שמלות אדומות מפורסמות Famous red dresses

 לכל הקוראים: שנה טובה ומאושרת!

 

הרבה נשים שואפות ללבוש שמלה אדומה. לא כולן מעזות.

 

בעימות לבחירות בארה"ב ב-2016 בו התמודדה הילארי קלינטון מול דונלנד דאק לבשה קלינטון חליפה אדומה.

הילארי קלינטון 27.9.16

ידועות שמלות אדומות  מפורסמות:

ג'וליה רוברטס בשמלה הבלתי נשכחת של ויויאן  וסטווד ב"אישה יפה"  1990

מישל אובמה ב-2013 בשמלה של ג'סון וו

אדום –  צבע זה הוא סמל חיים, חוזק וירטואליות. חיות, הישרדות, חומריות, צ'אקרת הבסיס. אדמה, קיבעון, מעלה חיוניות,משפר את מחזור הדם ממריץ ועוצמתי. צבע זה מכונה גם בשם "הממריץ הגדול ו "אב החיוניות" ,מסמל את הפוריות ברוב התרבויות הוא מייצג את העיקרון הזכרי. אצל הסינים הוא משמש כצבע השמש אשר לו מייחסים כוחות רבי עוצמה. הוא סמל אוניברסאלי להתחדשות ולאלמוות.

לדברי ההילרים: 

אדום הינו הצבע של אנרגיה, חיות ועוצמה. משתמשים בו כדי לרפא סרטן, לרפא פצעים ודלקות ועוד. יכול לחמם אזורים שונים כדי להפיג כאב. אדום הוא צבע עם יכולת חזקה לריפוי מחלות דם ובעיות במחזור הדם.
יכול לעזור במצבים של דיכאון.
אסור להשתמש באדום באנשים עם בעיות של עודף לחץ דם או חרדות.
במקרה ונשארים תחת קרן אדומה או שנחשפים לאדום לאורך זמן ארוך זה יכול לגרום לחוסר מנוחה ואפילו לתוקפנות.
צבע זה מתחבר עם הקוטביות הגברית.
שטיח או קיר אדום במקום העסקים יוכל להביא לכסף.
אם את/ה איש/ת מכירות, כדאי ללבוש משהו אדום.

נשים לובשות שמלות אדומות פחות מאשר בשמלות שחורות. לא כל אישה מעזה ללבוש שמלה אדומה.

נשים שכונו "פאם פאטל" נהגו ללבוש שמלות אדומות.

 

להלן שמלות אדומות מפורסמות:

 

קייט מידלטון

אודרי הפבורן ב"פנים מצחיקות" 1957

צ'יטה ריבירה בהפקת ברודווי של סיפור הפרברים שנות ה-50

בלה חדיד 2016

 

ריהאנה 2012  בשמלה של קלוין קליין

ניקול קדמן בטקס האוסקר בשמלה של בלנסייגה 2007

מרלין מונרו 1956

ג'ניפר לורנס באוסקר  2011

אמי שומר בשמלה של קלוין קליין 2015

 

השמלה האדומה שיש לה ערך משל עצמה בויקיפדיה. סינדי קראפורד 1991 בשמלה של ורסצ'ה

הזמרת-שחקנית דורותי בנדריג' 1950

שרה ג'סיקה פרקר באוסקר 2011

ריהאנה בשמלה של אזדין  אלייה בגרמיס 2013

היידי קלום בשמלה של ג'ון גאלייאני באוסקר 2008

הנסיכה דיאנה בשמלה של כריסטאן  לקרואה 1992

אמה סון בגאלה של המט ב-2012. שמלה של לאנווין.

לופיטה ניונגו בשמלה של רלף לורן 2014

הנסיכה דיאנה ב-  1989  בשמלה של קתרין  ווקר

סיד צ'ריס ב"שיר אשיר בגשם" עם פרד אסטר 1953

מישל ויליאמס באוסקר 2012 בשמלה של לואי ויטון

\קייט פרי בשמלת קטיפה של דולצ'ה וגבנה 2012

ניקול קדשמן בשמלה בסגנון  פלאמנקו  בקאן  1996

אליזבת טיילור בשנת 1987

ביונסה ב-2013 בשמלה של ורסצ'ה

ג'וליה רוברטס 1999

ג'ניפר אניסטון בשמלה של ולנטינו באוסקר.

 

 

בלייק ליבלי בטקס האמי  בשמלה של ורסצ'ה

ארתה פרנקלין 1965

אמאל קלוני 2015 בשמלה של ג'ון גאליני בגאלה של המט.

צ'רליז  ת'ירון בשמלה של דיור ב-2016

הצבע ורוד

יש גוונים שונים של ורוד: ורוד פוקסיה, ורוד פודרה, ורדרד, ורוד-בייבי, ורוד פסטל ועוד.

החנויות והתצוגות שופעות ורוד השנה, בעיקר ורוד-פודרה.

 

הצבע ורוד מופיע בטבע:

ורוד הוא הכינוי לצבע המתקבל מערבוב של הצבעים אדום ולבן ולעתים מתואר גם כגוון בהיר של אדום. ככל שהוא מכיל יותר אדום, יתקבל צבע ורוד חם יותר, בעוד עירובו עם מינון גבוה של לבן יבהיר אותו וייצור גוון קר יותר.

