הסטייל של מדונה

מדונה בטקס המט שהוקדש לכנסיה הנוצרית בשמלה של גוטייה. מאי 2018.

מדונה פרצה לעולמנו בשנות ה-80 ומאז היא איקון אופנה.

מדונה לואיז צ'יקוני (באנגליתMadonna Louise Ciccone; נולדה ב-16 באוגוסט 1958) המוכרת בשמה הפרטי מדונה, היא זמרתשחקניתרקדנית, ואשת עסקים אמריקאית.

1984

חצאית מיני ומטפחת ראש

1984

צמידים

1985

חגורה

1985

חרוזים

1985

מחוך וז'קט עם אמרות זהב

1987

בסגנון מרלין מונרו

1987

בגד פלמנקו

1988

במיני

1989

בקומבינזון

1989

בחליפת פסים

1990

במחוך של גוטייה

1991

בסט של גוטייה

1991

במחווה למרלין מונרו

1992

בחזה חשוף

1993

בעיצוב של דולצ'ה וגבאנה

1993

מעיל של דוצ'ה וגבאנה

1995

בעיצוב של ורסאצ'ה

1996

בתפקיד אוויטה בעיצוב ורסאצ'ה

1996

בשמלה של ורסאצ'ה

1996

במעיל בצבע קרם

1997

בשמלה שחורה ארוכה

1998

בבגד של בלנסיאגנה

1998

במכנסיים במילאנו

1999

בשמלה צהובה

2000

בג'ינס

2000

בחליפת מכנסיים

2001

בפיאה ובבגד בעיצוב גוטייה

2001

בקילט בעיצוב גוטייה

2003

בבגד פרחוני של פראדה

 

2004

במעיל טרנץ של שאנל

2004

בחליפת טוויד של מיו מיו

2005

במכנסיים

2005

בתלבושת דיסקו

2005

בחליפת עור

2006

בתלבושת פרש בעיצוב גוטייה

2006

בבגד גוף בעיצוב גוטייה

2007

בשמלה לבנה ל -H&M

2007

במלאווי באימוץ בנה

2007

עם בנה ובתה המאומצים

2007

בלונדון עם כובע

2008

בשמלת גדילים

2008

בשמלה של סטלה מקרתני

2008

בשואטס ובמשקפי שמש

2008

בתלבושת גדילים של לואי ויטון

2008

בתלבושת של טיצ'י לג'יוונשי

2009

בשמלה של דיור

2009

בלבוש של לואי ויטון ומגפיים מעל הברך

2009

בז'קט של ג'ונתן סאונדרס

2009

בסוודר ובג'ינס

2011

בשמלה של ויונט

2011

בשמלה שחורה צמודה

2011

בשמלה של ורן סקוט

2012

בגלימה של גוטיה, כפפות של שאנל וכובע של דוצ'ה וגבנה

2012

בשמלה של רים אקרה

2012

בשמלה של מרצ'סה

2012

בשמלה של טיצי לגיוונאשי

2012

בלבן בישראל

2012

בלונדון

2013

בבגד של טיצי לגיוואנשי

2013

במכנסיים וחולצה צמודה

2013

בחליפה של דולצ'ה וגבנה

2013

בחליפה של רלף לורן

2014

בחליפה לבנה של רלף לורן

2015

בבגד של טיצי לגיוואנשי

2015

בחגורה גדולה

2015

בבגד של מוסקינו

2016

בבגד של ג'יוונשי

2016

בסרפן

2017

בבגד של מוסקינו

2018

במגפיים גבוהים

חצאיות

החצאית היא בגד הנתפס ברוב התרבויות כלבוש נשי. עם זאת, בתרבויות שונות נהוג כי גם גברים לובשים חצאית, בעיקר בלבוש טקסי או מסורתי. דוגמה מוכרת לכך היא הקילט הסקוטי.

