צמידים

מקליאופטרה ועד מרלין מונרו ומישל אובמה צמידים קשטו את ידי הנשים.

 גם גברים עונדים צמידים.

מישל אובמה

 

צמידים מודרניים

 

 

628x471

מרלין מונרו

 

הגדרות

צמיד יחיד נקרא בנגל – bangle

צמיד רגל נקרא אנקלט –anklet

הצמידים עשויים מחומרים מגוונים: מתכות שונות, עור, עץ. בד, פלסטיק, חרוזים. כוללים חרוזים, יהלומים, פנינים, קריסטלים ועוד כל מיני חומרים.

 

צמיד מצרי עתיק

צמיד מתכת

 

ילדה הודית העונדת צמידים

צמיד הוא תכשיט בצורת רצועה שקושרים סביב פרק כף היד. חומרים נפוצים שמהם מכינים צמידים כוללים מתכתעורבדחומרים פלסטיים. לעיתים יש על צמידים תכשיטים, אבנים טובות, קישוטים מעץ, ו/או קישוטים מעצם. צמידים משמשים גם למטרות זיהוי רפואיות. דוגמאות לזיהוי רפואי כוללות צמידים לזיהוי חולים עם אלרגיה ותגי זיהוי לחולים .

צמיד עור עם ניטים ממתכת. צמידים מסוג זה הם אביזר אופנה טיפוסי בסגנונות הפאנק (Punk)מטאל גותי והבי מטאל.

הצמידים הראשונים נוצרו במצרים העתיקה, לפחות מאז שנת 5000 לפני הספירה. בהתחלה נוצרו הצמידים מחומרים כמו עצמות, אבנים ועצים לצרכים דתיים.

לפי נשיונל ג'יאוגרפיק, צמיד חרפושית הוא אחד מהסמלים המוכרים ביותר של מצרים העתיקה. החרפושית ייצגה לידה מחדש והתחדשות. חרפושיות מגולפות היו נענדות כתכשיטים והוכנסו לתוך תחבושות הפשתן של המומיות. המיתוס המצרי סיפר על חרפושית אלוהית בשם Khepri שדוחפת את השמש על פני השמים, כשם שחיפושית זבל מגלגלת את כדור הזבל שלה.

בבולגריה קיימת מסורת בשם "Martenitsa". שלעיתים, כחלק מהמסורת, יש לכרוך חוט אדום על גבי חוט לבן סביב פרק כף היד כדי לרצות את "באבא מרתה" על מנת שהאביב יגיע מוקדם יותר.

ביוון, בדומה לבולגריה, ישנה מסורת דומה של אריגת צמיד מחוט אדום ולבן ביום הראשון של חודש מרץ ולבישתו עד סוף הקיץ. המסורת נקראת "Martis" ונועדה להגן על עורו של הלובש מפני השמש היוונית החזקה.

בחלקים מסוימים בהודו, מספר וסוג הצמידים שאישה עונדת מציין את מצבה המשפחתי.

בישראל יש שקושרים סביב פרק כף ידם חוט אדום מקבר רחל כסגולה למזל.

בסלנג האמריקאי צמידים הם כינוי לאזיקים.

סוגים של צמידים

צמידי ספורט

השימוש בסיליקון צבעוני כחומר לייצור צמידי ספורט נהיה פופולרי בזכות נייק ולאנס ארמסטרונג ששיווקו את צמיד Livestrong ממאי 2003. הצלחתם הובילה לכך שצמידי סיליקון הפכו לדרך מקובלת וידועה לשיווק והקמת קרנות ומסעות צדקה. ניתן לדמות את השימוש בסרטי מודעות למטרות דומות.

צמידי "Charm"

צמיד Charm מזהב

צמיד Charm הוא צמיד המכיל תליונים המסמלים דברים חשובים בחייו של העונד, למשל: סמל מגלגל המזלותאבן הולדת ועיטור הקשור לתחביב או מקצוע. צמידים אלה עשויים ממתכות זולות או יקרות, והתליונים עשויים מחומרים שונים.