בעברית, המילה "ורוד" נגזרה משם הפרח ורד. הדבר נכון גם לערבית, שבה המילה "ורוד" היא وَرْدِي (וַרְדִי) ולצרפתית, שבה המילה "ורוד" היא Rose. באנגלית, מקובל לקרוא לצבע זה Pink, אם כי מילה נרדפת למקובלת היא Rose, כמקובל בעברית, בערבית ובצרפתית.

השיוך של הצבע הוורוד לבנות קיים בתרבות רק מהעת המודרנית.

ישו לבוש ורוד בזרועות המדונה, דון לורנצו מונאקו  Don Lorenzo Monaco  1410,

 הומרוס כותב על השחר הורוד
במאה ה-18 ניתן למצוא תמונות של נשים בורוד:
מדאם דה פומפדור בורוד
במאה ה-19 בנים לבשו ורוד
המלכה ויקטוריה כעם בנה הלבוש בורוד
במאה ה-20 היתה זו המעצבת הנודעת אלזה שיפארלי שעיצבה שמלות בורוד:
שיפארלי: בד וורוד

שמלות ורודות מפורסמות:

ז'קלין קנדי בורוד 1962
ז'קלין קנדי בחליפת שאנל הורודה
מרלין מונרו בורוד 1953
בסרט "יפה בורוד" 1986
גוינית פלתרו בטקס האוסקר  1999
הרימון ב"הארי פוטר"
אודרי הפבורן בארוחת בוקר בטיפאני  ובגסירתי הנאוווה
ריהאנה בטקס הגראמי 2015
ניקול קידמן באוסקר 2002
בארבי
קייט מידלטון
מישל אובמה
הילארי קלינטון
אנג'לה מרקר

 

 

 

כיום:

בעת המודרנית ורוד משוייך  לבנות.

ורוד הוא צבע נפוץ בפריטים המיועדים לתינוקות ממין נקבה, לעומת תכלת לתינוקות ממין זכר.

ילדה לבושה בוורוד

ורוד הוא צבע המסמל מתיקות.

אומרים על אנשים שמעדיפים ורוד שבדרך כלל מדובר באנשים שאוהבים כל מה שקשור לעולם הגשמי, כמו אוכל ומוזיקה. הם נהנים לאסוף חפצים בעלי ערך כספי או סנטימנטלי.
תכונות מרפא: מרגיע, משפר ומחזק את המערכת החיסונית, משפיע בצורה חיובית על תהליכי חילוף חומרים בגוף ומאפשר לאדם לאהוב את עצמו.
שילוב של אדום ולבן. צבע של אהבה ואינטואיציה. צבע של הלב החיצוני. אופטימי, ילדותי, ארוטי ומשדר נשיות.

הצבע הוורוד מקושר במערב עם נשיות, כמו שהצבע הכחול מקושר עם גבריות. בהתאם לכך, מקצוע של "צווארון ורוד" הוא מקצוע שמרבית המועסקים בו הם נשים. הקישור הזה חדש, יחסית, מבחינה היסטורית ומקורו במחצית הראשונה של המאה העשרים. עד אז נחשב לעתים דווקא הכחול לצבע "נשי". כך, למשל, מציין כתב עת לנשים Ladies Home Journal בשנת 1918 כי יש דעות שונות בעניין התאמת צבע לבגדי ילדים אך "מקובל בדרך כלל שוורוד מיועד לבנים וכחול לבנות. הסיבה היא שוורוד הוא צבע חזק והחלטי ומתאים יותר לילד בעוד הכחול שהוא עדין יותר מתאים לילדות".

יצירות אמנות שנוצרו עד למאה העשרים מציגות פעמים רבות ילדות לבושות כחול וילדים בנים בוורוד. ייתכן כי השימוש הנרחב בכחול (שהיה הצבע הזול ביותר) למדי מלחים ולתלבושת אחידה בפנימיות, היא שהביאה בסופו של דבר לזיהוי  שלו עם "בנים" והשאירה את הוורוד לבנות.

הביולוגית אניה הרלברט (Anya Hurlbert) פרסמה מחקר המבקש להוכיח כי המוסכמה החברתית אינה שרירותית אלא נובעת מהבדל ביולוגי בין המינים ויסודה בדרישות שונות שהעמידה האבולוציה בפני יכולת זיהוי הצבעים של גברים ונשים.

הרלברט ושותפה יאז'ו לינג בקשו מנחקרים לבחור במהירות, באמצעות עכבר המחשב, בין שני ריבועי צבע שהוקרנו מולם. כך, סודרו הגוונים לפי מידת ההעדפה שגילו כלפיהם הנחקרים. התוצאות מורות כי הגברים מחבבים את הקצה הכחול של הספקטרום (אורך גל קצר) והחיבה שמעוררים בהם הצבעים הולכת ויורדת ככל שמתקדמים לאורכי גל ארוכים יותר: מהכחול לירוק וממנו לצהוב, לכתום ולבסוף האדום.

לעומתם העדפות הנשים היו מוסטות במידה ניכרת לכיוון הגוונים החמים: צהוב ואדום.