סיווג נפוץ של חצאיות הוא לפי אורכן:

חצאית מיקרו

חצאית מיקרו

חצאית קצרה מאד המכסה את הישבן אך חושפת את כל אורך הירך. הופיעה בשלהי שנות ה-60 בעקבות הופעת חצאית המיני. מכיוון שחצאית זו מוגדרת כחצאית החושפת את הירך אורכה תלוי באדם הלובש אותה. האורך ונע בין 2-3 ס"מ מתחת לקו הישבן ובגרסאות הקצרות יותר עד לכמה סנטימטרים מעל קו הישבן כך שחלקו התחתון של הישבן חשוף קמעה. חצאית זו נחשבת פרובוקטיבית וקיבלה את כינוי הגנאי "חצאית חגורה" על שום מידותיה הקצרות. לעתים נהוג ללבוש את החצאית מעל מכנסיים צמודים, טייטס או בגד גוף.

חצאית מיני

חצאית מיני

חצאית המכסה חלקית את הירך, קצרה באופן מובהק מגובה הברכיים. לרוב בין 20 ס"מ עד כמה סנטימטרים מעל לברכיים. הופיעה לראשונה בשנות ה-60 ב"לונדון החוגגת" וארצות הברית. בשנות ה-70 הפופולריות של המיני ירדה מאד והחצאיות החלו להתארך. העיתונאי כריסטופר בוקר נתן סיבה אפשרית "אין כמעט לאן להמשיך… חצאיות המיני לא יהיו גבוהות יותר". סיבה נוספת היא צמיחת התנועה הפמיניסטית, זאת למרות שבשנות ה-60 המיני נחשבה כסמל לחופש ונלבשה על ידי פמיניסטיות כגון ג'רמיין גריר שתמכה בפומבי בזכות האישה להתלבש כרצונה.
למרות זאת המיני לא נעלמה לגמרי והחלה להופיע שוב בשנות ה-80 כחצאית מקובלת. היא התבססה בעיקר כלבוש אחיד של מעודדות במשחקי ספורט ואירועים שונים. באמצע שנות ה-80 הפכה המיני לפריט אופנתי נפוץ מאוד, נשים מפורסמות רבות כגון הנסיכה דיאנה לבשו אותה, ונשות עסקים לא חששו להגיע עם מיני לפגישות עסקיות. חצאיות מיני קצרות נקראות לעתים מיקרו-מיני כאשר אורכן קרוב יותר לאורך חצאית מיקרו מאשר למיני ארוך.

חצאית מידי

חצאית המכסה את הברכיים ואורכה עד אזור הברכיים או למטה מהם.

חצאית מקסי

חצאית ארוכה המגיעה עד כפות הרגליים ומכסה את הרגליים בשלמותן.

סיווג חצאיות לפי בד או גיזרה
חצאית ג'ינס

חצאית ג'ינס מיקרו

חצאית זו עשויה מאותו הבד של מכנסי ג'ינס, לרוב נראית כמו החלק העליון של המכנס, עם רוכסן מקדימה וכיסים אך ללא שרוולי הרגליים. בשנות ה-60 נהגו היפים להפוך מכנסי ג'ינס ישנות לחצאיות על ידי גזירת שרוולי הרגליים ותפירתם. החצאיות הראשונות שיוצרו בצורה מסחרית הופיעו בשנות ה-70. מאז הפכו חצאיות הג'ינס פופולריות מאד בקרב האוכלוסייה. הגרסה הקלאסית והקצרה שלהן פופולרית בעיקר בקרב בני נוער ובחורות צעירות אשר מחשיבות אותה כפריט סקסי. הגרסה הארוכה של חצאית הג'ינס נלבשת לרוב על ידי בחורות מהציבור הדתי כתחליף למכנסיים.

