נעלים קייץ 2015 shoes summer

סנדלים שטוחים

גלדיאטור
 
 Old Navy women’s lace-up sandal, $20; oldnavy.gap.com

Stella McCartny
פלטפורמה
 
 עקב יציב

סרטים לחובבי אופנה – movies for fashion fans

יצרים (1966) במאי: מיכאלאנג'לו אנטיוניוני

סרטו של אנטוניוני מ-1966 נחשב לפורץ דרך והשפיע רבות על עולם הקולנוע ועל שלל במאים ידועים. העלילה מספרת על צלם אמנות ואופנה  תומאס (דיוויד המינגס)  בלונדון שמסתבך בפרשיית רצח, אך בפועל המטרה של הבמאי היא ליצור דיון העוסק ביחסים שבין המציאות לאמנות, כפי שהיא מוצגת דרך עדשת המצלמה (ומכאן שם הסרט באנגלית Blow-up, שמתייחס לתהליך הגדלת תמונה).

הסרט מבוסס על סיפור קצר משנת 1959 מאת הסופר הארגנטינאי חוליו קורטאסר בשם "Las babas del diablo

בסרט משתתפות דוגמניות העבר ורושקה וג'יין בירקין, הראשונה בסצנת צילומי עירום בוטה במיוחד לאותה תקופה. בנוסף, אנטוניוני מתייחס ישירות לעולם הפופ והתרבות של לונדון בשנות השישים, עם דגש על האופנה, הסטייל והצבעוניות של אותה תקופה. בנוסף, יש סברה כי דמות הגיבור מבוססת על הצלם הידוע דיוויד ביילי, שנחשב לצלם אופנה מוביל.

 

 

הדוגמנית ורושקה ב"יצרים"

27 שמלות (2008) במאית: אן פלטשר

אחרי ששימשה כשושבינה 27 פעמים, מתמודדת נערה צעירה עם העובדה שהיא גם תצטרך לשמש כשושבינה בחתונתה של אחותה העומדת להינשא לגבר שבו היא מאוהבת.

יש בסרט אוסף שמלות מרהיב וסצינות ארוכות של מדידות.

 

אאוטפיט בלתי נשכח: שמלת שושבינה צהובה מכף רגל עד ראש.

פנים מצחיקות (1957) במאי: סטנלי דונן

סרט מוזיקלי בהשתתפות אודרי הפבורן ופרד אסטר . הסרט מספר על עורכת מגזין אופנה בשם "איכות" (Quality) שמחפשת את הנושא החדשני הבא למגזין ובוחרת להציג מודל של אישה יפה וזוהרת אך גם מודרנית וחכמה בה בעת. בעת צילומי הפקת אופנה בחנות ספרים, הצלם מחליט להציע את המוכרת בחנות (הפבורן) בתור מועמדת לתפקיד. היא מתנגדת אך בסוף משתכנעת לנסות בגלל שהדבר כרוך בנסיעה לפריז, עליה תמיד חלמה . יוצרי הסרט לא אמרו זאת בפירוש, אך דמות עורכת המגזין התבססה על אותה דיאנה ורילנד, עורכת הרפרס באזאר באותן  שנים, על אישיותה ומנהגיה.גם בסרט זה עיצב הובר דה גיבנשי את כל מלתחתה של אודרי הפבורן, כמו לרוב סרטיה,  ואף היה מועמד לאוסקר על עבודתו יחד עם מעצבת התלבושות אדית' הד (שכבר זכתה בחמישה אוסקרים לפני כן). האסתטיקה בסרט ניכרת בכל – מצילומי משרד המגזין ועד צילומים בפריז (באמת), כל פרט בכל תמונה מעוצב ומחושב בצורה הכי יפה.

אודרי הפבורן ופרד אסטר

משהו ללבוש (1994) במאי: רוברט אלטמן

הסרט צולם במהלך שבוע האופנה בפריז, כאשר כל הדמויות – דוגמניות, מעצבים, עורכות, צלמים וכתבים – מגיעות לעיר לרגל האירוע. כאשר נרצח איש חשוב מראש התעשייה (לא נגלה מי) כולם הופכים לחשודים פוטנציאליים. למרות שלפעמים קצת קשה לעקוב אחרי אינספור הסיפורים שמתרחשים במקביל, עדיין כיף לצפות בסרט, שמציג צילומים מקוריים מתצוגות אופנה של אותה שנה, או לנסות לזהות את כל אנשי התעשייה שמופיעים בו, רובם בתפקיד עצמם.