ההבדל בין הנשים לגברים מופיע בעיקר כשהם נדרשים לבחור בטווח שבין הירוק לאדום. נשים מעדיפות במובהק את האדום ואילו לגברים נטייה קלה לטובת הירוק.

ההבחנה ירוק–אדום צעירה יחסית מבחינה אבולוציונית ומייחדת את קבוצת הקופים צרי האף (קופי העולם הישן) משאר היונקים. השערה רווחת היא כי היכולת הזו מקלה על הקופים להבחין בפירות  צהובים, כתומים ואדומים על רקע חופת עלים ירוקה.

הרלברט משערת כי יכולת כזו חשובה יותר לנשים המלקטות מאשר לגברים ציידים.

גם ההסבר האלטרנטיבי לראיית הצבע המשוכללת – הבחנה בין גוני עור – מתיישבת, לפי הרלברט, עם תפקידה המסורתי של האישה כמטפלת בתינוקות שצריכה להתמקד בחלקו האדום של הספקטרום כדי לקבל מידע על מצבו של הילד.

פרשנות התוצאות כמבטאות שוני ביולוגי ספגה ביקורת מצד חוקרים אחרים.

הוורוד הוא אדום מעורב בלבן כלומר בעל טוהר ספקטרלי נמוך,

מחקר שבדק את מיקוד הראיה של פעוטות בכתמי צבע הראה כי בגיל הרך אין כלל יכולת הבחנה בין צבעי פסטל כוורוד או תכלת לבין סתם לבן והילדים מעדיפים צבעים "חזקים" כאדום או כחול. עוד מתברר כי אין הבדל בין בנים לבנות בנכונותם להתמקד בצבעים שונים.

גם הבנים וגם הבנות מגלים העדפה ברורה לכחול, במקום השני נמצא הסגול ואחר כך האדום. הירוק והצהוב זוכים לפופולריות הנמוכה ביותר בקרב הפעוטות ללא קשר למין

. החוקרת שרה טורגון (Sarah M. Turgeon) בדקה את ההבדלים בהעדפות הצבעים על פי ציורים "חופשיים" של ילדים בגילים שונים. עד גיל 6 אין הבדל לא במספר הצבעים ולא בסוג הצבעים בהם בוחרים ילדים לצייר. רק בציורים של ילדי כיתות ב' ו-ג' מתחיל להסתמן שוני, בנות משתמשות ביותר צבעים (שמונה גוונים בממוצע בציור לעומת שישה אצל הבנים), מגלות העדפה לצבעים "חמים" (אדום, כתום וצהוב וכו') ומפתחות העדפה לוורוד.

 

כיום באופנה

 

ז'קט בורוד  זארה

מכנסיים ורודים טופשופ

חצאית ורודה אסוס

סריג בורוד ג'אני

חצאית עור בורוד כראוון

נעליים ורודות אקווזורה

סניקרס ואנס

מעיל פרווה מלאכותית אופנינג סרמוני

ארנק ורוד

ז'קט אופנועים בורוד

שמלה ורודה

מעיל בורוד

סריג של סטלה מקרתני

טי שירט

סנדל ורוד

ז'קט עם ורד

עור ופרווה בוורוד

סנדל פרוותי

משקפי שמש עם מסגרת ורודה. דיור.

נעל עקב וורודה

נעל עקב

חולצה ורודה

שמלה בורוד פודרה

שמלות בורוד פודרה

חולצה בורוד פודרה

חולצה בורוד פודרה

סריג

בלייזר בורוד

שמלה חושפת כתפיים

גופייה

שמלת מידי

גולף ורוד

תיק של כלואה

תיק של מנסור גבריאל

מעיל

תיק של לוואה

נעל של גוצ'י

כפפות פרווה

תיק ורוד פודרה

 

 

 

חליפות עסקים לגברים ולנשים Suits for women and men

 

החליפה המודרנית  לגברים ולנשים הופיעה במאה ה-19 אך שורשיה במלך האנגלי צ'רלס השני ב-1666 שחיקה את  לואי ה-14 ודרש מכל אנשי החצר להופיע בחליפה זו.

בגדים עסקיים

עסקי פורמלי

חליפה היא ז'קט ומכנסיים וגם חצאית (לנשים) מאותו סוג של בד עם חולצה ואצל גברים לרוב עם עניבה. החליפה נחשבת ללבוש עסקי כבר מאות בשנים. נעליים וגרביים לנשים. נעלי עקב או סירה לנשים.

עסקי פרופסיונלי

בדרגה מתחת לחליפה נמצא הלבוש של ז'קט/בלייזר עם מכנסיים מבד שונה וגם בצבע שונה. לעיתים גברים משלבים גם עניבה ונשים – צעיף.

עסקי יומיומי

הכתפיים המרובעות והמורחבות משדרות אשליה של חלק גוף עליוון חזק וגדול.

ההצרה במותניים תורמת לאשליית הרוחב והגודל של הכתפיים.

החליפה גם משדרת תנועות יציבות, קפואות ופורמליות.. היא מסווה תנועות גוף טבעיות ומקרינה עוצמה, אחידות ויציבות.

המראה הכללי של החליפה, הבד האחיד  והצורה האחידה, הצבע השחור-כחול-אפור יוצר מראה עסקי המאפשר לנשים ולגברים מאינטראקציה נעל בסיס עסקי ולא על בסיס ג'נדר.