 חצאית האבל (HOBBLE)
חצאית ארוכה לפחות באורך מידי וצרה מאד מתחת לגובה הברכיים. פירוש השם האבל הוא לקשור או להשתרך מאחר שנשים הלובשות חצאית זו אינן יכולות לפסוע בצעדים גדולים ולכן לרוב משתרכות מאחור. חצאיות מסוג זה הופיעו לראשונה בספרות ב-1880 אך המושג חצאית האבל הופיע רק ב-1910-1913 כאשר אבולוצית החצאיות הפכה אותן לצרות יותר ויותר כדי להבליט את מבנה האגן והחמוקים של האישה. מאחר שהחצאית צרה מתחת לגובה הברכיים היא מונעת מהאישה לפסוע בצעדים גדולים ולכן בתחילת המאה נקרעה פעמים רבות כאשר האישה לא הקפידה על צעדים קטנים מספיק. כדי לפתור בעיה זו נהגו נשים לפעמים לקשור את רגלייהם ברצועת עור שתמנע מהן לפסוע פסיעה גדולה מדי. עיצוב מאוחר יותר פתר את הבעיה על ידי יציאת שסע המאפשר גמישות תנועה טובה יותר ופחות לחץ על הבד.

 

חצאיות צרות וארוכות הופיעו במגוון צורות לאורך המאה ונהוגות בעיקר כלבוש ערב מכובד או אירועים יוקרתיים כדוגמת האוסקר. אחת הדמויות הבדיוניות שידועה בשמלת האבל שלה היאמורטישה אדמס מהסרט "משפחת אדמס" שמופיעה תמיד בשימלת האבל גותית שחורה. בתקופה המודרנית הפכה החצאית לפופולרית מאד באופנת הפטיש והBDSM כאשר היא מעוצבת בצורה צרה באופן קיצוני ומונעת מהאישה לפסוע צעד גדול יותר מעקב בצד אגודל. כחצאית פטיש היא עשויה מחומרים הנהוגים באופנה זאת כגון עורPVCלטקס והופיע במגזינים רבים לנושא.

חצאית עיפרון

חצאית עיפרון היא חצאית עם גזרה ישרה וצרה לכל אורכה, לרוב מסתיימת באורך הברך. שמה מגיע מצורתה הארוכה והאחידה שמזכירה עיפרון. את החצאית הציג לראשונה כריסטיאן דיור ב-1940 כהתפתחות לחצאית ההאבל שהייתה נהוגה מתחילת המאה. במהרה הפכה הגזרה ללבוש פופולרי במשרדים. ההצלחה נבעה מהרצון של נשים לאופנה חדשה ומחירה הזול לאחר שמחיר הבדים האמיר במלחמת העולם השנייה. למרות שחצאית זו קצרה יותר מחצאית האבל ולכן ההליכה בה נוחה יותר, היא איננה מאפשרת חופשיות מלאה. לא ניתן לצעוד בצעדים גדולים, לרוץ, לרכב על אופניים או לטפס על סולם ופעולות אחרות דורשות מיומנות מסוימת כגון כניסה ויציאה מרכב המתבצעת בצורה חיננית יותר עם רגליים צמודות.

באופנה

באלנסייגה

טייטס מחוץ לחדר הכושר

יותר ויותר אנחנו פוגשים את הטייטס מחוץ לחדר הכושר.

למרות שיש סטייליסטות הטוענות שטייטס נועדות רק לספורט, יותר ויותר נשים מאמצות אותן ללבוש יומיומי ואפילו לערב.

להלן טייטס שבאופנה:

 

גוצ'י

פקו רבן

גוצ'י

וולפורד

גוצ'י

נייק

 

טום פורד

אלכסנדר וונג

ויקטוריה בקהאם

R13

טום פורד

פיליפ פיין

אלכסנדר וונג

R13

ויקטוריה בקהאם

 

איך משלבים?