צמידי "Bangles"

צמידים שהם במצב קשיח ואינם גמישים מכונים Bangles או צמידי Bangles. בדרך כלל הם עשויים מעץ, מתכת או פלסטיק. צמידים אלו יכולים להיות חלקים, מחוספסים או משובצים באבנים. בהודו, צמידי "Bangles" שעשויים מזכוכית נפוצים. צמידים אלו עשויים מזכוכית רגילה ונענדים בקבוצות, כך שתנועת היד גורמת להם להשמיע קול חינני שאינו נשמע כמו צלצול של פעמוני רוח. בהודו מקובל גם שילדים צעירים יענדו צמידי זהב דקים על הידיים והקרסוליים.

צמיד סרגל

צמיד סרגל

צמיד סרגל הוא צמיד אשר הורכב ממספר שכבות של רצועות מתכת גמישות אשר נאטמו בתוך כיסויי בד צבעוניים. הצמיד מסוגל להתיישר, ובכך נוצר מתח בתוך רצועות המתכת הקפיציות. כאשר מצמידים את הצמיד המיושר לזרוע הוא גורם לרצועות לקפוץ למצב קשתי ולהתלפף סביב פרק היד.

הצמיד היה פופולרי מאוד בקרב ילדים ובני נוער בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים המוקדמות, והיה ניתן להשגה במספר רב של דגמים וצבעים. לאחר שנפוצה שמועה שצמידי סרגל עלולים לגרום לפציעה ודימום ירדה הפופולריות שלהם. בישראל הצמיד זכה לעדנה מסוימת במהלך תחילת שנות ה-2000‏.

באנגלית נקרא צמיד זה "צמיד Slap" ‏(Slap באנגלית פירושו סטירה). שם זה ניתן לאור מאפיינו העיקרי של צמיד ש"סוטר" על היד כאשר הוא נכרך סביבה.

צמיד חרוזים

צמיד חרוזים הוא צמיד שלאורך כל או רוב היקפו יש חרוזים. בדרך כלל בחרוזים יש חור במרכזם והם מחוברים יחד על ידי חוט או רצועה אלסטית דרך החורים.

צמידי רפואה אלטרנטיבית

צמיד רפואה אלטרנטיבית הוא צמיד שמייחסים לו כוחות סגוליים. ישנם סוגים רבים של צמידים מסוג זה כמו צמידי קארמה, צמידי "Ionized" וצמידים מגנטיים. צמידי קארמה מורכבים מחרוזי עץ ולעיתים גם קמעות, ותפקידם להביא מזל טוב או קארמה טובה לעונדים אותם.

 

 

צמיד ספורט

 

צמיד טניס

צמיד חרוזים

 

07-0001_1024x1024

 

 

באופנה

צמידי ענק

שילוב חומרים

 

פנינים

 

 

בנגלס

 

 

 

 

סלבס

 

 

מיליס סיירוס

ריהאנה

מישל אובאמה

קים קארדישיאן

אירנה שייק

קייטי פרי

מילה קוניס

 

 

גוון סטפאני

אליזבת הרלי

קים קרדישאן

 

 

שובן של סיכות הדש

 

Brooch and Pin

 

סיכות הן גם שימושיות וגם דקורטיביות.

היסטורית, הן היו בעיקר שימושיות כדי לחבר שני בדים (פיבולות של הרומאים) וגם סיכה המחברת קילט של הסקוטים.

 כיום הן בעיקר דקורטיביות.
 הסיכות עשויות מחומרים שונים.