החליפות משדרות הצלחה. סמכותיות. אמינות.

גם הלובשים מרגישים מוצלחים יותר בחליפה וגם הצופים בהם סוברים  ברושם ראשון שלפניהם אנשים מצליחים.

חליפות ועניבות חובשים אנשים בוגרים ובדרך כלל אנשי עסקים.

החליפה גם משדרת אמינות.

קרייני חדשות לובשים בדר"כ חליפות ועניבות כדי לשדר רצינות ואמינות.

השאלה נשאלת: למה חליפות ועניבות משדרות הצלחה?

כנראה, הורגלנו כך לפרש את הסיגנל של החליפה והעניבה.

צבע החליפה משדר אף הוא ביזנס. כחול יוצר מצב רוח שקט, רגוע ונעים. הוא מסמל דיגניטי ואמת. בעולם הלא-מילולי  השחור מסמל אבל ועצבות אך גם כוח ועוצמה. האפור והפסטלים מייצגים עושר והצלחה. ע"י שילוב חולצות פסטליות וחליפה כחולה-שחורה-אפורה נוצרת אווירה של כבוד, עוצמה והצלחה.

הפופולריות של העניבה מיוחסת לכך שצוואר חשוף מסמל פגיעות.

גברים לובשים עניבות מאות בשנים. חייט המלך אדוארד השביעי אמר שכשגבר נכנס לחדר קודם מבחינים בעניבתו.

המנהג שכפתור בז'קט החליפה נותר לא רכוס נובע מכך שהמלך אדוארד השביעי לא רכס כפתור זה מטעמי נוחות. החייטים האנגליים מכנים אותו "הכפתור העצל".

 

הולדת החליפה

הולדת החליפה הנוכחית היתה ב-15 באוקטובר 1666 כשהמלך צ'רלס השני הופיע בחליפה- עפ"י ההיסטוריון סמואל פפיס. הוא ציווה על אנשי החצר האנגלית ללבוש מעיל ארוך, וסט, עניבה, חולצה מכנסיים וכובע.

 

 

למשך מאתיים שנים חייטים עיצבו חליפות ברוח החליפה של המלך צ'רלס השני מאנגליה .

בתחילת המאה ה-19 קבע בו ברומל , ידיד  של המלך צ'רלס הרביעי, את סגנון הלבוש של החליפה: ז'קט כהה לרוב פראק, מכנסיים, חולצה לבנה, עניבה ומגפיים גבוהים.

בתקופה הויקטוריאנית שלטה החליפה, והז'קט ליומיום הפך ספורטיבי יותר והפראק נשאר לערב.

כללים לכיפתור חליפה עוצבו ע"י אדוארד השביעי: עקב בטנו הוא לא יכול היה לרכוס את הכפתורים בשבתו לסעודה, כך שהשאיר כפתור פתוח. נתיניו מתוך כבוד למלך או מתוך פחד, חיקו אותו.
אדוארד השביעי

לבוש זה יובא גם לארה"ב.

בתקופה האדוארדית נפוצה החליפה כלבוש עסקי. עדיין אנשים לבשו ז'קט ארוך.

 

 

 

גבר במעיל בוקר 1901

 

בתחילת 1900 – גברים לבשו מעילי פראק

מעיל פראק

לאחר מלחמת העולם הראשונה רוב הגברים אימצו את הז'קט הקצר.

בעת חתימת חוזה וורסאי ב-1919 הנוכחים לבשו מעיל בוקר לישיבות לא פורמליות ומעיל פראק לישיבות פורמליות.

הסכם וורסאי

לאחר מלחמת העולם הראשונה רוב הגברים אימצו את הז'קט הקצר.

בשנות ה-20 חליפות נלבשו כלבוש פורמאלי הן בהזדמנויות פורמאליות ביום והן בלילה. גברים שמרניים המשיכו ללבוש מעיל ארוך שכונה מעיל פראק או "מעיל הנסיך אלברט". בשנות ה-20 גברים החלו ללבוש מכנסיים רחבים, ישרים.  אלו כונו "Oxford bags." הגברים לבשו חליפה של שני חלקים. הז'קט כלל 2 שורות כפתורים.

Oxford Suits

בשנות ה-20 גם ניתן היה לראות את חליפות הג'אזב שנלבשו  ע"י זמרי ג'אז וגם ע"י גברים רבים:

חליפות ג'אז

בשנות ה-20 כשהחיילים חזרו מהמלחמה גם צווארון החולצה הפך פחות נוקשה וויתרו על הוסטים.

img_MenClassicCollar.jpg 

ב-1935 שונה הסגנון. המעיל הפך רפה יותר.

בשנות ה-40 ויתרו על שתי שורות כפתורים (עקב הצורך בקיצוצים)

 

בארה"ב המעיל הקצר החליף את המעיל הארוך.

אחרי מלחמת העולם השנייה החליפות הפכו לפשוטות יותר והז'קט הפך ישר ללא סימון של קו המותן. הניו-יורק טיימס טען שהחליפה המודרנית היא החליפה האפורה מפלאנל. ב-1956 הרומן של סלואן וילסון "האיש בחליפה האפורה" הפך את החליפה הזו לסמל של המעמד הבינוני העובד. קרי גרנט ופרד אסטייר לבשו מכנסי פלנל בשנות ה-40.