עם עליונית

 

 

 

עם ז'קט עור

עם מיזע

עם בומבר

עם בגד גוף

עם חולצה ארוכה

עם חולצת משבצות

עם שמלות

עם טוניקה

 

אופנה איטית slow fashion

 

אלו הכללים של אופנה איטית כפי שנסחה המעצבת ויויאן וסטווד:

קנה פחות!

בחר היטב!

עשה שיימשך זמן רב!

 

אופנה איטית היא בניגוד לאופנה מהירה ודומה בעקרונותיה לעקרונות של אוכל איטי (slow food) שבניגוד לאוכל מהיר (fast food) הם:

איכות טובה,

סביבה נקייה,

הוגנות לגבי היצרנים והצרכנים.

הביטוי "אופנה איטית" הוטבע ב-2007 על ידי הלן פלטשר בז'ורנל "אקולוג'יסט" שבה היא השוותה את תנועת האופנה האיטית/ברת הקיימא/האתית לתנועת האוכל האיטי המתנגדת לאוכל המהיר.

Fletcher, Kate (September 2007). "Slow fashion"The Ecologist37 (5): 61.

"תנועת האוכל האיטי נוסדה על ידי קרלו פטריני ב-1986 ומחברת עונג ואוכל עם מודעות ואחריות. היא מתנגדת לסטנדרדיזציה של אוכל, מדגישה חשיבות מידע ללקוח על האוכל שהוא אוכל ותומכת בזהות תרבותית של גיוון באוכל. חשיבותה בכך שהיא מגבירה את איכות המזון, לעיתים על ידי מחיר גבוה יותר. "

עקרונות מזון איטי:

 

איכות טובה ואוכל בריא

ייצור שלא מזיק לסביבה.

מחירים הוגנים לצרכנים.
תנאים הוגנים ליצרנים.

בדומה לכך אופנה איטית מדגישה:

קניית בגדים מסוג וינטג'
מיחזור בגדים
קנייה מיצרנים קטנים
ייצור בגדים ואקססוריס בבית
קניית בגדים לטווח של שנים רבות
איכות מעולה של הבגד
תנאי עבודה הוגנים ליצרנים
שמירה על איכות הסביבה
מניעת בזבוז
מניעת עודף קניות
  ייצור בגדים בעלי קשר רגשי ותרבותי שגורמים לצרכן לשמור אותו יותר מאשר לעונה אחת

הארכת חיי הבגד

שימוש בחומרי גלם אורגניים, ממוחזרים או טבעיים

Kuusk, Kristi; Tomico, Oscar; Langereis, Geert; Wensveen, Stephan (2012). "Crafting smart textiles—a meaningful way towards societal sustainability in the fashion field?"The Nordic Textile Journal1: 6–15

 

.כל אלו יגרמו לתעשיית הביגוד להיות ידידותית לסביבה

עיקרון מרכזי:

.הצרכנים יצטרכו לבחור בשיקול דעת את קניית הבגדים שלהם ואולי, יצרכו פחות אך באיכות גבוהה יותר

מייסדת התנועה של אופנה איטית היא קייט פלטשר מחברת הספר
Sustainable Fashion and Textiles
. היא מקדמת את התנועה של אופנה איטית

 

הצטברות בגדים ועודף בגדים שנזרקים לאשפה, יוצרים בעיה סביבתית לכדור הארץ

מייסדי התנועה טוענים שעדיף לרכוש בגד אחד איכותי על פני עשרה פריטים הנזרקים אחרי שימוש אחד או שניים

אופנה איטית מתחשבת בצרכי העובדים המייצרים אותה ואינה מנצלת אותם, וכן היא מתחשבת בצרכי הלקוחות השואפים לקבל בגד איכותי

.(sustainable fashion)  אופנה זו נקראית גם אופנה אתית או אופנה ברת קיימא

:ייצור אופנה זו כולל בחובו:

שכר הוגן לעובדים

שמירה על זכויות עובדים

הימנעות משימוש בחומרים מרעילים ובשימוש בחומרים כימיים מזיקים בייצור הבגד

שימוש בחומרי ייצור ידידותיים לסביבה

מינימום בשימוש במים

יעילות השימוש באנרגיה

הימנעות מבזבוז

שמירה על תקנים ברי קיימא

מיחזור

שמירה על זכויות בעלי חיים

תפירה איכותית


http://www.marieclaire.co.uk/news/fashion-news/best-ethical-fashion-brands-to-know-sustainable-fashion-84169#HB8GOCyDuDQMgBZO.99

 כדור הארץ מוצף בבגדים

החנות הידועה סאקס הציגה  בחלון הראווה שלה ערימת בגדים כסמל של עודף צריכת הבגדים. אגב, זו היתה

 .vetement פרסומות למעצבי

 

 קנה פחות

הכלל המרכזי ללקוחות: קנו בחוכמה!

גומיות שיער מבד (סקראנצ'י) hair scrunchies

גומית שיער היא יריעת גומי דקה המשמשת להידוק ולהצמדה של השיער.

כאשר הגומיה עטופה בבד היא נקראית באנגלית scrunchy – סקראנצ'י.

 

גומית שיער (סקראנצ'י)

גומית שיער מבד , סקראנצ'י, היא גומי המכוסה באריג כדי לאסוף שיער ארוך לרוב, בקוקו (זנב סוס). הם מיוצרים בגוונים שונים. לרוב משתמשים בהם לאסוף שיער, אך לעיתים היא נלבשת על היד.

רומי רבסון הוציאה פטנט על הגומיות בשם  Scünci ב=1986. ב-1989 היא מכרה את הפטנט כמותג מסחרי  בשם "רומי" .

גומיות אלו היו פופולאריות בשנות ה-80 וה-90 וחזרו לאופנה בשנות העשרה של המאה ה-21 .

 

מדונה לבשה סקרנצ'י בסרטה:  Desperately Seeking Susan סוזאן סוזאן.

 

סלינה גומז

בסרט "מלכות הכיתה"

 

קארה דלויניה

 

פיקסי לוט

בסדרת הטלויזיה "הצלצול הגואל"

הילארי קלינטון

בסדרת הטלויזיה "קלריסה יודעת הכל"

בתצוגה של מארק ג'קובס

סקראנצ'י של לואי ויטון

סקראנצ'י של ברברי

בלה חדיד

 

 

השופטת האמריקאית רות באדר גינזבורג הפכה את הסקראנצ'י לסמל המסחרי שלה

גומית שיער עשויה מצעיף הרמס

על היד

הדפסים שונים

פרחוניים

צבע בולט

קטיפה

באלאנסיאגה

פרי פיפל

נוצצים

כלואה

עם פנינים

אורבן אאוטפיטרס

פרווה מלאכותית –  כלואה

פרחים ושיפון

טוייד

 

באלאנסיאגה  – עשוי מעור

משי

חגורת מותניים צרה

  חגורות דקות אופנתיות כיום ומוסיפות עידון ללבוש.
החל משנות ה-20 של המאה ה-20 נשים  החלו להשתמש בחגורות דקות.
בשנות ה-20 נשים לבשו חגורות מבד , האבזמים היו קטנים.
 ;
 שנות ה-20
1922 חגורות ממתכת
 שנות ה-20 חגורות מבד
 1926 מתוך העתון "גוד האוזקיפינג"
 שנות ה-30
חגורות התרחבו. האבזמים הפכו יותר קישוטיים וכללו זכוכית, עץ, אבנים ופנינה.
1930 חגורות בקו המותן
שנות ה-30 דוגמאות לאבזמים
1934 חגורה של אלזה שיפראלי
 1937
1937
שנות ה-40: שימוש במגוון חומרים לחגורות (עור, זמש, קנוואס)
חגורות לשמלות נעשו מבד השמלה.
1946
 הרפר באזאר 1948
המראה החדש של דיור 1948
1946

1950s

חגורות צרות שתאמו למראה החדש של דיור.