 

 

 

Woman wearing brooch

 

 

 

 

 

באופנה

 

 

סוניה ריקל
אסטלי קלארק
מרני
מקס אנד ספנסר

סיכות בכל מקום

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מגפיים חורף 2020

 

פנדי

כריסטאן לוביטין

פרוזנה שולר

כריסטאן לובוטין

פנדי

פנדי

איזבלה מאראט

סן לורן

ולנטינו

בלנסיאגה

דרייס ואן נוטן

ג'ימי צ'ו

באלמיין

פנדי

כריסטיאן לובוטין

 

כריסטיאן לובוטין

 

פראדה

ג'יבאנטו רוסי

סן לורן

איזבל מאראט

ונדלר

כריסטיאן לובוטין

 

סטיוארט ויצמן

 

 

איזבל מאראט

גולדן גוז

ג'יאבנטו רוסי

מיו מיו

 

גוצ'י

 

סן לורן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תיק עבודה-נסיעות commuter-work-bags

 

 

 

כשאת עובדת, את זקוקה לתיק גדול. תיק שיכיל את תיק האיפור, סניקרס, צעצוע של הילד, בקבוק מים, ספר לקריאה ברכבת, סנדוויץ , לפעמים לאפטופ ועוד ועוד. התיקים האלגנטיים – כבדים ולא מספיקים. לשם כך קיימים תיקי הנסיעה (commuter-work-bags) רובם עשויים מקנווס וקלים.

 

 

סל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תיקי גב

 

 

 

 

 

 

 

תיקי סל

 

 

תיקי אלכסון

אבן חן חודש אוקטובר: אופאל -לשם

 

צבע האופאל

לבן, חסר צבע, צהוב חיוור, אדום חיוור, אפור, חום או שחור עקב זיהומים. השתברות קרני האור תראה כתמי צבע בכל צבעי הקשת.

האופאל הרגיל הוא אופאל בעל גוון אחיד. לעומתו, אופאל יקר מתאפיין במשחק צבעים שהפך אותו לאבן חן מבוקשת. שני הסוגים אמורפיים, אבל לאופאל יקר, המשמש כאבן החן, יש מבנה פנימי מיקרוסקופי, שהתגלה רק כשנבחן האופאל הצבעוני במיקרוסקופ אלקטרונים, המסביר את משחקי הצבע באבן.

 

אוֹפּאל (בעברית לשם) הוא מינרל אמורפי (חסר-סדר) –

. קיימים שני סוגים עיקריים של אופאל, אופאל רגיל ואופאל יקר שהוא אבן חן יקרה. שני הסוגים הם אמורפיים (כלומר, אינם בנויים מגבישים) אך לאופאל יקר יש מבנה פנימי מסודר. מקור המילה "אופאל" מהמילה הלטינית opalus, שהגיעה מיוונית (ο̉πάλλιον – אוֹפאליון, ופירושה "לראות שינוי בצבע").

 

האופאל היקר נחשב כאבן אצילה משחר ההיסטוריה, ורבים מאמינים כי האבן מביאה מזל וניחנה בכוחות מאגיים.

הרומאים קבעו את האופאל כאבן חן יקרה שאותה כרו ממכרות באזור צ'כיה של היום או שקנו מסוחרים מהמזרח התיכוןפליניוס הזקן כתב כי האופאל מייצג את צירוף היופי של כל האבנים האחרות. מסופר על סנטור רומאי בשם נוניוס שהעדיף לצאת לגלות במקום למכור את אבני האופאל שלו למרקוס אנטוניוס שרצה לתת אותן מתנה לקלאופטרה.

מאות שנים אחר־כך כינה שייקספיר את האופאל "נס" ו"מלכת אבני החן". לבני דורו הייתה האבן אבן־מזל.

בתקופה מסוימת הייתה אמונה כי האבן דווקא מביאה מזל רע לבעליה. הסיפור הידוע ביותר על כך קשור במלך אלפונסו ה-12 מספרד שקיבל טבעת אופאל במתנה מאהובה נכזבת ובזה אחר זה מתו כל יקיריו שענדו את הטבעת ובסופו של דבר מת המלך בעצמו לאחר שענד את הטבעת.

עד למחצית המאה ה-19 הייתה האופאל נדירה יחסית אבל אז משנתגלו מקורות נוספים (בעיקר באוסטרליה) הפכה האבן למבוקשת כאבן חן.