 

בשנות ה-60 החלו ללבוש את ז'קט נהרו (למשל, ג'וני קארסון). הז'קט נלבש ללא עניבה.

ז'קט נהרו מאופיין ע"י הצווארון שלו – ג'וני קרסון

בשנות ה-60 גם ניתן היה לראות את החיפושיות בחליפות שעיצב פייר קרדין:

החיפושייות

בשנות ה-60 ניתן לראות גם את ה- MOD SUITS

חליפות המוד – הצעירים שמחו נגד המקובל

בשנות ה-70 החליפה של שלושה חלקים הפכה לפופולארית. ניתן היה לראותה במועדוני דיסקו.

ג'ון טרבולטה בחליפת דיסקו

בשנות ה-70 הופיעו גם חליפות הספארי

חליפות ספארי

רוברט רדפורד בחליפת ספארי בסרט "זכרונות מאפריקה"

 

בשנות ה-70 המאוחרות החלו להתפשט חלקי חליפה בנפרד: מכנסיים וז'קט לחוד. זו היתה המצאה של Haggar. – יצרן בגדים לגברים  הגדול ביותר מ-1926 בטקסס.

 

מודל של הגר.

בשנות ה-80 החלה שוב מגמה של הפיכת החליפה לפשוטה יותר. אך בלטה ה-POWER SUIT.

power suit

היאפים ב"power suits"

בשנות ה-90 חזרה הפופולאריות של חליפת שלושת החלקים אך בשנות האלפיים ירדה הפופולאריותשלהם.

בשנות ה-90 הרבה עסקים אמריקאיים אימצו קוד לבוש קאז'ואלי שהחל ב"יום שישי קאז'ואל" שהורחב לכל שבוע העבודה. מגמה דומה התרחשה באירופה.

כיום החליפה משמשת למצבים עסקיים פורמאליים.

בקולנוע

Humphrey Bogart

 Casablanca

Marcello Mastroianni

 81/2

Steve McQueen

 The Thomas Crown Affair

Robert Redford

 The Great Gatsby

Robert De Niro

 Casino

Richard Gere

 American Gigolo

 

Cary Grant

 North by Northwest

Sean Connery

 Goldfinger

Jack Nicholson

 Chinatown

Michael Caine

Get Carter

 

ידועים סוגים שונים של חליפות, למשל:

Zoot suit שנות ה-30 וה-40

 

  • The Western suit, a form ofwestern wear featuring a tailored jacket with "western" details such as pointed yokes or arrowhead pockets.
  • TheNudie suit, a highly decorated form of western wear.
  • TheSafari suit, a fashion of the 1970s. Patterned after military dress uniforms worn in hot climates, it consisted of (long, but sometimes short) trousers and short-sleeved jacket with patch pockets of a light suiting fabric, typically of beige or pastel shades of blue and green. It was worn with a short-sleeved shirt, mostly of open neck design, but occasionally with a tie. Another style associated with this was the leisure suit, which had a long-sleeved shirt-like jacket.
  • TheDisco suit, a fashion of the 1970s with exaggerated lapels and flared trousers and usually necktie omitting, often in white or brightly coloured polyester fabric, the jacket was based on the jackets popular in the 1930s.
  • The Mandarin suit orNehru Jacket, a simpler style worn with no necktie, has become increasingly popular in the late 1990s and first decade of the 21st century.
  • The Power suit of the mid-1980s and early 1990s.
  • It's a double breasted suit characterized by sharp cuts, wide shoulder pads and a stiff rigidity.

The Mandarin suit orNehru Jacket, a simpler style worn with no necktie, has become increasingly popular in the late 1990s and first decade of the 21st century.

  • The Power suit of the mid-1980s and early 1990s. It's a double breasted suit characterized by sharp cuts, wide shoulder pads and a stiff rigidity.

 

informal look to the dinner jacket. In modern times the black lounge suit has become popular to wear during the day.

 

חליפות נשים

ראו:

http://hayaofek.com/women-suits-%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%91/

 

 

נשים בלבוש חליפה עסקית:

http://www.elle.com/fashion/g8897/women-in-suits-menswear/

 

Hollander, Anne Sex and Suits. New York, 1994

Amies, Sir Hardy The Englishman's Suit. London, 1994

 

 

סתיו 2016

 

הטרנדים הבולטים

בהשראת הצי

כתף חשופה

דיור

בהשראת הנמר

מתכתי

אקילינו רימונדי

לאנווין

הדפסים צבעוניים

ורסצ'ה

דולצ'ה וגבנה

 

קומות

קטיפה

ראלף לורן

אלברטה פרטי

שחור שקוף

רומנטיקה

שאנל

פרחים גדולים

גוצ'י

כתפיים רחבות

סן לורן

ירוק

מחוכים ושמלות קומבינזון

מוסקינו

אקספרס

פרווה מלאכותית

אסוס

גולף

אמריקן אפרל

ג'ינס עם טלאים וקישוטים

אסוס

ז'קטים מתנפחים

נורדסטרום

 

פרפרים

מעילים קצרים

מעילים

גוצ'י

מעיל טרנץ

J.Crew Icon Trench Coat

 

