סטימפאנק זה עולם חלופי שבו לא התפתחו טכנולוגיות כגון אלקטרוניקה ספרתית ומנוע הדיזל, אלא במקומן שגשגו טכנולוגיות שמבוססות על מכניקה ומנועי קיטור, בו נפגשים הישן והמודרני.
מתוך ספרות הסטימפאנק צמחו סגנונות אמנותיים, אופנה, עיצוב, קולנוע ומוזיקה.
משקפי סטימפאנק
את המשקפיים לובשים על הכובע, על הצוואר וגם מרכיבים על העיניים.
סגנון סטימפאנק מתפשט יותר ויותר לגרפיקה, איורים, פיסול ואף למשחקי מחשב. יש אומרים שסטימפאנק התפתח להיות תת-תרבות של ממש.
המונח הופיע בשנות ה-80 : העולם היה ברמת ההתפתחות הטכנולוגית של המאה ה-19 וחיקה סגנון ספרותי של מדע בדיוני ויקטוריאני כמו של ג'. ולס "מכונת הזמן".
בספרות הנושא הנפוץ ביותר הוא להראות עולם שבו האנושות, שבדרך כלל נמצאת בתקופה הוויקטוריאנית, אימצה טכנולוגיות המשלבות את חשיבת העבר והעתיד, 'מכונת זמן הממונעת על ידי אדים וגיר הילוכים'
בשנת 1990 הוצג סטימפאנק לקהל רחב יותר עם "The Difference Engine" של ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג, שבו המחשב המכני המתואר בשנת 1822 על ידי צ'ארלס בבג' נבנה בהצלחה והוביל לפריחת עידן המידע בסוף המאה ה-19. מעניין ששני המחברים המובילים של סייברפאנק, שהחליטו לתאר את אנגליה של המאה ה-19, כאילו בדרך אגב הפיחו רוח חיים בכיוון פנטסטי חדש.
דוגמאות אחרות של שילוב הטכנולוגיות שעשוי להיות מסווג כסטימפאנק הן רובוטים המופעלים באמצעות קפיץ, הצפלינים של המאה ה-22, האנרגיה האטומית של התקופה האדוארדית והרחפת הממונעת על ידי כוח קיטור.
בעולם בדיוני זה לא קיימים חומרים סינתטיים אך יש הרבה נחושת, עור ועץ. האביזר הטיפוסי הוא גלגל שיניים.
סטימפאנק מתבסס על חיקוי העולם ההיסטורי האמיתי של המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20, אשר במודע מתנגד להווה ולעתיד הקיברנטי. לעתים קרובות גיבורי היסטוריה חילופית הם אנשים מהיסטוריה אמיתית או דמויות ספרותיות של הקלאסיקה של העידן.
החיקוי האופייני ביותר הוא אנגליה וויקטוריאנית. העלילה מתפתחת ב"עדן הקיטור", בו בנוסף לטכנולוגיות שאכן היו קיימות מופיעות גם הטכנולוגיות הפנטסטיות (ו. גיבסון וב. סטרלינג "The Difference Engine" והטרילוגיה של ס. ווסטרפלד "לוייתן").
דוגמאות טובות של היסטוריה חילופית הן קומיקס של אלן מור וקווין אוניל "ליגה של ג'נטלמנים מובחרים" והעיבוד הקולנועי באותו השם על ידי סטיבן נורינגטון. לפנינו אנגליה אלטרנטיבית של 1898, אשר על ביטחונה שומרים הגיבורים המפורסמים של יצירות ספרותיות קלאסיות כמו קפטן נמו וריינג'ר אלן קווטרמיין.
ניתן להפריד את תת-ז'אנר מערבון סטימפאנק – טכנולוגיית קיטור בסגנון המערב הפרוע, לדוגמה – סרט וסדרת הטלוויזיה "פרוע על המערב". סוגה זו חופפת את שני התת-ז'אנרים: המערב המסתורי והמערב מדע בדיוני. התעוררו כמה סוגות אחרות שאימצו שמות דומים, כולל דיזלפאנק, קלוקפאנק ואחרים.