מקובל לזהות את אבן החן לשם שבחושן עם האופאל, ועל פי זיהוי זה נקבע השם העברי לאופאל, אך מכון המקדש מזהים את האופאל עם הישפה, אבן אחרת בחושן.
הסוגים השונים של אופאל יקר הם:

  • אופאל שחור – אופאל שהרקע שלו שחור והוא מדגיש את משחק הצבעים. האופאל היקר ביותר.
  • אופאל שחור למחצה – דומה לאופאל שחור אלא שיש לו מראה מעורפל.
  • אופאל לבן – אופאל בעל רקע אטום.
  • אופאל בולדר – שכבת אופאל דקה על רקע של אבן ברזל כהה.

אופאל רגיל
  • אופאל חלבי
  • אופאל שרף בגוונים כחלחל עד ירקרק חלבי
  • אופאל עץ בגוון צהוב־דבש עם ברק שעוותי שנוצר שעה שהחומר האורגני בעץ הוחלף באופאל
  • מניליט אופאל בגוונים של חום או אפור.
  • היאליט, אופאל שקוף חסר צבע הקרוי לעיתים זכוכית מילר.
  • גייזריט השוקע סביב מעיינות חמים או גייזרים

בתנאי מעבדה וגם מסחרית הצליחו לייצר את כל סוגי האופאל. גילוי המבנה הפנימי של כדוריות מסודרות של אבן החן אופאל הוביל ליצורה בידי פיטר גילסון ב-1974.

 

תכשיטי אופאל

טבעות

 

תליונים

 

עגילים ושרשרת

 

 

 

צמידים

שעונים

 

 

 

סיכות

 

 

חפתיפ

מלכת הסתיו: העליונית

בגד שנלבש מעל חולצה או שמלה לרוב ללא כפתורים.

הקרדיגן  הוא עליונית לרוב עם כפתורים

קרדיגן (באנגליתCardigan) ("מִקְטוֹרָה" על פי האקדמיה ללשון העברית) הוא סוג של סריג קל המונח כבגד עליון מעל לבגדים הרגילים, בדומה לז'קט. לרוב ניתן לכפתר את הקרדיגן, לסגור אותו באמצעות רוכסן, או לקשור אותו באמצעות חוט דק (בשונה מחלוק או גלימה, בהם הקשירה נעשית באמצעות חלקים מהבגד) אך לעיתים גם לא ניתן לסגור אותו. הקרדיגן שונה מסוודר רגיל, בכך שלבישתו לא נעשית דרך הכנסת הראש לפתח הצוואר.

דולצ'ה וגבאנה

הקרדיגן נקרא על שם הרוזן ה-7 של קרדיגן, ג'יימס ברודנל, מייג'ור-גנרל (גנרל ראשי, דרגה המקבילה לאלוףבצבא בריטניה אשר הנהיג את הסתערות הבריגדה הקלה במהלך הקרב על בלאקווה במלחמת קרים. הדגם של הקרדיגן עוצב בדומה למקטורן מצמר סרוג אשר נראה שהקצינים הבריטים לבשו לאחר המלחמה. פרסום סיפור הקרב בצירוף התהילה לה זכה ברונדל לאחר המלחמה גרמו לפופולריות של פריט הלבוש. נראה שבתחילה המושג התייחס רק לווסט חסר-שרוולים, אבל עם הזמן עבר לתאר גם פרטי לבוש נוספים.

 

 

כיום, קרדיגנים פשוטים של גברים לרוב נלבשים מעל חולצות או תחת ג'קט מחוייט, כצורה פחות רשמית של מקטורן או ווסט אשר מחזיקים את העניבה לאחר שג'קט החליפה הוסר. אצל נשים מקובל יותר לראות קרדיגנים עם שרוולים.

 

בארץ נפוץ יותר השם עליונית.