ז'אן פול גוטייה, סונייה ריקל, כריסטיאן לקרואה, איסי מיאקי, ג'יאנפרנקו פרה, ת'יירי מוגלר, הלנה כריסטיאנסן, נעמי קמפבל, כריסטי טרלינגטון, קרלה ברוני, לינדה אוונג'ליסטה, קלאודיה שיפר, סופיה לורן, ג'וליה רוברטס, קים בייסינגר, לורן באקול, פורסט וויטקר, שר, טים רובינס, מרצ'לו סטרויאני ורבים נוספים מצאו את עצמם כמשתתפים בסרט הביקורתי-משהו של רוברט אלטמן.

 

 

סופיה לורן ומרצ'לו מאסטרויאני

איב סן לורן (2014) במאי: ז'אליל לספרט

פריז, 1957. איב סאן לורן בן ה – 21, נקרא במפתיע לנהל את בית האפנה הידוע של כריסטיאן דיור שהלך לעולמו. כל העיניים נשואות לבחור הצעיר שמצליח נגד כל הסיכויים, להמם את תעשיית האפנה ולזכות בתואר "גאון". אבל גאונות מגיעה עם מחיר – מאחורי היופי והאלגנטיות של בית האפנה מסתתר אדם עם חיים אישיים סוערים ומפתיעים במיוחד, שרוצה רק לעצב וליצור, אבל מצליח להסתבך בשערוריות פעם אחר פעם.

איב סן לורן. המעצב הצרפתי  התקבל כבר בגיל 21 למשרת המעצב הראשי בבית האופנה דיור ופתח בית אופנה על שמו בתחילת שנות ה-60. סן לורן היה אחד מהמעצבים המשפיעים ביותר במאה ה-20, הוא עשה מהפכות באופנת הנשים, הכניס ז'קטים גבריים למלתחה הנשית והיה המעצב שקבע טרנדים בולטים כמו הסגנון ההיפי, הכנסת הסקס לאופנה ולקמפיינים של בישום והיה הראשון ממעצבי העל שפתח מותג מוכן ללבישה במחירים נגישים יותר מקו ההוט קוטור וזכה להצלחה מסחררת.
אבל יותר מהכול, סן לורן היה גם אדם בשר ודם: מעצב גדול שמאחוריו התקפי זעם ודיכאון, רומן סוער עם מי שהיה השותף העסקי שלו ושלל אנשי אופנה ותרבות שהיו חלק מהעולם שלו, כמו השחקנית קתרין דנב שגם הייתה המוזה שלו. הסרט, בלי ספק, הוא דרמה סוחטת דמעות על אחד האנשים המסקרנים בתעשייה הצרפתית במאה האחרונה.

גיליון ספטמבר (2009)  במאי: ר. ג'. קטלר

הסרט מתעד את תהליך עשייתו של גיליון ספטמבר 2007, הגיליון החשוב ביותר של השנה במגזין "ווג" האמריקאי. אר. ג'יי קאטלר אמנם מכוון את הזרקור על העורכת הראשית, אנה וינטור, אך אין ספק שעורכת האופנה, גרייס קודינגטון, גונבת לה את הפוקוס פעמים רבות. קודינגטון היתה דוגמנית בצעירותה ואחרי כן עבדה כעורכת ב"ווג" האנגלי. כמו וינטור, גם היא נולדה וגדלה באנגליה, ושתיהן החלו לעבוד ב"ווג" האמריקאי באותו יום. מהסרט עולה כי קודינגטון היא היחידה שמסוגלת להתנגד לוינטור ולחלוק על דעתה, דבר שרוב המצולמים בסרט (ורבים נוספים בתעשיית האופנה) לא מעלים על דעתם כלל.