נעליים

מגף קטיפה

ג'ימי צ'ו

סטיוארט ויצמן

מגפיים ונעלים גבוהות

ולנטינו גארוואני

אלטוזארה

סן לורן

גבריאלה הרסט

The Frye Company

Dries Van Noten

Brunello Cucinelli

Sergio Rossi

Louis Vuitton

ארנקים

הרמס

פראדה

פנדי

סלוטורה פראג'אמו

גוצ'י

דיור

כלואה

Dooney & Bourke

Bottega Veneta

Nancy Gonzalez

נעליים

Alexander Wang

ג'ניאבטי רוסי

גוצ'י

Bottega Veneta

מיו מיו

Mary Katrantzou

סן לורן

Altuzarra

Loewe

פראדה

נעל סטייטמנט

מרק ג'יקובס

תיק סטייטמנט

פנדי

 

דיאן פון פירסטברג

באלאנסיגה

פראדה

 

גוצ'י

ולנטינו

ויקטוריה בקהאם

סוניה ריקייל : Sonia Rykiel

השבוע הלכה לעולמה אחת מגדולות מעצבות האופנה של זמננו: סוניה ריקייל.

25 בספטמבר 1930 – 25 באוגוסט 2016

 

 סוניה ריקייל נולדה ב-1930 בניי-סיר-סן, פרוור במערב פריז. היא הבכורה מבין חמש בנות משפחת פליס (Flis). הוריה, מהגריםיהודים ממזרח אירופה (אב ממוצא רוסי ואם ממוצא רומני), עבדו כשענים.

 בשנת 1951 נישאה לסם ריקייל (Sam Rykiel), שבשנת 1954 התחיל לנהל את הבוטיק היוקרתי  שירש מהוריו, "לורה" (Laura).
בשנת 1956 נולדה בתה נטלי, ובשנת 1961 נולד בנה ז'אן-פיליפ ( (לימים מוזיקאי). בשנת 1968 התגרשה.
סוניה ריקל וביתה נטלי
ריקייל החלה לעצב בגדים כאשר בהיותה בהיריון לא מצאה בגדים לטעמה. בשנת 1962 עיצבה סוודר שאותה כינתה "הסוודר של הנער העני", והוא נמכר בהצלחה רבה.
 הסוודר הופיע על הכריכה של עיתון האופנה ELLE והביא לריקייל את התהילה. מאז מכונה ריקייל כ"מלכת הסריגים". אודרי הפבורן  קנתה 14 סוודרים כאלו מכל הצבעים.
היא מכרה את הסריגים שלה כחלק מחנותו של בעלה.
בשנת 1964 עיצבה שמלה בעלת מחשוף גדול במיוחד בעבור בוטיק לורה בגאלרי לפאייט.
בשנת 1965 פתחה חברה על שמה.
ב-1967 הציג העיתון "ווג" לקוראיו את ריקייל כ"מלכת בוטיק "לורה" המקסימה בעלת השיער האדום".
. ב-1968 שנה פתחה את חנות הדגל שלה ברחוב דה גרנל (rue de Grenelle) בפריז,
ב-1969 הוסיפה עוד חנות בגאלרי לפאייט. עיצוביה נמכרו אף בבלומינגדיילס בניו יורק.
בשנת 1971 השיקה את הבושם הראשון שלה.
בשנת 1972 נכללה ריקייל במסגרת 12 מעצבי-העל האירופאים של העיתון "ווג", שהכתיר אותה כ"מלכת הסריגים".
היא ידועה בסריגי הפסים.
שמלת פסים של סוניה ריקל
ריקייל והסריגים
בשנת 1973 מונתה לסגן נשיא ארגון האופנה הצרפתי Chambre Syndicale, משרה שבה החזיקה 20 שנה, ובתה נטלי ריקייל נבחרה להמשיך בשנת 2008.
 1975
1975
בשנת 1976 פתחה ריקייל קו אופנת סוודרים לגברים.
ב-1976 הציגה את קולקציית "nonfashion" (ללא אופנה), המבוססת על הרעיון שאופנה אינה קיימת כשלעצמה ללא סגנון. לשם הדגשת הרעיון שינתה וקיצרה את אורך שמלות הערב ועיטרה אותן במילה MODE בחזית.
1976
ב-1977 הייתה המעצבת הראשונה שהציעה רכישת בגדים מעוצבים באמצעות קטלוג אופנה, שם היא מציעה אופנה לציבור הרחב.
משנת 78 היא מוסיפה גם אביזרים.
בשנת 1979 פרסמה את ספרה הראשון, Et Je la Voudrais Nue.

בשנת 1981 הופיעה ריקייל בתוכנית הטלוויזיה של אנדי וורהול, שכינה אותה "האישה המודרנית הזוהרת" שנתנה לעיתון "ווג" טאצ' של גבריות יחד עם פמיניזם  שייצר את מראה ה"טומבוי", ויצרה את הקשר החושני בין אישה לבגדיה. מאוחר יותר צייר וורהול ארבעה דיוקנאות של ריקייל.

 

 

ריקייל של וורהול

ריקייל, צילום של וורהול

ב-1982 נבחרה ריקייל לעצב מחדש את מלון קריון בפריז. 1983 נפתח בוטיק זיכיון בשדרת מדיסון.