העליונית הוא פריט הניתן ללבישה בצורה רב גוונית, יש עליוניות המשמשים לאירועים רשמיים וכאלה שלא. כמו כן, ניתן ללבוש את העליונית בכל מזג אוויר, אף על פי שלרוב הוא נלבש בעונות המעבר.

העליונית מגיעה במגוון של אורכים (ברך, אגן, מותן), צבעים וסגנונות (חלק, פסים ועוד).

 

 

באופנה

 

 

 

ג'יגי חדיד

קאיה גרבר

קנדל ג'נר

קייט הולמס

 

 

 

 

מיי תירזה

 

 

אבן חן: ברקת, אזמרגד, אמרלד

בָּרֶקֶת היא אבן חן מהמעלה הראשונה, ברקת קרויה גם אִזמרגד ואמרלד (Emerald).

יופיה של הברקת הצית את דמיונם של שליטים עוד בעת העתיקה, ואלו השקיעו משאבים רבים במציאתה. כבר בשנת 2000 לפנה"ס נתגלו במצרים העתיקה במחוזות מצרים העליונה (בקרבת עמק הנילוס) מרבצי ברקת הקרויים מכרות קלאופטרה.

 

 

בימיו של אלכסנדר הגדול היו אלו כורים יוונים שחפרו במכרות במצרים בחפשם אחר האבן, ומאוחר יותר נכרתה הברקת עבור המלכה קלאופטרה. מצרים הייתה ספקית הברקת של העולם העתיק, וזו נסחרה בעיקר באירופה ובהודו.

הברקת מהווה אתגר למעבדיה: קשיותה הרבה אמנם מונעת ממנה שריטות רבות, אך כמות הסדקים והתכלילים שבה מקשים אף על חותך מקצועי המבקש לנצל כמה שיותר מן הגביש היקר. במשך הזמן התפתח חיתוך מיוחד לברקת – חיתוך אמרלד – ריבוע או מלבן בעלי שיפועים מדורגים ופינות קטומות, המאפשר להפגין את יופיה של הברקת ולהגן עליה מפגיעה מכנית.

השם ברקת מופיע בתנ"ך בהקשרים שונים, ובעיקר בתיאור החושן:

וַיְמַלְאוּ-בוֹ–אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת–הַטּוּר, הָאֶחָד.

הברקת המקראית היא האבן השלישית בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט לוי. תרגומים שונים של התנ"ך קושרים אותה ל-Emerald, והעברית המודרנית קיבלה תרגום זה.

הברקת הייתה ידועה עוד מימי קדם, וכבר אז הייתה מוערכת מאוד. היא מוזכרת אצל תאופרסטוס ופליניוס. על פי הרודוטוסטבעת פוליקרטס הייתה משובצת בברקת.

לברקת יוחסו תכונות שונות, בעיקר סגולות מרפא: נגד מחלות הכיפיון (מחלת הנפילה) והדיזנטריה ונגד פגיעות בעיניים. נשים האמינו כי הברקת תסייע להן לעבור את הלידה בשלום. האצטקים ובני האינקה האמינו כי הברקת היא אבן קדושה והודות ההודיות מספרות על סגולותיה של הברקת כמשרת מזל ורווחה. לאורך ההיסטוריה ייחסו לברקת השפעות מיסטיות, כגון היכולת להגן על העונד אותה מרוחות רעות. במקומות שונים נחשבת הברקת אבן ההולדת של חודש מאי.

 

תכשיטים

טבעות

 

 

 

 

 

 

עגילים

 

 

 

 

שרשראות

 

 

 

 

 

צמידים

 

נשים מפורסמות עם אמרלד

 

 

אנג'לינה ג'ולי

 

זואה קרביץ

כריסטינה ג'טה ג'ונס

איזבל הופרט

איסה ריי

 

דברה מסינג

אליזבת טיילור

בלייק ליבלי

 

 

 

יהלומים

 מועדים לשמחה!

יהלומים

 מרלין מונרו: יהלומים הם ידידיה הטובים ביותר של האישה
   ​

יהלום הוא מינרל קשה העשוי מפחמן נקי.