פנטזי סטימפאנק – מתאר עולמות פנטסטיים, המזכירים מבחינה טכנולוגית את אירופה של המאה התשע העשרה. בעולמות אלו, יחד עם מנועי קיטור מסתדרים יפה גם הקסמים והגזעים הפנטסטיים: גמדים, אורקים ואלפים.
סטימפאנק בתרבות פופולרית
סוגת הסטימפאנק הובילה להופעתו של סגנון באמנות ובתרבות עולמית. הוא מתבטא כעיצוב מחדש של כלי בית, אביזרים ואף מחשב.
ו
עיצוב מחדש של מחשב
בית קפה בסגנון סטימפאנק
הרובוטים המודרניים הכוללים חלקי שעונים מיושנים, המחשבים הניידים מעוטפים בתרמילי עץ ופליז, והאפרוח שנראה ריאליסטי, שומר על גלגלי השיניים והמנגנון החשוף בגבו, כל אלה הם דוגמאות של אמנות סטימפאנק. חומרי סטימפאנק לעתים קרובות נראים כמו פריטים תעשייתיים או כאילו נמצאו במעבדה מדעית ישנה.
מעת לעת מתקיימים אירועים שונים המוקדשים לסטימפאנק. באתרים מיועדים ניתן למצוא מידע על אירועים שמתקיימים בכל העולם לדוגמה:
ביוני – ספטמבר 2012 בגלריה AFA בניו-יורק התקיימה התערוכה “Steampunkinetics”, התערוכה הגדולה ביותר שהוקדשה לסטימפאנק. היא הציגה יותר מ-40 פסלים קינטיים על ידי שמונה עשרה אמנים בהשראת האסתטיקה של סטימפאנק.
בחודשים מאי – יוני 2008 אמן מולטימדיה ופסל פול סנט-ג'ורג' הציג בחוץ התקנה טכנולוגית בצורה של טלקטרוסקופ (Telectroscope] המעוצב בסגנון ויקטוריאני.
החל מאוקטובר 2009 ועד פברואר 2010 במוזיאון להיסטוריה של מדע באוקספורד נערכה התערוכה הגדולה הראשונה של אמנות סטימפאנק. בתערוכה הוצגו עבודות של שמונה עשר אמני סטימפאנק מכל רחבי העולם. רבים מהמוצגים היו פריטים ביתיים רגילים שעברו שינוי בהתאם. התערוכה הייתה מוצלחת מאוד, היא משכה מעל 80,000 מבקרים.
בספרות: הספר של ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג l The Difference Engine1990נחשב לספר הראשון של סטימפאנק.
אופנה
לאופנת סטימפאנק יש נטייה לסנתז סגנונות מודרניים עם השפעה של התקופה הוויקטוריאנית. לעתים קרובות, אופנת סטימפאנק יכולה לכלול שמלות, מחוכים, וחצאיות לנשים, וחליפות עם וסטים,פראקיםוחותלות או בגדים בסגנון מיליטרי – לגברים.
תלבושות סטימפאנק, בדרך כלל מתאפיינות בפריטים ואביזרים שמבטאים את טכנולוגיות של התקופה: שעוני כיס, מטריות, משקפי טייס/נהיגה (Goggles),מקטרות ומקלי הליכה. אביזרים מודרניים כגון טלפונים ניידים או נגני מוזיקה, יכולים להיכלל בתלבושות סטימפאנק, אבל רק לאחר קבלת מראה "ויקטוריאני".