חגורות מבד השמלה.

חגורות למראה החדש של דיור

חגורות 1948


חגורות 1950

1959

1953

1958
 חגורה רקומה 1959
חגורות 1950
1958

1960

 חגורות רחבות, לעיתים מתחת לקו המותן.
חגורות רקומות.
1961
1960
1964
ווג 1964
1967
חגורות 1967 הארפר באזאר
1968

2017

חגורות

 

אחד האביזרים הבולטים השנה הם החגורות. ניתן לראות חגורות בכל הגדלים ובכל מבני גוף.

זהו אביזר אופנתי לגברים ולנשים.

כבר במצרים העתיקה, ביוון וברומי גברים ונשים לבשו חגורות.

חגורות מופיעות מעל מכנסיים, שמלות ואף מעילים. החגורות עשויות מחומרים שונים: מעור, מבד, מבד רקום, מפלסטיק.

 

ורסצ'ה

גוצ'י

דולצ'ה וגבאנה

מיו מיו

ורסאצ'ה

פראדה

באלנסיאגה

דולצ'ה וגבאנה

פראדה

גוצ'י

פראדה

ג'יל סנדר

דולצ'ה וגבאנה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פריטים על-זמניים באופנה

קיימים פריטי אופנה שנעלמים, אך חוזרים לאחר כמה שנים. (אולי, כדאי לא לזרוק…)

נציג חלק מהם:

כתפיים חשופות

בעבר

כיום

שמלת קומבינזון

בעבר

כיום

ג'ינס קלאסי

בעבר

כיום

עקבים רחבים (פלטפורמות)

בעבר

כיום

 

שקופים

בעבר

כיום

עגילי סטטיטמנט

בעבר

כיום

מכנסיים רחבים

בעבר

כיום

חליפת מכנסיים לנשים

חליפת מכנסיים היא חליפה הכוללת מכנסיים וז'קט תואם.
אמה סטון באוסקר 2018

חליפת מכנסיים לגברים היתה רווחת בתרבות המערב.

חליפת מכנסיים לנשים נוצרה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כשנשים אימצו סגנון לבוש דברי שכלל מכנסיים וז'קט. בבריטניה החלו נשים ללבוש חליפות מכנסיים בעת מלחמת העולם הראשונה.

במשך שנות ה-60 של המאה ה-20 חליפת מכנסיים לנשים הפכה רווחת והפכה ללבוש העסקי המקובל לנשים.

המעצב הבריטי אוסי קלארק עיצב חליפת מכנסיים לנשים ב-1964 שהקדימה את העיצוב של איב סן לורן.

ב-1966 איב סן לורן הציג חליפות מכנסיים לנשים להן קרא לה סמוקינג (Le Smoking) שהיה חיקוי לטוקסידו הגברי.

עד 1993 נאסר על נשים ללבוש חליפות מכנסיים בסנט ארה"ב. ב-1993 הסנטוריות ברברה מיקולסקי וקרול מוסלי בראון לבשו מכנסיים בעת הופעתן בסנט ומאז הותר לנשים ללבוש חליפות מכנסיים בסנט ארה"ב.

הילארי קלינטון ידועה בחליפות המכנסיים שלה .11 במסע הבחירות שלה לנשיאות ארה"ב ב-2016 נשים רבות תמכו בה בדף פייסבוק שנקרא "אומת חליפות המכנסיים".

 

Nina Ricci
 Dries van Noten
 John Galliano
דיור
כלואה
אלטזורה
 

Adam Selman

Joseph

Phillip Lim

Emilio Pucci

Isabel Marant

Calvin Klein

Céline

Jacquemus

Alexander McQueen

Sonia Rykiel

Lanvin

Brandon Maxwell

Mary Katrantzou

Anna Sui

Dolce & Gabbana

Max Mara

Prabal Gurung

Zimmerman

Tibi