 

רוב היהלומים נראים לעין הבלתי מיומנת חסרי צבע. בדירוגם הגמולוגי הם נכללים בקבוצת הצבעים הרגילים, גם אם יש בהם רמה נמוכה מאוד של צהוב ואף גוני חום בהיר. מרמה מסוימת של עצמת צבע נכללים היהלומים בקבוצת היהלומים הצבעוניים (Fancy Color Diamonds).

על כל 10,000 יהלומים המופקים בעולם נמצא יהלום צבעוני אחד, העשוי להיות בצבעים צהבהבים או חומים, שהם הנפוצים ביותר. הצבעים הנדירים יותר – ירוק, כחול, ורוד, כתום, שחור, והנדיר מכולם – אדום, מופיעים בתדירות נמוכה מאוד, עד לאחד למיליון.

 

מחירי היהלומים הגולמיים נקבעים לפי קטגוריות המיון השונות המתייחסות לצורה, גודל, צבע וניקיון. מחיריהם של היהלומים המלוטשים נקבע גם לפי איכות הליטוש. דירוג היהלומים המלוטשים ידוע כארבעת ה-Cs – ארבע מילים המתחילות באות האנגלית C ומגדירות את מאפייני היהלום המלוטש כפי שהם מופיעים בתעודות הדירוג הגמולוגיות – Carat (משקל בקרטים), Color (צבע), Clarity (ניקיון), Cut (עיבוד – פרופורציות, סימטריה ורמת הגימור)

החלוקה לארבעת ה-Cs פותחה בסוף שנות השלושים על ידי מייסד המעבדה הגמולוגית האמריקאנית המובילה ה-GIA, רוברט מ. שיפלי.

היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10 בסולם מוס (Mohs' Scale) – דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. משקלו הסגולי של היהלום 3.52. מקדם שבירת קרני האור שלו – 2.417 יוצר את הזוהר והברק, המקנים ליהלום את יופיו המיוחד לאחר ליטושו.

 יש יהלומים טבעיים ומלאכותיים

יהלומים טבעיים

היהלום התגבש לפני מאות מיליוני שנים לגביש קריסטלי בלחץ של כ-60 אלף אטמוספירות בטמפרטורה של כ-1,200–1,600 מעלות צלזיוס בעומק של כ-200–250 קילומטרים מתחת לקליפת כדור הארץ.

יהלומים מלאכותיים

יהלומים סינתטיים מגודלים כיום במעבדות בשתי שיטות עיקריות: HPHT (High Pressure High Temperature) – גידול יהלומים בתנאי לחץ אטמוספירי וטמפרטורה גבוהים ובשיטת ה-CVD – שיטת הריבוד הפלזמתי – Chemical Vapor Deposition (שיקוע כימי). מיון ראשוני של יהלומים בין טבעיים לסינתטיים יכול להתבצע באמצעים פשוטים וזמינים יחסית. למיון מדויק נדרשים כלים גמולוגיים משוכללים.

 אין סטנדרט בינלאומי אחיד ומוחלט בקביעת איכות היהלום, והיא כרוכה בבדיקות שונות, שרובן נעשות על ידי בני אדם, ותוצאתן תלויה במידה רבה במומחיות שלהם. זהו אחד המאפיינים של ענף היהלומים העולמי, המתקשה מאוד ביצירת תקן אחיד להערכת יהלומים. מעבדות גמולוגיות אחדות בעולם הנחשבות למובילות, מתעדות יהלומים.

ערך יהלום:

צלילות

רמת הצלילות של היהלום, המכונה בעגה המסחרית ניקיון, מתייחסת לפגמים ולתכלילים של היהלום – בתוכו ועל שטח פניו. ציון הצלילות של היהלום ייקבע לפי סוג התכלילים או הפגמים, הגודל שלהם, מיקומם, ניראותם לעין וכדומה.

צבע היהלום

נהוג לחלק את היהלומים לשתי קבוצות עיקריות – צבעים רגילים וצבעים מיוחדים (יהלומים צבעוניים). לכל קבוצה סולם דירוג משלה.