מחוך בסגנון סטימפאנק
תלבושת לגבר בסגנון סטימפאנק
כובע לגבר בסגנון סטימפאנק
הגוונים העיקריים של הבגדים הם כהים, לעתים עם תוספות גוונים אדומים, ירוק זית ולבנים. הסגנון הבסיסי של בגדים – ישן, עם הרבה אביזרים, רצועות, רוכסנים, כפתורים ואלמנטים דקורטיביים אחרים. האביזרים הנפוצים ביותר הם שעוני סטימפאנק וגוגלס – משקפי נהיגה עם זכוכיות עגולות, לעתים קרובות צבעוניות.
בשנת 2005, קייט למברט, הקימה חברה ראשונה של בגדי סטימפאנק, "סטימפאנק קוטור".
אחד המרכיבים החשובים באופנת סטימפאנק זה תכשיטים. תכשיטי סטימפאנק כמעט תמיד נעשים בעבודת יד. האביזרים בסגנון סטימפאנק מיוצרים מנחושת, פליז, כסף, עור, קריסטלים של סברובסקי. הדרישה ההכרחית היא מראה מרופט, עם פטינה עתיקה. הם כוללים ברגים, גלגלי שיניים, מסמרות, חלקים מכניים קטנים. אלה יכולים להיות סוגים שונים של שעוני יד או כיס, עגילים, תליונים, סיכות וצמידים עשויים כסף או מצופי כסף בסגנון ויקטוריאני.
עכביש מפליז
תליון סטימפאנק
חפתים עשויים משעונים ישנים
ש/עון בסגנון סטימפאנק
עגילים בסגנון סטימפאנק
שרשרת בסגנון סטימפאנק
טבעת בסגנון סטימפאנק
מוזיקה
מופע של Abney Park
למוזיקת סטימפאנק אין הגדרה מוסכמת, אבל ניתן לתאר אותה כ"אקלקטית" הסולן של להקת Abney Park(, רוברט בראון, הגדיר אותה כ"ערבוב אלמנטים ויקטוריאניים ואלמנטים מודרניים".
ההיבט החשוב ביותר של מוזיקת סטימפאנק, ואולי הסמל שלה, הוא הופעות במה. לעתים קרובות הלהקות מעצבות את הציוד שלהם כך שיזכיר סגנון ויקטוריאני וניאו ויקטוריאני. חברי הלהקה בעצמם לובשים תלבושות מהתקופה הזאת עם אביזרי סטימפאנק.
קצוהירו אוטומו נחשב על ידי כמה אוהדים לדובר סטימפאנק בייצוג קולנועי. אחד הסרטים הראשונים בסגנון סטימפאנק והסרט השני באורך מלא של הייאו מיאזאקי הוא הנסיכה מעמק הרוחות (1984).
גברים ונשים לובשים כפפות כמגן כקור, לסקי, לספורט, לנהיגה והן ליופי כאביזר אופנה.
נציג בעיקר כפפות כאקססורי לנשים.
אופנת 2017 נא ראו בהמשך.
בהשבעה של הנשיא טראמפ 2017
כבר במצרים העתיקה, נשים וגברים לבשו כפפות.
המצרים הגברים השתמשו בכפפות כסמל למעמד חברתי ו הנשים השתמשו בכפפות כדי להגן על ידיהן אותן טיפחו בשמן ובתמרוקים. הכפפה היתה מעין כיס. לאחר מכן ניתן לראות כיס ליד עם כיסוי נפרד לאגודל.
יש גם עדויות שהרומיים והיוונים הקדמונים השתמשו בכפפות.
הרומאים הקדמונים אכלו עם כפפות שהיו עשויות ממשי או לינן. כפפות אלו נקראו «Digitalia» וגם שימשו לבישול.
היתה מסורת בימי הביניים של אכילה בכפפות.
הכפפות שימשו כמגן על הידיים בעולם העתיק. רועים ואכרים לבשו אותם.
בימי הביניים לבשו כפפות ללא אצבעות, שהיו עשויות מעור או כותנה או מעור כבשים ושימשו לצייד.
הכפות הפכו לאביזר רווח אצל נשים החל מהמאה ה-12. הכפפות קושטו ברקמה, באבני חן ובפנינים. נשים התיזו על הכפפות בושם.