ב-1985 עיצבה את מלון לוטסיה בפריז, וזכתה בפרס מטעם ארגון האופנה הבינלאומי.ב-1987 השיקה קו קוסמטיקה ביפ

ןב-1988 יצא לאור ספרה Célébration, 20 Ans de Mode.

 

 

1989

1990

 

ב-1992 עיצבה קו נעליים ומוצרי אקססוריס.

רביד

משקפי שמש

1992

1992

ב-1993 נפתחה תערוכת אופנה לעיצוביה במוזיאון האורנז'רי בפריז.

ב-1994 שימשה השראה לסרטו של אלטמן "משהו ללבוש" (בדמותה שיחקה אנוק איימה) ואף הופיעה בעצמה בסרט.

فאנוק אמה וסוניה ריקייל

בשנת 1995 הקליטה יחד עם הזמר מלקולם מקלארן את השיר "מי היא לעזאזל סוניה ריקייל?" לאלבום של הזמר.

בשנת 1998 הופיעה בסרט Belles.

ב-2000 עיצבה יותר ממאתיים וחמישים תחפושות עבור המחזמר "עשרת הדיברות".

בשנת 2004 השיקה קו הלבשה תחתונה.

ב-2006 עיצבה את התלבושות למחזמר הצרפתי "עשרת הדברות"

משנת 2009 יצרה שיתוף פעולה עם חברת H&M בשיווק מוצרי האופנה שלה.

סוניה ריקייל ל- H&M

בתה נטלי המשיכה את מפעל חייה של אמה, פיתחה והרחיבה את מותג האופנה "סוניה ריקייל".

סוניה ריקייל נחשבת למייסדת הריקיאליזם באופנה.  התנועה שייסדה ריקייל ב-1968  שייכת לזרם "הלבוש המוכן" (ready-to-wear)שהתרחשה בצרפת בשנת 1970 בפריז. היא אפיינה את העיצוב של הדור החדש שהשיק סגנון חדש ואחר ממערך ה"הוט קוטור" (אופנה עילית, המיוצרת באופן ייחודי איכותי ויידני, לא באופן תעשייתי וללא חיקוי והעתקה).

ריקייל הייתה לחלוצה בתחום האופנה בכך שהקנתה חשיבות לנוחות של בגדי נשים  יומיומיים.

סוניה ריקייל דחפה נשים להיות מיוחדות ומיסתוריות גם יחד.

ריקייל מציעה סגנון בוהמי ולא פורמלי אך גם אלגנטי. היא מכנה סגנון זה "לא במודה". היא מדגישה בכך שנשים לא צריכות להיות כפופות למודה אלא ללכת אחרי הטעם שלהן. למעשה הלכה ריקייל כנגד האופנה העילית

ריקייל לקחה את האופנה "רחוק ככל האפשר" לדבריה. היא אף "העזה" לשלב את האופנה שלה עם האופנה של מעצבים אחרים כדי לשקף את הרעיון של האישה המשוחררת היכולה לקבוע לעצמה שילוב בגדים המתאים לה.

העיצוב של רקייל חצה יבשות וראה את האישה וגופה כפי שהוא ללא קשר ללאומיות או מוצא. בו זמנית הוצגו ונמכרו בגדים בעיצובה בפריז, ניו-יורק ולונדון.

בשנת 1983 אמרה בראיון לעיתון ווג: "יש לי את הרושם שנשים הן כמוני: הן עובדות, יש להן ילדים, יש להן גברים, הן נוסעות, הן צריכות לארגן את חייהן"

הדוגמניות שהופיעו בתצוגות האופנה של ריקייל בשלהי שנות ה-60 של המאה העשרים התהלכו ללא חזייה, לפי הוראה של ריקייל, והבדים השקופים חשפו לעתים יותר מאשר כיסו. התעוזה נתנה לגוף האישה מקום, היוותה חידוש ואמירה בתחום האופנה והכניס את התפיסה כלפי  גוף האישה כמשתלב עם הבד העוטף אותו.

ריקייל נחשבת לממציאה של "התפר ההפוך הגלוי", את הבגדים ללא ביטנה, וגם את הרעיון של גימור הבגד בתפר במקום במכפלת.

 

 היא ידועה בשמלות הפסים שלה.

קו האופנה של ריקייל התאפיין כלבוש יומיומי נוח ומחמיא לאישה בעידן המודרני, העשוי מסריגים ובדים רכים, מפוספסים ושקופים למחצה.

בנוסף השיקה ריקייל מספר בשמים על שמה, קו מוצרי קוסמטיקה, וקולקצייתהלבשה תחתונה.

כן גם עסקה בעיצוב פנים, עיצוב ריהוט, תיקים, נעליים, משקפיים ותכשיטים.

ריקייל כתבה ספרים המציגים את קולקציות האופנה הרבות שעיצבה בדרכה הייחודית.

ריקייל הייתה הראשונה שהניחה את התפר בגלוי מעל הבד, והראשונה להדפיס מילים על הסריג,

.

1990

 עוד ממאפייני האופנה שהטמיעה ריקייל היו מכפלת מכנס גבוהה מכופלת לאחור, ורדידים ארוכים.