 צבעיהם של יהלומים צבעוניים, או בשמם המסחרי Fancy color diamonds, נמדד באופן שונה לחלוטין כאשר הקריטריון החשוב ביותר הוא עוצמת הצבע של היהלום. קביעת הצבע של היהלום מתחשבת בשלושה פרמטרים עיקריים – גוון (ישנם 27 גוונים שונים), בהירות או כהות הצבע והעומק של הצבע.

גוון היהלום הצבעוני: ישנה טבלה של 27 גוונים שונים אליהם ניתן לסווג את היהלום. במקרים בהם יש ליהלום שני גוונים ניכרים לעין, מחליטים מהו הגוון הדומיננטי יותר ומציינים אותו ראשון בתעודה הגמולוגית.

בהירות/כהות לצד עומק הצבע של היהלום: כל יהלום צבעוני יקבל דירוג בהתאם למידת הבהירות או הכהות שלו הנע בין בהיר מאוד לכהה מאוד. לאחר קביעת מידת הבהירות או הכהות של צבע היהלום, הגמולוג המעריך את היהלום יקבע את מידת עומק הצבע שלו והציון ינוע בין חלש לחזק.

משתנה נוסף המשפיע על קביעת צבע היהלום הוא מידת פיזור הצבע ביהלום ואחידות הצבע שלו.

צבעו הפנימי של היהלום הצבעוני לא בהכרח יחשף לעין ללא ליטוש מתאים. ישנם מלטשים המומחים לליטוש יהלומים צבעוניים וכל עבודתם היא לחשוף את הצבע הפנימי של היהלום על ידי ליטוש נכון שלו.

חשובה גם עבודת הליטוש.
המולה היא שולחן העבודה של הלוטש. על המולה מורכב האופן והלוטש מניח את הדופן אליו מודבק יהלום הגלם. עבודת הלוטש נמשכת מספר שעות ואפילו ימים – תלוי בגודל הגלם שעליו ללטוש. עבודת הליטוש היא עתיקת יומין ושיטת הליטוש לא השתנתה מהמאה הקודמת. עפ זאת, הטכנולוגיה של הליטוש התקדמה לאין שיעור במהלך 30 השנה האחרונות.

כיום, לפני התחלת עבודת הליטוש משתמשים בתוכנות מחשב הקוראות את הגלם ומראות את המודל האידיאלי אליו כדאי ללטוש את היהלום. בנוסף, יש היום שימוש במכונות אוטומטיות לליטוש של יהלומים לבנים קטנים.

בתחום היהלומים הצבעוניים (Fancy Color), עדיין עבודת הלוטש היא בעלת משמעות והתמחות ייחודית. לכן, על אף הטכנולוגיות התומכות, עבודת הלוטש היא החשובה והקובעת.

בעבר, מדינת ישראל הייתה אחת מבין מרכזי ליטוש היהלומים החשובים בעולם. אך מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, היא איבדה ממעמדה כאשר מירב הייצור עבר למזרח אסיה, בעיקר להודו וסין בהן שכר העבודה נמוך בצורה משמעותית.

מדד נוסף המשפיע על מחירו של יהלום ואיכותו הנתפסת הוא מדד הפלואורסצנט ביהלום. יהלומים רבים מקרינים אור כחלחל כאשר מניחים אותם תחת נורת UV (המפיצה קרני אולטרה סגול). עבור יהלומים חסרי צבע, פלואורסצנט גבוה נחשב כדבר היוצר חלביות במראה שלהם ולכן מוזיל אותם. עבור יהלומים צהבהבים, פלואורסצנט גבוה הוא דבר חיובי מכיוון שהוא מלבין אותם.

היסטוריה

יהלום מוזכר בתנ"ך (המאה ה-14 לפנה"ס לפי המסורת), כאחת מאבני החן המשובצות בחשן. ליהלום היה תפקיד, כאחת מאבני החושן, בבגדי הכהן הגדול בבית המקדש ועליו היה כתוב שמו של שבט זבולון.