הכפפות הפכו לסמבול שיק ואלגנטיות ואף של מעמד חברתי. כפפות האצילים היו מתכושטות וכפפות האנשים הרגילים היו מעור או מכותנה.
החל מהמאה ה-11 בכנסיה הקתולית הבישופים לבשו כפפות. הבישופים עם חוטים מוזהבים והכמרים הרגילים – כפפות לבנות.
בטקסים בימי הביניים היה נהוג להחליף כפפה לאות כבוד.
לכפפות היה ערך סימבולי במעגלי האבירים בימי הביניים.
בזמן האבירים:
מתן כפפה לאדם כלשהו סימן הפיכת הנותן לוסל של המקבל.
השלכת כפפה לרגלי אדם היתה הזמנה לדו-קרב.
מתן כפפה לאישה סימלה נאמנות לה.
אישה שנתנה כפפה לאביר סימנה שהיא רוצה בטובתו.
כפפות הופיעו במאות ה-13 וה-14 בגרמניה ובסקנדינביה. במאה ה-17 עם הופעת מכונת הסריגה נוצרו כפפות סרוגות תעשייתיות. במאה ה-16 הייתה בפריז גילדה של יצרני כפפות. בצרפת הפכו הכפפות לחלק מלבוש האישה.
המלכה אליזבת במאה ה-16 לבשה כפפות רקומות ומתוכשטות. פורטרט שלה מציג אותה בכפפות עור.
נשים החלו לבשם את הכפפות. ידועה בכך קתרינה דה מדיצ'י ב-1656.
במאה ה-17 כפפות מעור היו פופולאריות. היתה אופנה של כפפות מעור כבשים באירלנד מיצרן לימריק.
כפפות מקושטות ומתוכשטות היו אהובות על מלכים ומלכות. הנרי מאנגליה ב-1189 נקבר עם כפפות על ידיו. המלך ג'ון אף הוא נקבר עם כפפות ב-1779 וכך גם המלך אדוארד הראשון ב-1774.
האפיפיור והקרדינלים השתמשו בכפפות החל מהמאה ה-10.
נשים החלו ללבוש כפפות כאופנה מהמאה ה-17. במאה ה-19 הם הפכו לחלק מהלבוש לערב.
תמונה של אוגוסט רודן: מדאם פאולין בכפפות.
ב-1905 הטיימס פרסם מאמר על פושעים המסתירים את טביעות אצבעותיהם בעזרת כפפות.
בתחילת המאה ה-20 החלו חברות מכוניות מוכרות כפפות לנהיגה.
הוליווד החזירה לגדולתן את הכפפות הארוכות.
ג'יין ראסל השחקנית ההוליוודית בכפפות.
בקייץ 1968 ג'ון קרלוס ותומי סמית קיבלו את המדליות בידיים עטויות כפפות שהפכו לסמל של הכוח השחור. אגב כתוצאה מכך הם הודרו מהמשחקים האולימפיים.
במאה ה-20 הכפפות הפכו לסמל של אלגנטיות והפכו לחלק ממלתחת האישה. היו תקופות בהן פסקו להשתמש בהן לנוי, אך לעיתים הכפפות חוזרות כאקססורי אופנתי.
יש מגוון רב של כפפות מחומרים שונים: עור, סאטין, משי, כותנה, קטיפה וצמר.
ספרד ידועה בכפפותיה המבושמות.
קיימים סגנונות רבים לכפפות: קצרות, ארוכות, ללא אצבעות, עם אצבעות קטועות בקציהן, כמקשה אחת על היד ללא אצבעות, ואפילו עם אצבע שאפשר להשתמש בה בסמארטפון.
בעיר אומארו בניו זילנד פורחת אופנת הסטימפאנק.
ו
_%5B5572DAFA%5D.mkv_snapshot_00.07.07_%5B10258%5D.png)
.png)
.jpg)