מאחר והסרט עוקב אחרי אנשי התעשייה העסוקים ביותר, מופיעים בו גם מעצבים כמו ת'אקון, אוסקר דה לה רנטה, סטפאנו פילאטי (כשהיה המעצב הראשי ל"איב סן לורן"), ז'אן פול גוטייה, וורה וונג וקרל לגרפלד, שמבליח לרגע ומראה לוינטור ז'קט שנקרא על שמה. גם דוגמניות מוכרות כמו קוקו רושה, ראקל זימרמן ודריה וורבוי, והצלמים פטריק דמרשלייה, דיוויד סימס ומריו טסטינו מעטרים את המסך.

גיליון ספטמבר 2007 היה הגדול ביותר שנעשה ב"ווג" (לפחות עד ספטמבר 2012- גיליון שעבר אותו ב-96 עמודים נוספים), והוא כלל 840 עמודים סך הכל. בעקבות יציאת הסרט הדרישה אליו גדלה ומחיריו ב"איביי" האמירו עד ל-115 דולר.

אנה וינטור העורכת האגדית של ווג

השטן לובשת פראדה (2006)

הסרט "השטן לובשת פראדה" מבוסס על ספר בעל אותו שם, יצירתה של לורן וייסברגר, שעבדה כעוזרת האישית של עורכת "ווג", אנה וינטור. מריל סטריפ גילמה את מירנדה פריסטלי,  הנועלת מגפיים שעוצבו ע"י שאנל, שמבוססת על וינטור, והכירה את דמותה הקרחונית גם לשאר העולם שלא מעורה בתעשיית האופנה. העלילה מספרת על אנדריאה סאקס (אן הת'וואי) ששואפת להיות עיתונאית ומתחילה לעבוד כעוזרת שנייה לעורכת מגזין אופנה יוקרתי בשם "Runway", תפקיד שייפתח בפניה את כל הדלתות בעולם העיתונות. לאנדריאה אין כל חוש אופנה, כפי שאומרת גם מירנדה פריסטלי במהלך ראיון העבודה, אך במהלך הסרט הדבר משתנה והיא לומדת להעריך אופנה ולהתלבש בהתאם לתפקידה.

מלבד קווי הדימיון בין מירנדה פריסטלי לאנה וינטור, גם משרדה של פריסטלי עוצב בדומה למשרדה האמיתי של וינטור, ששופץ בעקבות יציאת הסרט וכיום נראה אחרת. פטרישה פילד, שאחראית בין היתר על הסטיילינג לסדרה "סקס והעיר הגדולה", היתה אחראית על עיצוב התלבושות. מעצבים רבים נתנו לשימוש בסרט את מיטב העיצובים, מה שהפך אותו לסרט בעל קולקציית התלבושות היקרה ביותר בכל הזמנים. פילד גם היתה מועמדת לאוסקר על עבודתה (אך הפסידה אותו ל"מארי אנטואנט" של סופיה קופולה).
אנדריאה סאקס (אן האת'ווי) מתקבלת לעבודה במגזין אופנה נחשב בניו יורק. אבל יש בעיה קטנה – אנדי (אנדריאה) היא בחורה חסרת סטייל בעליל. הבעיה הרצינית באמת היא העורכת, אנה וינטור מירנדה פריסטלי (מריל סטריפ), אישה-שטן מלאת סטייל, אלגנטיות ורוע צרוף הרודה ומתעללת באנדי.
 כמובן שאת כל המלתחה של אנדי היבשושה בתחילת הסרט יש להשליך לפח. בסביבות אמצע הסרט היא עוברת מהפך ונהיית מתוקתקת ושיקית מכף רגל ועד ראש, וכל בגד שמונח עליה נראה כמו מיליון דולר. שוליית השטן אולי לא לובשת פראדה אבל מושלמת עם שאנל וקלווין קליין.

 

מימין אן האתווי עם התיק המפורסם מהסרט ומשמאל מריל סטריפ בשמלה של גלייאני

סקס והעיר הגדולה (2008) במאי: מיכאל פטריק קינג

שני סרטים הופקו בעקבות סדרת הטלביזיה סקס והעיר הגדולה. האירועים בסרט מתרחשים כארבע שנים לאחר סיום הסדרה. שרה ג'סיקה פרקר, סינת'יה ניקסון, קים קטרל וקריסטין דייוויס ממשיכות לגלם בסרט את הדמויות הראשיות שגילמו בסדרה.