במאה ה-9 לפנה"ס היו היהלומים ידועים בהודו, ובמשך זמן רב הובאו ממנה לכל חלקי העולם של אז בדרך היבשה בידי סוחרים פרסים וערבים. מסמכים שהתגלו בהודו מלמדים על כריה של האבן ועל גביית מיסים על יהלומים מהמאה הרביעית לפנה"ס. האזכור הקדום ביותר של יהלומים באירופה הוא בכתבי מרקוס מאניליוס במאה הראשונה לספירה "היהלום, אבן שגודלה כנקודה, יקרה יותר מזהב". גם פליניוס הזקן מזכיר את האבן בספרו תולדות הטבע, מזהה את המבנה האוקטאדרי של הגביש ומתאר את קשיותו כך: "היהלום, שיא העושר והמותרות, שאינו נשבר מאף עצם אחר ואי אפשר להתגבר על קשיותו, נשבר לרסיסים באמצעות דם של תיש". עד למאה ה-15 לא היו ידועות טכניקות לליטוש וחיתוך יהלומים ולכן לא שימשו לתכשיטים אלא כאביזר פולחני או מיסטי. במאה ה-15 כאשר פותח ליטוש היהלומים בוונציה החלו הנשים להתקשט בהם, תחילה בצרפת ואחר כך בכל ארצות אירופה. יהלום מלוטש שובץ לראשונה בטבעת אירוסין שניתנה למארי, דוכסית בורגונדיה מידי מקסימיליאן הראשון.

בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד יהלום הוא אבן ההולדת של חודש אפריל. מלך תאילנד, פומיפון אדוניאדט היה גם בעליו של היהלום המלוטש הגדול בעולם, במשקל 545.67 קרט, אשר ניתן לו לציון יובל להכתרתו.

יהודים היו מעורבים בסחר ביהלומים במשך הדורות, והעיסוק הזה עבר במשפחות מהורים לצאצאיהם. בראשית המאה ה-18 קנו היהודים כ-80% מכל היהלומים שהביאה חברת הודו המזרחית. רוב סוחרי היהלומים בלונדון בסוף המאה ה-18 היו יהודים. בראשית המאה ה-21 תופסים היהודים עמדה הגמונית, כמותית ותפקודית, בבורסות היהלומים הגדולות והנחשבות: הבורסה ליהלומים ברמת גן, הבורסה ליהלומים באנטוורפן והבורסה ליהלומים בניו יורק. עמדה זו הביאה גם לעליית חלקם של יהודים במקצוע ליטוש היהלומים. לאור עיסוקם הבולט והניכר של יהודים בתחום זה משתמשים במדינות רבות, כשבאים לסיים עסקה, בצמד המילים העבריות "מזל וברכה".

התנאים המתאימים להיווצרות יהלומים טבעיים מתקיימים רק עמוק בבטן האדמה. הימצאותם של יהלומים נדירה מאוד על פני הקרקע. את היהלומים כורים במכרות בבטן האדמה או מסננים מתוך נהרות ומניפות סחף. מרבית היהלומים הנסחרים בעולם מגיעים מארצות אפריקה (בוצואנהסיירה לאוןדרום אפריקההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה של קונגו וכו'), אך כמויות מכובדות נכרות גם ברוסיה ובאוסטרליה.

היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10 בסולם מוס (Mohs' Scale) – דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. יהלומים משמשים לנוי (בייצור תכשיטים) ולתעשייה. יהלומים נוצרו בטבע, ובמחצית המאה העשרים החל ייצור מלאכותי שלהם.

 באופנה

טבעות

ביצה

 

אגס

שילוב של יהלומים צבעוניים

עגילים

צמודים

 

 

תלויים

 

\

 

חישוקים

 

 

 

ארוכים

 

 

 

 

תליונים

 

 

 

 

 

 

מחרוזות