבל טבעת אופאל במתנה מאהובה נכזבת ובזה אחר זה מתו כל יקיריו שענדו את הטבעת ובסופו של דבר מת המלך בעצמו לאחר שענד את הטבעת.
עד למחצית המאה ה-19 הייתה האופאל נדירה יחסית אבל אז משנתגלו מקורות נוספים (בעיקר באוסטרליה) הפכה האבן למבוקשת כאבן חן.
מקובל לזהות את אבן החן לשם שבחושן עם האופאל, ועל פי זיהוי זה נקבע השם העברי לאופאל, אך מכון המקדש מזהים את האופאל עם הישפה, אבן אחרת בחושן.
הסוגים השונים של אופאל יקר הם:
טבעות
תליונים
עגילים ושרשרת
צמידים
שעונים
סיכות
חפתיפ
הקרדיגן הוא עליונית לרוב עם כפתורים
קרדיגן (באנגלית: Cardigan) ("מִקְטוֹרָה" על פי האקדמיה ללשון העברית) הוא סוג של סריג קל המונח כבגד עליון מעל לבגדים הרגילים, בדומה לז'קט. לרוב ניתן לכפתר את הקרדיגן, לסגור אותו באמצעות רוכסן, או לקשור אותו באמצעות חוט דק (בשונה מחלוק או גלימה, בהם הקשירה נעשית באמצעות חלקים מהבגד) אך לעיתים גם לא ניתן לסגור אותו. הקרדיגן שונה מסוודר רגיל, בכך שלבישתו לא נעשית דרך הכנסת הראש לפתח הצוואר.
דולצ'ה וגבאנה
הקרדיגן נקרא על שם הרוזן ה-7 של קרדיגן, ג'יימס ברודנל, מייג'ור-גנרל (גנרל ראשי, דרגה המקבילה לאלוף) בצבא בריטניה אשר הנהיג את הסתערות הבריגדה הקלה במהלך הקרב על בלאקווה במלחמת קרים. הדגם של הקרדיגן עוצב בדומה למקטורן מצמר סרוג אשר נראה שהקצינים הבריטים לבשו לאחר המלחמה. פרסום סיפור הקרב בצירוף התהילה לה זכה ברונדל לאחר המלחמה גרמו לפופולריות של פריט הלבוש. נראה שבתחילה המושג התייחס רק לווסט חסר-שרוולים, אבל עם הזמן עבר לתאר גם פרטי לבוש נוספים.
כיום, קרדיגנים פשוטים של גברים לרוב נלבשים מעל חולצות או תחת ג'קט מחוייט, כצורה פחות רשמית של מקטורן או ווסט אשר מחזיקים את העניבה לאחר שג'קט החליפה הוסר. אצל נשים מקובל יותר לראות קרדיגנים עם שרוולים.
בארץ נפוץ יותר השם עליונית.
העליונית הוא פריט הניתן ללבישה בצורה רב גוונית, יש עליוניות המשמשים לאירועים רשמיים וכאלה שלא. כמו כן, ניתן ללבוש את העליונית בכל מזג אוויר, אף על פי שלרוב הוא נלבש בעונות המעבר.
העליונית מגיעה במגוון של אורכים (ברך, אגן, מותן), צבעים וסגנונות (חלק, פסים ועוד).
ג'יגי חדיד
קאיה גרבר
קנדל ג'נר
קייט הולמס
מיי תירזה
בָּרֶקֶת היא אבן חן מהמעלה הראשונה, ברקת קרויה גם אִזמרגד ואמרלד (Emerald).
יופיה של הברקת הצית את דמיונם של שליטים עוד בעת העתיקה, ואלו השקיעו משאבים רבים במציאתה. כבר בשנת 2000 לפנה"ס נתגלו במצרים העתיקה במחוזות מצרים העליונה (בקרבת עמק הנילוס) מרבצי ברקת הקרויים מכרות קלאופטרה.
בימיו של אלכסנדר הגדול היו אלו כורים יוונים שחפרו במכרות במצרים בחפשם אחר האבן, ומאוחר יותר נכרתה הברקת עבור המלכה קלאופטרה. מצרים הייתה ספקית הברקת של העולם העתיק, וזו נסחרה בעיקר באירופה ובהודו.
הברקת מהווה אתגר למעבדיה: קשיותה הרבה אמנם מונעת ממנה שריטות רבות, אך כמות הסדקים והתכלילים שבה מקשים אף על חותך מקצועי המבקש לנצל כמה שיותר מן הגביש היקר. במשך הזמן התפתח חיתוך מיוחד לברקת – חיתוך אמרלד – ריבוע או מלבן בעלי שיפועים מדורגים ופינות קטומות, המאפשר להפגין את יופיה של הברקת ולהגן עליה מפגיעה מכנית.
השם ברקת מופיע בתנ"ך בהקשרים שונים, ובעיקר בתיאור החושן:
וַיְמַלְאוּ-בוֹ–אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת–הַטּוּר, הָאֶחָד.
הברקת המקראית היא האבן השלישית בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט לוי. תרגומים שונים של התנ"ך קושרים אותה ל-Emerald, והעברית המודרנית קיבלה תרגום זה.
הברקת הייתה ידועה עוד מימי קדם, וכבר אז הייתה מוערכת מאוד. היא מוזכרת אצל תאופרסטוס ופליניוס. על פי הרודוטוס, טבעת פוליקרטס הייתה משובצת בברקת.
לברקת יוחסו תכונות שונות, בעיקר סגולות מרפא: נגד מחלות הכיפיון (מחלת הנפילה) והדיזנטריה ונגד פגיעות בעיניים. נשים האמינו כי הברקת תסייע להן לעבור את הלידה בשלום. האצטקים ובני האינקה האמינו כי הברקת היא אבן קדושה והודות ההודיות מספרות על סגולותיה של הברקת כמשרת מזל ורווחה. לאורך ההיסטוריה ייחסו לברקת השפעות מיסטיות, כגון היכולת להגן על העונד אותה מרוחות רעות. במקומות שונים נחשבת הברקת אבן ההולדת של חודש מאי.
אנג'לינה ג'ולי
זואה קרביץ
כריסטינה ג'טה ג'ונס
איזבל הופרט
איסה ריי
דברה מסינג
אליזבת טיילור
בלייק ליבלי