הסדרה עשתה לנו פור פליי נעים ומתמשך לאורך כמה שנים טובות, אבל הסרט שבר את כל החוקים לגבי סרטי אופנה וזרק לנו בפרצוף פנטזיות על ארון שאפשר לגור בו, נעליים שאפשר להציע איתן נישואים ואישה בחודש התשיעי שלא מתביישת ללבוש נקודות.


בחירה לא מקורית אבל הכרחית. הכוכבות של "סקס והעיר הגדולה"

נעליים וסטילטו הם המסר

שמלת הכלה מהסרט הראשון

קוקו לפני שאנל (2009) במאית: אן פונטיין

"קוקו לפני שאנל", בכיכובה של אודרי טאטו, נוצר בהשראת ספר שנכתב בידי אדמונד צ'ארלס רו, שהכיר אישית ומקרוב את שאנל. במאית הסרט, אן פונטיין, הציגה בו פרשנות אישית וחופשית לדמותה של שאנל והרשתה לעצמה חוסר דיוק כרונולוגי מפעם לפעם. פונטיין בחרה להתמקד בחייה של שאנל לפני שהתפרסמה, במערכת היחסים שניהלה עם אטיין בלזאן, מגדל סוסים עשיר, וחברו ארתור "בוי" קאפל. קאפל האמין בכשרונה כמעצבת ועודד אותה לפתוח חנות בוטיק בהשקעה מכספו.

קתרין לטרייר, מעצבת התלבושות לסרט, נעזרה גם בדעתו של קרל לגרפלד, המעצב הראשי של בית "שאנל" מאז שנות ה-80, שאף עזר לה לעצב כמה מהתלבושות התקופתיות. פריטים איקוניים כמו השמלה השחורה הקטנה, חולצת פסים, מחרוזות הפנינים וחליפות טוויד, המזוהים עם שאנל, לא נשכחו וגם הם מופיעים בסרט. לטרייר היתה מועמדת לאוסקר, וזכתה בארבעה פרסים על עיצוב התלבושות לסרט.

חליפת שאנל קלאסית וחרוזי פנינים.

קלולס (1995) במאית: איימי הקרלינג

הסרט הוא אדפטציה לא נאמנה במיוחד לרומן "אמה" של ג'יין אוסטין, ונקרא "קלולס" על שם גיבורת הסרט קלת הדעת. אז נכון, במבט ראשון שר הורביץ (אלישיה סילברסטון) נראית כמו מתבגרת עשירה עם עיסוקים די רדודים ושאיפות של… מתבגרת עשירה עם עיסוקים די רדודים. גם כשתצפו בסרט היום, לאחר 16 שנה, היא עדיין תראה כזו. אבל שר היא קצת מעבר לזה, היא בחורה עם תובנות משעשעות על החיים שאוהבת לעזור לזולת המאותגר-אופנתית. הסרט לכד את רוח צעירי הניינטיז, עם הרבה ציניות, מודעות עצמית ומטבעות לשון

הסרט הוא אדפטציה לא נאמנה במיוחד לרומן "אמה" של ג'יין אוסטין, ונקרא "קלולס" על שם גיבורת הסרט קלת הדעת.  במבט ראשון שר הורביץ (אלישיה סילברסטון) נראית כמו מתבגרת עשירה עם עיסוקים די רדודים ושאיפות של… מתבגרת עשירה עם עיסוקים די רדודים. גם כשתצפו בסרט היום, לאחר 16 שנה, היא עדיין תראה כזו. אבל שר היא קצת מעבר לזה, היא בחורה עם תובנות משעשעות על החיים שאוהבת לעזור לזולת המאותגר-אופנתית. הסרט לכד את רוח צעירי הניינטיז, עם הרבה ציניות, מודעות עצמית ומטבעות לשון גאוניים.
גרביים מתוחים עד הברך עם חצאית מיני, והרבה (יותר מדי) משבצות.  זכורה הסצינה בסרט בה שר ואמבר מגיעות למסיבה בוואלי עם אותה שמלה אדומה. רגע אלמותי נוסף הוא הירידה במדרגות הבית של שר, עוטה שמלה לבנה וקטנה לכבוד הדייט עם כריסטיאן.