פלטת הצבעים שלה הכילה מאפיינים של באג', אפור, כחול עמוק וצבע פחם.

הכניסה לאופנה פסים רחבים, שיבצה תחרה ויהלומים מלאכותיים בבגדים,

כתבה מסרים באותיות גדולות על הסוודרים, ועיצבה סריגים ארוכים וצמודים.

בתחילת דרכה בשנות ה-60 עיצבה סריגים כסוודרים קטנים בעלי כפתורים ושמלות צמודות סרוגות בפסים רוחביים. בגדיה חידשו את מגמת האופנה בכך שהחמיאו לגיזרה הנשית, היו צמודים לגוף האישה, לעתים שקופים למחצה. העיצוב השווה גזרה רזה וארוכה לנשים, יחד עם תחושה של שחרור ורכות. היא הוכיחה כי הסריג יכול להיות מותאם לכל מגמת אופנה.

בשנות ה-80 אתגרה את האופנה כאשר ערבבה את המושגים גדול, רך, שעשוע, ופרווה בהוסיפה פלטת הצבעים צבעונית עשירה ולא שגרתית של ורוד, סגול יחד עם פרוות שועל וצמר כבשה.

מתוך תצוגה 2009

באוקטובר 2003 הציגה ריקייל את קולקציית האביב שכללה שמלות וינטאג' פרחוניות מעוטרות במלמלה, ודוגמאות של נקודות מודפסות, לצד מעילי סריג בדפוס שחור-לבן.

2003

2003

2003

סמלה המסחרי של ריקייל היה שיערה הפזור האדמוני, כאשר הוא מנופח לרעמת אש המקיפה כהילה את ראשה. גם הדוגמניות שייצגו את בגדיה בתצוגות האופנה הרבות ניפחו את שיערן באותו אופן.

חברת "קוקה-קולה" בחרה בסגנון עיצובה וחתימתה לעיצוב המותג המועדף על נשים "קוקה-קולה לייט" ופנתה לבת, נטלי ריקייל, שהקנתה לבקבוק קווים נשיים ו"הלבישה" אותו בצבעי קשת רוחביים, כמו אלו המעטרים את סריגיה של סוניה ריקייל

 ריקייל עיצבה תלבושות לתיאטרון למחזה "אמוק" 1997, ולמחזה בשם "החדר הכחול" 1999, ולהצגה "עשרת הדיברות" 2000[

ספרים
 ספרים רבים נכתבו עליה כמעצבת אופנה: הספר "סוניה ריקייל- אופנה עולמית" (1998) מאת פרטיק מוריס Patrick Mauries מציג את עיצוב האופנה כמייצגת את שחרור האישה על פי סוניה ריקייל.
הספר "סוניה ריקייל" (2009) מאת אוליבר סאליארד, ביאטריס סלומון, ליז גולדווין ואקיקו פואקי, יצא לאור במקביל לתערוכה במוזיאון לאמנות דקורטיבית בפריז. הספר מציג 40 שנה של סגנונות אופנה שעוצבו על ידי סוניה ריקייל. הספר כולל צילומים משמונים עונות המתפרשות על 40 שנה, ושוזר אנקדוטות אישיות וביטויים של המעצבת.
ריקייל כתבה גם רומן בשם "והייתי רוצה אותה עירומה" (1979), ואת "שפתיים אדומות" (1994).
ספרה "אל תשכח שאני משחקת N’oubliez pas que je joue שנכתב בשנת 2012, בשיתוף פעולה עם הסופרת יהודית פריגנון, מספר על התמודדותה עם מחלת הפרקינסון במשך 15 השנה האחרונות. ריקייל חשפה את מחלתה לאחר שלדבריה, לא יכלה להסתיר את הסימפטומים של המחלה. באומץ רב אמרה: "אני לא רוצה להראות את הכאב שלי. התנגדתי, היססתי, ניסיתי להעלם, ולהעמיד פנים ששום דבר לא קרה. זה בלתי אפשרי, זה לא אני".

אביזרים

עיצוב טקסטיל לריהוט של סוניה ריקייל מתאפיין בצבעים חמים ומשרה אווירה נעימה הקוראת להתכרבל בתוכו. הכריות,הבדים והריפוד, בעלי פסים רחבים בשילוב צבעים כורוד, כתום, אדום, סגול, שחור ולבן. כמו גם פרחים ואותיות.

הנעליים של סוניה ריקייל גדולות ושחורות ברובן. לעתים בעלות עקב גבוה מאוד, ולעתים שטוחות בעלות סולייה מוגבהת, ומשובצות באבנים נוצצות ואבזמי חגורה גדולים.

המשקפים בעיצובה, הן גדולות, לעיתים עטורות יהלומים מלאכותיים או אבנים או פנינים מזויפים, בעלי קווים עגולים.

 

בשמים

  • 1979 Septieme Sens 7th
  • 1993 Sonia Rykiel Parfum W
  • 1998 L'Eau de Sonia Rykiel
  • 1999 Rykiel Homme M
  • 2000 Rykiel Rose W
  • 2003 Rykiel Woman W

 מעבודותיה:

  • ריקייל 2016
  • ריקייל 2016
2015

2010

2000

2010

2011

2000