אאוטפיט בלתי נשכח: גרביים מתוחים עד לברך עם חצאית מיני, והרבה הרבה משבצות.

דו שיח בין גיבורת הסרט שר לאביה שחושב שהשלמה שלבשה (עיצוב קלוין קליין) היא בגד תחתון

בגדים גדולים מהחיים בקולנוע

בגדים מסויימים  נחרטו בזיכרוננו כאשר הופיעו בקולנוע הם השפיעו על האופנה ועל התרבות. אלו הם בגדים שניתן לכנותם איקוניים.

נסקור חלק מהבגדים האיקוניים:

1. פיי דנב ב"בוני וקלייד" (1967)

הגרדרובה של פיי דנב הכוללת ברטים סריגים ומעילים

 

2 מרלין מונרו בסרט "חטא על סף ביתך" (1955)

שמלת הקולר האיקונית של מרלין מונרו שדיוקנה גם צוייר ע"י אנדי וורהול.

 

3. אודרי הפבורן בשמלה השחורה הקטנה בארוחת בוקר בטיפני 1961

נשים רבות ראו את השמלה השחורה של אודרי הפבורן בסרט והתאהבו נבשמלה השחורה הקטנה

 

4. מיה פארו ב"גטסבי הגדול" (1974)

בגידה של מאיה פארו בסרט שיקפו את שנות ה-20 של המאה ה-20 (תקופת הג'אז). הסרט זכה בפרס ראשון לתלבושות באוסקר.

 

5. ג'וליה רוברטס ב"אישה יפה" (1990)

ג'וליה רוברטס יצאה לקניות ברודאו דרייב ופגשה את המוכרת שבעבר סירבה למכור לה שמלות ואמרה:

Big Mistake. Big. HUGE. We have to go shopping now…

אחרי

 

 

 

 

6. ויויאן לי ב"חלף עם הרוח" (1939)

ויויאן לי בשמלה שנתפרה מוילונות החלונות מקטיפה ירוקה ובבגדים אחרים ממלחמת האזרחים

 

7. מדונה ב"סוזאן סוזאן" (1985)

מדונה במראה חנות יד שניה שהפך  לסגנון של שנות ה-80

 

 

 

 8. מריל סטריפ ב"זכרונות מאפריקה" (1985)
מריל סטריפ בסרט הדגימה את כוחה של החולצה הלבה הפשוטה בסרט עם רוברט רדפורד.

9. שרון סטון ב"אינסטינקט בסיסי" (1992)

שמלתה הלבנה הפשוטה הפכה אותה לסמל מין נחשק.

 

10. גווינת פאלטרו בסרט "משפחת טננבאום" (2001)

השחקנית הפכה את מעילי הפרווה לשיקיים.

Gwyneth made fur coats and sleek bobs de rigueur after her 2001 turn as Margot. Oh, so chic.

11. קתרין הפבורן בכלוב החיות   (1938)

השחקנית בבגד לאמה כסוף שבאחוריו היה חשוף לגמרי.

 

 

12. גרייס קלי ב"חלון האחורי" (1954)

גרייס   בחצאיות מלאות  עם ארנק הרמס ובענק פנינים היתה סמל לאלגנטיות.

 

 

13. ריטה היוורת ב"גילדה" (1947)

שמלת המחשוף השחורה של ריטה הפכה אותה לאחת השחקניות הזוהרות בעולם. חיילים תלו את תמונתה באוהלים בהם דרו.

14. ג'נפיר בילס בפלאשדאנס (1983)חולצות אוברסייעז, מחממי רגלים, בגדי ספורט, מרקם נמר הפכו לבגדי שנות ה-80. הסריג הגדול מאוד מעולם לא נראה כה סקסי.

15.  ננט ניומן ב"נשים מושלמות"

 

 

15. ננט ניומן ב"נשים מושלמות"( The Stepford Wives (1975

הנשים בשיערן הגולש, הכובים המיוחדים ושמלות מקסי מקסימות. מבוסס על רומן של אירה לוין.

16. ג'ולי כריסטי ב"דוקטור ז'יוואגו" (1965)

המלתחה הרוסית של ג'ולי כריסטי בסרט הפכה ל"מראה ז'יוואגו" שנתן השראה למעצבים כמו איב סן לורן וכריסטיאן דיור שכללו פרוות, קישוטי משי ומגפיים בתצוגותיהם..

17. קתרין דנב ב"יפהפית היום" של בונואל (1967)

איב סן לורן עיצב את התלבושות של גיבורת הסרט סברין, עקרת בית שרצתה להיות זונה.

18. גווינת פאלטרו ב"תקוות גדולות" (1998)

בסרט זה הופיעה גווינת כאסטלה היפהפיה אמריקאית במלתחה שעוצבה ע"י  דונה קארן, לרוב בגוונים של ירוק. הבגדים זהרו על רקע סרט בינוני שבויים על-ידי אלפונסו קוארון.

19. אלישה סילברסטון ב"קלולס" (1995")

השחקנית לבשה 50 תלבושות שונות בסרט , שאחד מהם עוצב ע"י קלוין קליין ואביה בסרט טען ש"זה נראה כמו בגד תחתון".

20. ג'ניפר לורנס ב"חלום אמריקאי" (2013)

הסרט זכה באוסקר על עיצוב התלבושות. מעצבת האופנה סיפרה שהשחקנית הכתימה את השמלה כשאכלה דוריטוס. למזלם, הכינו מספר עותקים של השמלה, כך שהכוכבת יכלה להמשיך להצטלם בה.

 

21. אודרי הפבורן ב"סברינה" (1954)

בשנת 1953 פגשה הפבורן את מעצב האופנה אובר דה ג'יבנשי, שעיצב עבורה את התלבושות לסרט "סברינה" שנה לאחר מכן. בסרט, בו נקלעת סברינה למשולש אהבים עם שני אחים עשירים, מתחילה הפבורן כנערה ענייה ופשוטה וממשיכה כעלמה בעלת שיק צרפתי משובח. הסרט זכה באוסקר על התלבושות, אך במקום להעניק אותו לג'יבנשי, הוא ניתן למלבישה אידית הד שביקשה להסיר את שמו מהקרדיטים.

22. נטלי פורטמן ב"ברבור שחור" (2010)

 

 

 

24. מישל פייפר ב"פני צלקת" (1983)

מישל פייפר בשמלה בסגנון שנות השלושים מהממת את אוני מונטנה ששוחק ע"י אל פאצ'ינו

 

25.  קירה נייטלי ב"כפרה" (2007)

השמלה בצבע האזמרגד של קירה נייטלי ושעוצבה ע"י ז'קלין דוראן זכתה לפרסים בתחרות מאה התלבושות הגדולות שבקולנוע. הסרט מבוסס על רומן של יאן מקאוואן שבו הוא תיאר בפרוטרוט את השמלה של ססיליה אותה לבשה לארוחת ערב בו נישקה את אהוב לבה. בסרט הגיבורה לבשה את השמלה בארבעה גוונים של ירוק התואמים לרגשותיה כלפי אהוב לבה.

 

26.   קייט מ וינסלט ב"טיטניק"(1997)

 

 

 

27. מרלן דיטריך  בלונד ונוס (1932)

מרלן דיטריך בחליפת מכנסים המשמשת השראה עד היום

 

 

0

אביזרים מודרניים לאביב-קיץ 2015

מבתי האופנה בעולם הגיעו אלינו אביזרים חדשים-ישנים לאופנת אביב-קיץ 2015

1. הארנק החדש, רצוי בצורה "היוצאת מהקופסא". לאחר שלטון הקלאצ'ים מגיע הארנק, בצורתו הקלסית או בצורות גיאומטריות אחרת

 

 

2. עגילים מיוחדים. (statement earings). האופנה היא עגילים מיוחדים. ניתן על כל אוזן לענוד עגיל שונה  העיקר: עגילים בולטים, מעוצבים ומעניינים.

 

3. סנדלי גדליאטורים. סנדלים שיכולים להירכס אפילו עד הברכיים ומעליהם.

 

4. נעליים שטוחות. נעליים שטוחות היו אופנתיות כבר בעונות הקודמות. הן כאן ובגדול לכל אירוע.

5. חגורת הבגד. חגורה הבנוייה בתוך הבגד (שמלה, ז'קט מאו סרבל)